בית ישראל (רוז'ין), חסדי דודBeit Yisrael (Ruzhin), Chasdei David

א׳א. נולד ביום שני דחג השבועות תקפ"ז לפ"ק וכאשר בשרו לאבי' הה"צ ראש ישראל מרוזין זי"ע. ונכנסו מגדולי החסידים ואמרו לו מז"ט ותבעו משקה כנהוג השיב להם אתם רוצים ממני משקה. הלא אתם צריכים ליתן לי משקה על אשר אני מביא נשמה גדולה להעולם שתקרב לבבות ישראל לאביהם שבשמים בעוקבא דמשיחא:

ב׳ב. שמעתי מפי חסידים זקנים שאחר שקרא את שמו דוד²⁴ א"ה עיין באוה"ח ויחי בפ' אוסרי לגפן שהשורש המלכות שבמשה הוא עצמו מלך המשיח והוא דוד וכו': משה²⁵ עיין בסידור בית יעקב מהר"י עמדין בעניני חג השבועות דהעיבור של משה הי' בשבועות. אף דרש"י פ' שמות כ' דנולד לז' אבל בגמ' סוטה י"ב איתא שנולד לט' עיי"ש. ואפשר דמדרשים חלוקים בזה: אמר עלי' הוא דוד הראשון הוא דוד האחרון - ובאזנינו שמענו שהי' בו בחי' משיח שהי' מצפה תמיד לגאולה אחרונה והי' לו השתוקקות גדול' לארצנו הקדושה. אבל בעוה"ר לא הי' הדור ראוי לכך. יה"ר שיופיע עלינו בקרוב אור משיחנו אמן:

ג׳ג. סיפרה אחותו הצדקת מ' גיטלע זלל"ה ששמעה מפי אחיה הה"ק מו"ה נחום משטיפענשט זללה"ה שאמר על אדמו"ר מטשארטקוב זי"ע בזה"ל. בשע' שלוק' הס' תהלי' בידו ומתחיל לומר תהלים אומר השי"ת דוד משה בני. הריני נותן לך את כל העולם בידך ועשה עמו כרצונך. אם הי' נותן לי את העולם, אז ידעתי מה לעשות. אבל הוא עבד נאמן כ"כ שמחזירו להשי"ת כמו שנתנו לו:

ד׳ד. אבי' מרן הריזינער אמר שששה בני' המה נגד שיתא סדרי משנה ואדמו"ר מטשארטקוב הוא הי' החמישי נגד סדר קדשים וסיים אין טאקא קדשי קדשים:

ה׳ה. שמעתי מהחסיד ר' צבי ראפיפארט משמש בקודש שפ"א הי' נצרך לאדמו"ר זי"ע סכום מעות הרבה לפזר עבור הקרובים והמיוחסים שהי' רגיל להחזיקם בצדקת פזרונו. ובאותו הפרק נשמע הקול מהשר באראן הירש שמפזר כסף רב לטובת ישראל. ואמר הר"צ בדרך בדיחותא הלואי הי' לאדמו"ר הכסף של הבאראן הי' ביכולתו להשפיע לכל במדה גסה. ענה אדמו"ר זי"ע בהתלהבות קדשו וווא נעמט מען בעססיר יראת שמים וויא נעמט מען בעססיר יראת שמים:

ו׳ו. הרבנית הצדקת מ' פיגא זלל"ה אמרה עלי' שבעולם העליון תוכל היא להעיד עלי' כמו שנאמר ברבנו הקדוש שלא נהנה מהעולם הזה אפי' באצבע קטנה. זאת שמעתי מאבא מארי ששמע מפי קדשה:

ז׳ז. פ"א אמר על עצמו כשהייתי ילד בן שבעה שנים קבלתי עלי שלא להרע לשום אדם בעולם ולשום נברא. ושאל אחד מאנ"ש מה יעשה מרן בעת שא"י מיצר ליהודי. והשיב מרן אדמו"ר זלל"ה אני מתפלל על ישועות והרמת קרן היהודי שלא יוכל העכו"ם להרע לו ועם העכו"ם איו לי עסק:

ח׳ח. אשרי מי שזכה להסתופף בצל קדשו. ובעיני בשר ראו שעבודתו בקודש הי' למעלה מגדר אנושי לא נח ולא שקט לא ביום ולא בלילה וכמה ימים עברו שלא טעם טעם אכילה רק מעט בלילה ולא נתן תנומה לעיני' ופ"א אמר שהתפשר עם הגוף שלו ופעל אצלו. אז יא עסין אין ניט עסין, יא שלאפען אין ניט שלאפין זאל בייא אים זיין גלייך. ואחי' הה"ק ר' נחום משטיפענעשט זלל"ה אמר כי בקריאת ק"ש שלו יכול להחיות מתים:

ט׳ט. פ"א אמר איך וועל מיך לאדין מיט מיינע עלטרין וואס האבין מיך אריין גיווארפין אין אזא דור:

י׳י. שמעתי מחסיד אחד זקן. אשר בעת שנולד אדמו"ר הק'. נכנס מר אבי' אדמו"ר מרוזין ליתן ברכת מז"ט להיולדת. וכאשר שם עיני' על הילד אמר הוא יקראנו אבי אתה. ולא הכינו הפי' מהדברים. ואח"כ כשגדל והתחיל להיות מרגלי' בפי' היילינער פאטער הייליגער טאטא כדרכו בקודש. נתגלה כוונת מרן מרוזין:

י״איא. שמעתי מאנשי אמת שפ"א הי' אחי' הק' ציי"ע רא"י מס"ג זלל"ה בבית אדמו"ר מטשארטקוב וצוה ליתן לו נר דלוק והלך בכל החדרים וחפש כמו שבודקין את החמץ. ואז הי' עמו חתנו הק' ר' נחום דוב זי"ע ובבואם לביתם חזרה שאל הה"צ ר' נחום דוב. מה זאת חפש חותני הק' בבית דודנו בטשארטקוב. והשיב לו הנה העולם אומרים שאין מכירים את האיש רק אם יהי' עמו בביתו. הייתי אצל אחי מטשארטקוב האט מיר יעדיר ווינקילי פאר שמעקט מיט יראת שמים וכשלוקח בידו את הדיקנא קדישא שלו איז וויא פיהעל האר ער האט אין דער בארט אזויפיהל יחודים מאכט ער²⁶ בס' מפעלות הצדיקים כ' שהרה"ק הר"ר אהרן מזיטאמיר זלל"ה אמר לתלמידי' קודם הסתלקותו שהצדיקים בסוף יהי' יותר גדולים שאף שיטלו המפה לקנח האף הם מכוונים כוונת נוראים: ופ"א אמר איך האב נאך אזא הייליגין יוד ניט גיזעהין:

י״ביב. שמעתי מאבא מארי הרב צבי דוד מו"ץ בק' אוסטילע ששמע מפ"ק של הרבנית הצדקת פייגאלי זל"ה שהי' המנהג שלה לומר כל ס' תהילים בליל ש"ק כי כן הורגלה בבית אבי' הה"צ ר"א מטשארנאביל זלל"ה ומחמת שהי' תמיד חולנית קרה פ"א מחמת תשות כחה הקילה לעצמה ולא גמרה את התהילים וכאשר נכנסה להיכל בעלה הק' תיכף שאלה אם הגידה היום את התהילים:

י״גיג. עוד ספרה אז הצדקת הרבנית שפ"א צוה עלי' גיסה אדמו"ר הרא"י מס"ג שתשמור את בעלה אדמו"ר זי"ע שלא יתענה וכך הי' דברי' הנה מאד רציתי לקיים המצוה לשמוע לדברי חכמים אך לא ידעתי איך לשות עצות בנפשי לחוות דעתי לאיש קדוש ונורא בעניני תהליכותי' זחלתי ואירא. והנה שלח השי"ת ונפל עצה במחשבתי לע"ע איך להתוודע אם הוא מתענה או לא. כי הי' קשה לה לדעת. ופקדה על איש ביתה שיודיעה בעת שמכניסין לו הקאווע בבוקר לשתות. וכאשר נכנסתי אצלו אחר הכנסת הקאווע מצאתי תיכף שהי' הצלוחית מהאקאווע ריקה והגרינד הי' ניכר על דופני הצלוחית והכרתי ששפך את הקאווע לחוץ בכדי שלא יהי' נודע אם מתענה. ובקשתי מהשי"ת שישלח דברו בפי שלא אכשל בלשוני. ובעזר ה' פתחתי את פי ואמרתי בזה"ל בארעכין זיך וועלכס עס איז טאייערער בייא השי"ת צי דיין פאסטין צי דיין עסין. וצוה תיכף להביא כוס קאווע אחרת ושתה:

י״דיד. סיפר החסיד הר' צבי ראפיפארט המשמש בקודש שפ"א בעיר סאלקא הלך עם אדמו"ר זי"ע לטייל ביער והי' מדבר דברים העומדים ברומו של עולם וסיפר מאבי' הק' הריזינער שאמר מה אעשה. איך וויל דען זאגין. איך דארף דען זאגין. מיינע אברים זאגין מיר. ווארין דיא איברים פין דעם מענטשין זענין מקושר אין דיא מזלות. אין דיא מזלות זענין מקושר אין דיא עשר ספירות. אין דיא עשר ספירות זענין מקושר אין כסא הכבוד. אין כה"כ זענין מקושר אין אין סוף ב"ה זאגין דיא איברים דעם מענטשין שהי' ושיהי' ומה שהוא עתה בכל העולם. ע"כ:

ט״וטו. אמר על מה דאיתא. חנוך תופר מנעלים הי' היינו ער האט צי גינייט דיא פאדעשווע צום ווערך. והדברים עמוקים:

ט״זטז. סיפר החסיד הירא הר' מאיר'ל קריבטשער זלל"ה שעוד בשבת אדמו"ר זי"ע בפאטיק פ"א בשמחת בית השואבה הי' שמח מאד ועשה ריקודין בדביקות גדול' כדרכו בקודש ובתוך כך ענה ואמר יודין הצדיק הוא כמו באר שיכולין לשאוב ממנו כמה וכמה וחזר ואמר. מה יעשה הצדיק. אם באין אלי' בלא כלים. ועמד חסיד אחד ואמר רבי הלא יש למצוא עצה לשאול כלי אצל בעל הבאר. השיב אדמו"ר זלל"ה ואמר עס איז אבער ניט דא וועמין צו לאייען. ע"כ:

י״זיז. אדמו"ר זללה"ה נפל לו חלקו בירושת אבי' הק' מרוזין זי"ע. התפילין מזקנו הרב המגיד הגדול זי"ע ועובדא הכי הוי כשבאו האחים הקדושים ליחלק בעזבון אביהם הק'. עלה בדעתם מתחלה שיחלקו באופן שיתן כ"א קאנווערט מסוגר שיהי' נכתב שמה מה שבורר לו. ואח"כ נתבטל הדבר והוסכם שיהי' החלוקה עפ"י גורל. ונפלו התפילין בגורל אדמו"ר זי"ע. אכן אחר החלוקה. אמר אדמו"ר מס"ג זי"ע עתה חפצתי לראות מה הי' דעתו של כל אחד מהאחין והביאו את הקאנווערטין שהי' כתובים מתחלה ופתחו את הקאנווערט של אדמו"ר זי"ע ומצאו כתוב שהוא מוחל כל חלקו בהירושה. נגד התפילין. ורצון יראי' יעשה:

י״חיח. פ"א נכנס אצלו משמשו הר"צ שט"ב וראה שאדמו"ר זלל"ה עיני' יורדת דמעות. ופתח ואמר הנה כתי' במשה שהי' עניו מאד מכל האדם. ויש להבין האיך הי' יכול משה רע"ה להכניס בלבו שהוא שפל ועניו מכל. אחרי שהשי"ת פא"פ דבר בו. וע"י עשה כל המופתים ואיזה מציאות הי' לו שיאמר שהוא שפל מכל. אכן הענין הוא דידוע דבארבעים יום שעלה משה למרום. נזדכך גופו וחומרו כמשרתי עליון. ונעשה גופו זך וקדוש כמלאכים עד שלא הי' צריך לאכילה ושתי'. ע"כ מזה עצמו הי' לו העניוות צדק שאמר בלבו מה חידוש אצלי שאני עובד ה' אחר שגופי נזדכך כ"כ. ובטל ממני עניני גשמיות אבל שאר אדם מישראל אשר מלובש עוד בגוף עכור ומ"מ עובד באיזה פעם להקב"ה מה יקר מאד והוא גדול ממני:

י״טיט. שמעתי מאבא מארי ששמע בעצמו מפי משמשו הראשון ר' אהרן ז"ל שהוא הי' המלמד של אדמו"ר זלל"ה בימי ילדותו. וסיפר שאדמו"ר הזקן זי"ע מעודו אף בקטנות שנותי' הי' עניו גדול ושפל וסבלן גדול מאד אין לשער והי' לו התבטלות לפני כל בריה אף לפני המשרת שמשמש אותו. ולהמלמד ר' אהרן הנ"ל הי' קשה מאד לסבול מהכנעתו והתבטלותו היתירה אף לפני המשרת שלא רצה לציית אותו פ"א נכנס לפני אבי' אדמו"ר הק' מרוזין זי"ע והתנצל לפני' מאד כי צר לו להיות מלמד אצלו אשר לפני כל איש פחות ונמוך מהבית יש לו התבטלות. והשיב הריזינער זי"ע בזה"ל מה אתה סובר פאר זיין התבטלות ווער איך בטל. אני אוכל לומר עלי' שאם ידלקו אש גדולה ויאמרו לו לך הפיל עצמך לתוך האש הי' תיכף נכנס לתוך המדורה ולא הי' מרגיש כלל האש מפני גודל התבטלות שיש לו:

כ׳כ. פ"א עמדתי לפני כ"ק בעת שישב על כסא קדשו לקבל הפתקאות ולברך את העם בברכותי' הקדושים ונגש איש אחד בבקשתו שהוא מחשוכי בנים ר"ל והשיב אדמו"ר זלל"ה את ברכתו השי"ת יעזור לך שתפקד בזש"ק. ועמד האיש ואמר רבנו. הלא כמה פעמים באתי אצליכם בבקשתי זאת. ואתם תברכנו כמ"כ ועוד לא נושעתי. ענה אדמו"ר בדברות קדשו ה' יעזור שתשיגו עת רצון שיתקיים ברכתי שאני מברך אתכם:

כ״אכא. סיפר הר' ברוך מסקווער ז"ל שהי' איזה זמן משמש אצל אדמו"ר זלל"ה ששמע ממנו מפ"ק שסיפר בשם אבי' הק' מרוזין שהגאון בעל הב"ח זללה"ה נשבע פ"א אשר בבואו להעולם העליון לא יכנס לג"ע עד שיהי' הגאולה שלימה וכשנסתלק הוליכו לג"ע ואז נשכח ממנו דבר השבועה שנשבע כנ"ל אכן כאשר פסע אך ברגלו אחת לתוך הג"ע נזכר בהשבועה שנשבע ונשאר עומד רגלו אחת בתוך הג"ע ורגלו אחת חוץ לג"ע והב"ח ז"ל הי' דרשן גדול והתחיל לומר דרשות כדרכו דרוש מתוק מאד ונתקבצו אליו הרבה נשמות ומשרתי עליון. וכך עומד עד היום ואומר דרשות וסיים הריזינער אבל אתה אבי (הוא הה"ק הר"ש מפארבישטש) אינך בעל דרשה מדוע אתה שותק כ"כ:

כ״בכב. סיפר מהה"ק מבארדיטשוב אשר פ"א קרא למשמשיו ואמר להם שיקבצו אליו מנין שצריך לעשות סיום. ואחר שנתקבצו המנין אמר למשמשו אתה זוכר כמה ימים עברו מעת שהיית עמדי על ברית מילה אצל פלוני והתחיל המשמש להזכיר עצמו וחשב כמה ימים והשיב שהיום הוא יום הארבעים - ענה הה"ק מב"ד הנה תשמעו מה שאספר לכם כי בעת שבאתי אל הבית שהי' שם הברית מילה הנ"ל מצאתי ספר אחד מונח על השלחן ופתחתי אותו וראיתי שהוא פי' הביאור ממשה דעסוויא ימ"ש ותיכף סגרתיו. ונגזר עלי במרום שלא יקובל תפלתי ארבעים יום. והיום נשלמו המ' יום הנ"ל וזהו הסיום שצריך אני לעשות וסיים אדמו"ר זללה"ה. ועכשיו נעביך נעביך קורין בהביכליך ברוסיא ובאוסטרייך ה' יצילנו:

כ״גכג. פ"א שאל את הרב החסיד היקר מו"ה ר' אלטער מרימנוב זל"ה [נכד הה"צ ר' מענדילי מרימנוב זלל"ה מה אמר זקניכם הה"צ ר' מענדילי הנ"ל על ענין הציורים שיתהוו על החלונות בימי החורף בעת הקרח הנורא. השיב החסיד ר' אלטר אשר זקינו קרא אותם רשעים. אמר אדמו"ר זלל"ה. הנה יש עצה מען הייצט גיט איין צי גייען זייא זיך. והבן:

כ״דכד. פ"א בעת שהי' בנו הוא אדמו"ר שליט"א מוטל בחולי גדול ה' ישמרהו. נכנס אבי' אדמו"ר ז"ל לבקרו והמחלה גברה עד מאד. ענה ואמר להאנשים העומדים אליו יודין בקשו רחמים על בן יחיד שלי. אח"כ פתח פ"ק וסיפר מעשה שהי' בימי הה"צ רב ייבי מאוסטרא זלל"ה והה"צ ר' פנחס מקאריץ שהי' ג"כ באוסטרא ודרכו של הר"פ לילך בכל לילה לטבול בהמקוה שהי' בעיר והי' קשה בעיני הבלן להטריח א"ע בכל לילה לפתוח לו את הדלת. ולמד את הרב הר"פ שיוכל לפתוח בעצמו את הדלת. ופ"א הלך הר"פ בלילה להמקוה ונפל עלי' הדלת ונפל לארץ מת. ונודע הדבר להה"צ רב ייבי ובא ועמד אצלו ואמר רבש"ע לא אזוז מכאן. עד שיעמוד חי ואני מבטיח לך שתהי' לך נחת ממנו ועמד על רגליו ויחי ע"כ ובאותו הלילה באה המחלה עד קיצה. ואדמו"ר שליט"א התחיל להזיע. ואבי' אדמו"ר זלל"ה שלח להודיעהו מה נשמע. ואמרו לו שהוא מזיע. ואמר בבקשה שלא יתפרסם הדבר. ה' יחזקהו ויאמצהו באריכות ימים ושנים אכי"ר:

כ״הכה. כ' בס' מכתב אלי' ששאלו פ"א לאדמו"ר זי"ע על מה שאין אומר תורה על השלחן. והשיב ע"ז כי ידוע שהצדיק הוא חלק אלקי ממעל וכשם שהשי"ת הוא בהסתר כן צריך הצדיק להתנהג בהסתר ע"כ. ומחסידים זקנים שמעתי שפ"א שאלוהו מדוע אינן זוכים לשמוע ממנו ד"ת כנ"ל השיב בזה"ל אין אני יודע ממי הוא המניעה. כי יותר ממה שהעגל רוצה לינק. הפרה רוצה להניק²⁷ בס' עבודת ישראל מהמגיד מקאזיניץ זלל"ה בפ' האזינו. כי הצדיק הרוצה להחזיר את בני דורו למוטב ומדבר אליהם דברי מוסר אך דברי' אין נכנסים בלבם עצה היעוצה ע"י שידבר אל שורש נשמתם אשר אין לקליפה אחיזה וכו' וע"ש ועד"ז נוכל לומר על אדמו"ר זלל"ה שכיון בדבריו הקדושים: :

כ״וכו. שיבח את חותנו הה"צ הק' ר"א מטשאריאביל זי"ע שהי' גדול בקדושתו ואמר מחמת שהכיר השיחות של אבי זללה"ה. וגדלות אבי מחמת ששימש ת"ח:

כ״זכז. שמעתי מההסיד בנש"ק ששמע מר' יעקב ישראל ור' שעפטיל מב"ד שהי' בפאטיק ונכנסי אצל אדמו"ר זלל"ה ותבעו אותו מטבע ואמר ר' שעפטיל בשם אביו מרן מרוזין זי"ע כי הצדיק בנתינת המטבע עושה יחוד. השיב אדמו"ר זלל"ה אני אומר לכם ששמעתי מאבי אז נעמין א זאך פין דאנין אהין. אין עושים בלי יחוד:

כ״חכח. בא איש אחד לפני כ"ק בקובלנא איך שנשלח מגפה בביתו ר"ל ופגעו בו פגעון רעין במיתת אשתו ובני' ר"ל ועתה לקח אשה חדשה והיא מעוברת ונפשו נבהל מאד שיעזור לו השי"ת שיזכה לגדל בני' מעתה ושאל האיש איזה שם יקרא להילד הנולד. ואדמו"ר זי"ע ברכהו וצוה לחפש בהסדרה או בהפטרה של אותו שבוע שתלד אשתו. והאיש נסע לביתו ונולד לו בת בשבוע שקורין בפ' נשא. וחפשו שם שם לנקבה ולא מצאו וחפשו בהפטרה במעשה דשמשון ולא מצאו ונזכר אחד מה דאיתא בגמ' ב"ב ד' צ"א אמו דשמשון צלפונית שמה. והוסכם לקרוא שם הילד צלפונית. אח"ב מצאו במהרש"ל שם שכ' שם צלפוני"ת טוב לרוח רעה. מצאתי עכ"ל. וראו כולם איך רוח ה' דובר באדמו"ר זלל"ה. כנבואה ממש לבוין מראשית אחרית דבר. לגרש את הרוח מביתו. ה' ישמור אותנו מכל פגע ח"ו:

כ״טכט. סיפר מהה"צ ר' מיכלי זללה"ה שפ"א נסע עם בנו הה"צ ר' יצחק מראדוויל זלל"ה כשהי' עוד צעיר לימים אל המגיד הגדול ממעזריטש. וכאשר באו למעזריטש. שלח הרבי ר' מיכלי את הר"י זלל"ה אל בית המגיד זלל"ה שיתודע באיזה זמן יכול לבוא לעמוד לפני' וכאשר נכנס הר"י זלל"ה להמגיד. ועמד שם. והמגיד לא פנה אלי' כלל. ולא הושיט לו שלום וחזר אצל אבי' ויספר לו כי המגיד לא השגיח עליו. ויען אבי' הה"צ ר' מיכלי תדע בני שהמגיד לא הי' יכול להפסיק מלמודו שהי' למד אז עם אלי' הנביא זל"ט. אח"כ הלכו שניהם להמגיד. וקיבל אותם המגיד בכבוד גדול ובעמדם שמה. יצא המגיד מחדרו לחוץ. ועל השלחן הי' מונח הפישקילי שלו ולקח הה"צ הר"י זלל"ה את הפישקילי. להביט בו ויחזור אותו להניח על השלחן וכאשר בא המגיד זלל"ה אל החדר אמר בזה"ל אז מען ווייסט גוט טיט מען גוט הצדיק כשאוחז איזה חפץ בידו הוא בונה עולמות וכשמניחו ובא אחר ומעתיק אותו ממקומו למקום אחר הוא מחריב העולמות ר"ל:

ל׳ל. סיפר לי ר' אלטר סטאריקאב. שפ"א הגיש קוויטל עבור אחר שעמד במצב לא טוב והי' לו עסק ביש והי' צריך לישועה והי' זאת אחר כמה פעמים שדפק האיש על דלתי אדמו"ר ולא נושע עוד והר' אלטר הי' מציע לפני אדמו"ר זי"ע את גודל מצוקת האיש ודבר ע"ז הלא מה נעשה בזה שאחר כמה עתרות ובקשות לפני הצדיק ואין נענים שיוכל אדם ליפול מזה מהאמונה. ואדמו"ר שליט"א נתלהב ואור פניו בערו ענה ואמר קשיות צו פרעגין איז דא אסאך רק דער אמת איז ויאמינו בה' ובמשה עבדו. וקודם נסיעתו לביתו בעת שנכנס ליקח ברכת הפרידה בהיכל קדשו מצא את המשמש הר' צבי שקורא לפני אדמו"ר מכתב מהאיש הזה שנושע ב"ה והוטב מצבו ויאמר אדמו"ר זי"ע אלי' איהר זעהט אז גאט העלפט:

ל״אלא. הג' החסיד ר"י קאפלער מזאלישטשיק ז"ל שבת פ"א אצל אדמו"ר זי"ע בשבת פ' ואתחנן ובשבת על השלחן אמר אז אדמו"ר זלל"ה תורה על פ' רב לך ואח"כ פנה אל החסיד ר' יוסף הנ"ל ואמר כשהאדם בא אל הצדיק. והצדיק רואה ששורה עליו דינים ר"ל אכן הצדיק רואה אשר תכלית הדינים היא לטובה עבור האיש ואינו רוצה לבטל הדינים ממנו אכן גם צר לו מאד על הרעה שיסבול האדם - מה עושה אז הצדיק מתפלל להשי"ת וממעט ממנו הדינים על דינים קלים האדם הפשוט שאינו מבין את זאת יוכל ה"ו ליפול מהאמונה. והחסיד ר' יוסף הנ"ל הרגיש בזה שעלי' הדבר סובב ואחר שבת החיש בנסיעתו לביתו וכשבא סמוך לביתו נודע לו שהי' לו היזק גדול במסחרו שהי' לו עצים ע"פ המים והפסיד כמה אלפים ונתן תודה לה'. כי בטח הי' תלוי עלי' דינים רעים יותר מזה. ואדמו"ר זי"ע הקל עליו להפסד ממון:

ל״בלב. פ"א חנכו ס"ת חדש לבית התפלה שלו ואדמו"ר זלל"ה תפס את הס"ת בידו ושמח שמחה לגמרה של תורה. אכן מחמת שהס"ת הי' גדול וכבד. נגש אחד מהחסידים ואמר לו אולי כבד לפני אדמו"ר לישא ס"ת כבד ורצה לקחת אותו מידו השיב אדמו"ר זלה"ה בזה"ל. אז מען האלט זיא שוין איז שוין ניט שווער ודו"ק:

ל״גמה שאמר בליל ב' דר"ה שנת תרס"ד קודם הסתלקותו
לג. וז"ל ממש, השי"ת איז הכל יכול קען ער דאך אין א מינוט אללעס מאכין - ער זיצט על כסא רחמים ער איז דאך המלא רחמים אָן א סוף אין אָן א גבול וואס פאר א משמעו' האט א מענטשינס עונות אקענין זיין רחמים עס ווערט דאך בטל - דיא ביסט אין סוף אין דיין רחמים איז אויך אין סוף אפילו טאמיר האט אַ יוד עפיס פוגם גיוועזין וואס טרעפט דאס אָן כטפה מן הים. יודען זענין מסוגל צו הרחבת הדעת אז אַ יוד האט הרחבה קען ער גישמאק דאווינין. אז מען פאר שלאגט עם דעם קאפף מיט צרות אין יסורים און דיא טרדה איז עהם מבלבל וואס קען ער נעביך טאהן. מען נעמט א מענטש אין מען לייגט אויף איהם ארויף א בארג צרות איז דאס דאך נסיונות - אז א יוד האט הרחבה קען ער עפיס טאן ער קען זיך קערין צים אמת. יודין זענין דאך בני מלכים דארפין זייא האבין הרחבה אין מנוחה ושמחה עס שטייט זייא אהן. מען קען שוין ניט אפ שטיפין:

ל״דלד. שמעתי מהה"צ מהר"ש מסלאנים שפ"א בשבת שבימי חדש אלול שהי' אצל אדמו"ר זי"ע כמה רבנים המולבשים בכתר רבי. ואחר קידוש עמדו לפני אדמו"ר. והוא התלהב אז בהתלהבות קדשו פתח ואמר רבש"ע אם תרצה להראות איזה התגלות מעט הי' הרבה פושעים חוזרים בתשובה. וגם הרבי מסלאנים עמד שם. ויען ויאמר אם במעט התגלות הי' חוזרים הפושעים בתשובה. בהתגלות מעוטא דמעוטא עכ"פ הי' הרֶבי'ס, חוזרין בתשובה. [וכוונתו הי' על עצמו] ותיכף ראו שנתחורו פני אדמו"ר זי"ע ונשתנו פני' הק'. והתבוננו. כי ידמה כי הדברים הולכין סובבים עליו שצריך לעשות תשובה. וענה הרב מסלאנים רבנו. על עצמי אני דורש. ואין כונתי עליכם ונתיישב דעתו:

ל״הלה. אמר שפעמים מתהוה מלחמה בין שני ממלכות ונמשך המלחמה ערך שלושים שנה ומקול המייללים מהנופלים במלחמה. ומקול הנוצחים. הצועקים הידד. יתהוה ויולד איזה ניגון בכדי שיזמרו אותו אצל הצדיק:

ל״ולו. שמעתי מהחסיד ר' אשר זעליג מאוסטילא ז"ל. אשר אחר פטירת מרן אדמור מרוזין זלל"ה ואז כל בני' הקרושים ישבו בעיר פאטיק והחסידים כל אחד קבע לו מקום אל אחד מהקדושים לקבל עליו לרבי והר' אשר זעליג הי' פוסח על שני הסעיפים אם לדבק עצמו לאדמו"ר הה"צ מס"ג או אל אדמו"ר זלל"ה מטשארטקוב והי' לבו חלוק. ופ"א אמר בלבו אם היום אראה את פני קדשו של אדמו"ר מטשארטקוב. ולא יהי' לי דבר מעכב אז סימן זה יהי' בידי כי מקומי אצלו הוא והר' א"ז הנ"ל. הי' איש חולי ודרכו הי' להתאחר תמיד בהכנה לתפלה. ובאותו יום נתאחר בתפלתו עד כשהלך להקלויז להתפלל. אמרו לו שאדמו"ר זלל"ה כבר יצא מבית תפילתו והולך לביתו. והר' אשר זעליג רץ אחריו ולא הספיק להשיגו עד שנכנס אדמו"ר זי"ע לחלל הפתח. והוא אחריו ולא ראה את פני קדשו. אז חשב ר' א"ז בלבו שאולי אין מקומו אצל רבי זה ותיכף החזיר א"ע אדמו"ר זי"ע בפניו אל העם העומדים מאחוריו ור' א"ז זכה לראות את פניו הקדושים והאנשים העומדים שמה תמהו. והר' א"ז ידע והבין כי בשבילו החזיר את פני קדשו.

ל״זלז. עוד סיפר החסיד ר' אשר זעליג הנ"ל אשר אחיו הר' זאב סופר דרכו הי' כמה פעמים להיות בחג השבועות אצל אדמו"ר זלל"ה. ופ"א איתרמי אונסא ולא יכול לבוא. וכתב לאחיו הר' א"ז שהיה אז בטשארטקוב שיזכירו לפני אדמו"ר שליט"א. ואחר חג השבועות. נכנס הר' א"ז ומסר פתקא עבור אחיו הר' זאב ענה אדמו"ר זי"ע הלא אחיכם ר' זאב הי' כאן בחג השבועות הזה. והי' לפליאה בעיני הר' א"ז אח"כ נתראה פנים עם אחיו הר"ז. וסיפר לו מה שאמר אדמו"ר עליו שהי' אצלו בשבועות. וסיפר לו הר"ז אשר ביום חג השבועות היצר לו מה שלא הי' יכול להיות במחנת קודש. וצייר לו במחשבתו את תמונת צורת אדמו"ר שליט"א ואיך שהוא יושב על שלחנו הטהור עם אנשי חסידיו והעמיק במחשבתו כאלו הוא ג"כ נמצא שמה. ונתיישב מה שאמר אדמו"ר זלל"ה²⁸ בתשובת הרדב"ז אמרו בס' החכמה כי בהיות אדם מתכוין אל רבו ונותן אליו לבו תקשר נפשו בנפשו ויחיל עליו מהשפע אשר עליו וכו' עיי"ש: :

ל״חלח. סיפר לי החסיד ר' אפרים מאוסטילא ז"ל שהוא הי' איזה זמן ראש החבורה של היושבים. אשר פ"א בג' מרחשון הלולא רבא דמר אבי' מרן אדמו"ר מרוזין זי"ע נתן מטבע להיושבים שימכרו אותו על משקה. ובערב שבא להקלויז להתפלל מנחה שאל אם המטבע שנתן כבר נמכר. והשיבו לו שלא נמכר עוד. ושאל כמה נותנים בעדו. והוסיף איזה סכום וקנה אותו בעצמו ע"כ. ושמעתי שגם אצל אחיו הק' מס"ג קרה כן והה"צ ר' נחום דוב זלל"ה חתנא דבי נשיאה מאדמו"ר מס"ג זי"ע השיב ע"ז שהיא בחי' שהם יש להם בעצמם אמונת צדיקים:

ל״טלט. סיפר לי הרב בנש"ק ר' דוב בן הה"צ ר' מרדכ'לי אבד"ק שימסק זלל"ה שזקנו הה"צ ר' יוסלי מראדוויל זלל"ה אחר פטירת רבו מרן מרוזין זי"ע הכין עצמו לנסוע לפאטיק שבעת הזאת הי' יושבים כל האחים הקדושים בפאטיק וחשב במחשבתו להתעכב שמה ששה שבתות. ובכל שבת יהי' אצל אחד מהבנים הקדושים כסדר תולדתן הבכור כבכורתו ונסע דרך וואלאטשיסק בעגלה ששכר לו משם ישר לפאטיק. ובנסיעתו על הדרך הי' לו הרבה בילבול מחשבות ובטולים מעבודתו עבודת ה'. וחשב בלבו. בשלמא כשבאים להצדיק ומתחממין באור צדקתו. ממילא כדאי אף אם יש איזה ביטולים מעבודת ותות"פ. אבל בהיות בדרך הנסיעה במה יתרץ את הביטולים והבילבולים שגורם הדרך. והי' צר לו מאד ע"ז. אח"כ נתיישב בדעתו יכול להיות שזה מעשה בע"ד שרוצה לבלבל אותו מהנסיעה להצדיק והי' לו בזה מלחמה במחשבתו בכל הדרך ההוא וכשבא לפאטיק. ונכנס אל האכסניא. ובדעתו הי' ליכנס בתחלה אל הה"צ ר' שלום יוסף זלל"ה כי הוא הבכור ופתאום בא איש אחד אל הבית. ואמר אל הרב ר' יוסלי שעתה יש זמן לכנס אל אדמו"ר מטשארטקוב ולקבל שלום ואמר הר' יוסלי ז"ל אות הוא הדבר שהוא בהשגחה העליונה שצריך אני לילך אל אדמו"ר זלל"ה בתחלה ותיכף נכנס ועמד לפני כ"ק וקיבל שלום. והתחיל אדמו"ר זלל"ה לספר לו מעשה שזקנו הרבי ר' שלום מפארבישטש זלל"ה כשהי' אצל חותנו זקנו הה"צ ר' נחום מטשארנאביל והי' דרכו בערב ראש השנה להתפלל מנחה האחרונה בעצמו לפני העמוד ופ"א בערב ר"ה בעת שהר' נחום התפלל מנחה בהתלהבות קדשו. הי' לו להר"ש נפילת המוחין מאד. ולא הי' יכול לעמוד להתפלל והי' לו חלישות הדעת מאד. בעת הזאת שהכל מתפללים בכוונה גדולה. והתחזק עצמו להתפלל ולא יכול עד שבאחרונה התאמץ מאד ובקושי גדול הגיע להתפלל עכה"פ בפי' המלות כדרך איש פשוט. ואחר סיום תפלתו בא אליו הר' נחום ואמר להר"ש בני מה זה רעש גדול שעשית בתפלת מנחה שלך שהי' כמה אלפי נשמות הנדחות שהי' להם עלי' בתפלת המנחה שהתפללת. וסיים אדמו"ר זללה"ה לאו דוקא כשבאים אצל הצדיק יכולים לתקן נשמות אלא אפילו בהנסיעה בדרך אל הצדיק יכולים לתקן נשמות:

מ׳מ. פ"א אור לארבעה עשר אחר בדיקת חמץ הי' איזה אנשים בפרוזדור מהיכל קדשו ושתו משקה כנהוג ופתח הפתח ועמד ואמר אתם שותים משקה עתה בזמן בדיקת חמץ שהוא היצה"ר וצריכים לעשות תשובה והתחיל לספר מעשה מהה"צ ר' משה ליב מסאסוב זלל"ה אחר פטירתו כשבא להעולם העליון. והוליכהו לג"ע עמר ובכה ולא רצה לכנס לג"ע ושאלהו על מה הוא בוכה. והשיב שהוא רוצה אחת משני אלה או שיכניסהו לגהינם שיהי' שם יחד עם אותן אנשים שנתנו לו מעות בעוה"ז. או שיקחו גם אותן האנשים עמו לג"ע. ועיינו בדין בב"ד של מעלה והי' קשה הדבר לקחת את האנשים המלוכלכים שצריכים להתמרק בגהינם שילכו לג"ע. ונפסק הדין במרום שילך הה"צ הנ"ל על שעה אחת לגהינם. וסיים אדמו"ר זלל"ה בצאתו מגהינם משך עמו כל האנשים הגרועים אתו עמו לג"ע²⁹ איתא בס' בניות ברמה בזה"ל שמעתי כי איש צדיק אשר נהנה בחי' מהספקת אחרים אזי אחרי מותו נאחזין בו אלו הרשעים אשר נהנה מהם בחיים להעלותן - והדין עמהם. ובאם שהוא אינו צדיק גמור ואין כחו חזק להעלותם או שהם רשעים גמורים גברה ידם להחזיקו לגהינם והצדיק ע"כ ממתין עליהם ורואה בצרתם ואין לו מנוחה אל מקומו שואף. וע"ז בכה רבי אפי' הי' בטוח בעצמו שהוא צ"ג אולי יש בגהינם אותו שנהנה מאתם ויאחזו בו להעלותם ע"כ: :

מ״אמא. סיפר בשם אבי' אדמו"ר מרוזין זי"ע שהי' לו רב אחד שסבב בערים לקבץ כסף מעמד מאנשי שלומו ופ"א בא מהדרך שסיבב ומסר לו הרשימות מאנשי מעמד וקרא הריזינער את רשימות האנשים ובתוך כך שאל על איזה איש שחי' רגיל ליתן חמשה גילדין שטיק כסף מעמד ואינו נזכר עתה בהרשימות. והשיב הרב המסבב יען כי איש הזה יושב בכפר רחוק מעיר והנסיעה אליו יהי' ההוצאה יתירה על השבח. השיב אבי זללה"ה. אתם לא תרצו להוציא הוצאה א' רוביל לקחת חמשה זהובים. אני רצוני שתעשו הוצאה חמשה רו"כ בכדי לקחת מאיש חמשה זהובים. ע"כ:

מ״במב. שמעתי מאבא מארי שסיפר לו החסיד ר' יוסלי מהורידענקא ז"ל אשר פ"א בליל ש"ת אחר הקפות הי' החסיד הנ"ל בפרוזדור היכל קדשו והי' שמח עצמו במחולות וריקודין לש"ת ובתוך כך בא אדמו"ר זלל"ה מהקלוז לכנס אל היכל קדשו וכאשר ראה את החסיד הנ"ל רוקד ושמח עמד ואמר יוסלי אתה שמח. הנה כאשר באה על האדם איזה יראה צריך להתיישב היטב אם לא נמשך היראה ממרה שחורה ח"ו אבל השמחה היא תמיד טוב וזהו שאמר שהעה"ש ולשמחה מה זו. מכ"מ שהיא "עושה" פעולה טובה:

מ״גמג. סיפר לי איש אחד מאנ"ש שבהיותו אצל אדמו"ר זלל"ה בי"ט כסליו בשנה שנסתלק בה הה"צ הק' ר' יצחק מניסחיז זלל"ה. ובשבתו על השלחן בסעודת י"ט כסליו שאל אדמו"ר להאנשים העוטרים מסביב. אם אמת הדבר שהרב מניסחיז פסק מלומר תחנון בכל יום. ולא הי' שם מי שהי' יודע להשיב רק האברך הנ"ל שהי' מקומו קרוב לעיר ניסחיז. וענה ואמר שאמת הדבר ולא עוד אלא אפי' חסידי ניסחיז ג"כ אין אומרים תחנון [כי ידוע שהרב הר"י מניסחיז הפסיק מלומר תחנון בשנת הסתלקותו] ענה אדמו"ר זלל"ה ואמר לפלא. הצדיק כשמראין לו האור מהעולם העליון ידמה לו שכל העולם כבר בא לגמר התיקון ע"כ. ובשנה זאת בכ"א לחדש שבט התבקש הרב הנ"ל לישיבה של מעלה זי"ע ועכ"י:

מ״דמד. שמעתי מאיש נאמן שהוא מנכדי הבעש"ט זלל"ה אשר הוא בעצמו עמד אצל אדמו"ר זלל"ה בעת שהתנצל לפני' איש אחד היות שפרנסתו מצומצמת לפי צרכי האדם המרובים מאד בעתים הללו יותר משנים קדמוניות. והשיב אדמו"ר זלל"ה. טוב הדבר אשר העולם מתנהג עכשיו בגדלות יותר מזמן הקדום כי ידוע מאמר חז"ל שבעוקבא דמשיחא יהי' דוחקא בתר דוחקא ואם הי' העולם מתנהג בקטנות ובצימצום הי' הירידה והדוחקא שפל מאד בכל פעם כמה מדריגות לפי ערך התנהגות העולם. אבל עכשיו שהעולם מתנהג בגדלות ובהוצאה יתירה גם הדוחקא בתר דוחקא היא לפי ערך התנהגות העולם:

מ״המה. שמעתי מהרב בנש"ק הר' שואל מבאלטא נ"י שעמד במעמד זה אצל אדמו"ר זלל"ה שדיבר מהה"צ ר' ברוך ממעזיבוז זי"ע ואמר שהרבי ר' ברוך רצה לעשות לו סולם להשי"ת מן גוטע יודן. במה שדיבר עליהם וכיון שהתחיל לדבר על זקני הר' שלום אמר זקיני עתה הרי הוא קרוב לשמים. אח"כ סיפר שזקנו הר"ש הנ"ל שבת פ"א אצל הר' ברוך זלל"ה. והי' עמו אנשים שלו והר"ב הושיבו למעלה אצלו. וכאשר התחיל הר"ב לדבר על הר"ש. פנה הר"ש אל האנשים שלו ופסק הר"ב לדבר. ויפן הר"ש פניו אל השלחן. וכאשר התחיל הר"ב עוד הפעם לדבר עליו עשה עוד הפעם הר"ש כנ"ל והחזיר פניו אל אנשיו. כן הי' איזה פעמים אח"כ אמר הר"ב להר"ש אנחנו שנינו נהי' מנהגים את העולם. אמר הר"ש אני יכול בעצמי להנהיג את העולם ע"כ:

מ״ומו. בליל שמע"צ הי רגיל אדמו"ר הק' זי"ע לדבר מהה"צ רבי ר' ברוך ממעזיבוז זלל"ה. והי' רגיל לספר שהחסיד המפורסם ר' ליב לעטעטשיווער נסע פ"א עם הרר"ב למעזיבוז. וכאשר באו לערך ארבעה וויערסט סמוך לעיר שאל הרר"ב את הר"ל מה תאמרו העוד נמצא איש במעזיבוז שידבר עלי השיב הר"ל יש אפי' מי שידבר על זקניכם הבעש"ט ובתוך כך הי' נצרך להר"ל להסיך את רגליו וירד מעל העגלה על הארץ. ומיד צוה הרר"ב את הבע"ג שיסע הלאה והניח את הר"ל על הדרך והי' מוכרח הר"ל לילך רגלי. והנה גשם חזק החל לירד ושוטף עליו ונתלכלך בחוץ ובפנים. וחשכה הלילה והלך באישון ואפלה עד שבא להכפר הסמוך להעיר. וראה מנגד שמאיר באיזה בית במעזיבוז והי' הולך וקרב עד שהגיע אל הבית הנ"ל ונכנס שמה. והנה מצא זקן אחד יושב ולומד בשקידה רבה. ושקוע מאד בלימודו ולא הביט מסביב ולא הרגיש אם בא איש לתוך הבית. והנה כשפסק את לימודו והביט שיש איש חדש בבית. ונתן לו שלום ושאל אותו. מי אתם. והשיב הר"ל אני אחד ממקורביו של הרר"ב. ושאל האיש מי הוא זה הרבי ר' ברוך והשיב הוא נכדו של הבעש"ט זלל"ה. השיב הזקן את הבעש"ט זקנו הכרתי גם אנכי היטב. ואספר לכם מעשה ממנו. הנה אנכי מעודי הייתי מתנגד גדול להבעש"ט ובמעזיבוז נתקבצנו עשרה אנשים והתקשרנו בת"כ. שיעמדו בכל לילה בחצות ולהתאסף בבהמ"ד וללמוד במנין עשרה ולעשות תיקון חצות. פ"א עמדתי בחצות לילה כדרכי ורציתי לילך אל הבהמ"ד. והנה בחוץ גשם שוטף וסגריר. שאין אפשרי ללכת וחזרתי לביתי אכן לבי הי' ער. והשבתי שיכול להיות שכולם יבואו. ובלעדי יתבטל המנין והתחזקתי באמיץ כח והלכתי לבהמ"ד במס"נ. ובדרכו עבר דרך הבית שגר שם הבעש"ט. וראה דרך החלון שהבעש"ט יושב על כסאו ושתי נשים עומדות אצלו וסמוך לו מבלי הרחקה כלל ואמרתי אני בלבי מה ביני לבין הבעש"ט. הוא יושב ומסיח עם הנשים. ואני הולך ביגיעה רבה לבהמ"ד מה צדק מאד התנגדותי להבעש"ט. ואח"כ כשבאתי לבהמ"ד. מצאתי את הבעש"ט עומד שמה ועושה תיקון חצות. ונשתוממתי וחזרתי לבית הבעש"ט ומצאתי ראיתי שיושב על הכסא כבראשונה. וחזרתי לבהמ"ד ומצאתי שמה את הבעש"ט. ועשה כן ג' פעמים. ע"כ סיפר הזקן הנ"ל והר"ל לן שם בבית הזקן הנ"ל ולמחרת נכנס להעיר. ובא לבית הרר"ב בבוקר וכאשר פתח הדלת והנה הרר"ב הלך בחדרו אנה ואנה והי' לבוש רק הגאדקיס והפאנטאפיל והטלית קטן. ותיכף שאל את הר"ל מה תאמרו עתה הנמצא עוד אחד שידבר על זקיני. והתחיל הר"ל לספר לו המעשה מהזקן. ואמר הרר"ב הנה לפשוט צורה וללבוש צורה זאת היא מהדברים הקטנים. אבל מה תאמרו עתה הנמצא עוד איש שידבר על זקיני. ע"כ:

מ״זמז. עוד סיפור הי' רגיל לספר בהלילה הנ"ל הרבי ר' ברוך הי' עשיר והי' רכושו ג' מאות אדומים פ"א נסע בדרך ופגע בהה"צ ר' אהרלי מטיטיוב זלל"ה זה נסע הנה וזה הנה. [בשנה שלפני הסתלקותו שינה בסיפורו. ואמר שפגעו א"ע בשיפולי ההר, זה עלה בנסיעתו וזה ירד, וברור שכל דבריו וסיפוריו הי' בכוונות ויחודים למעלה בקודש] והעמידו את העגלות וירדו ונתראו פנים זע"ז. ושאל הר"ב את ר' אהר'לי מדוע אתם מדוכאים בעניות כ"כ [כי הה"ק ר' ארלי הי' עני מאד] השיב מפני שאין אני רוצה שיהיו לי מעות. ואמר הר"ב מה תעשו אם יבוא לפניכם ענין פדיון שבוים. והשיב ר"א בשעה שיהי' לי רצון על מעות אז יהי' לי. ואמר הרר"ב הנה יהי' לכם עתה הרצון למעות. והשיב הר"א נא אני רוצה עתה. מיד עברו שני סוחרים סוחרי שוורים. ועמדו לפני הר"א בקובלנא כי החל הנגף בשוורים שלהם ונתנו לו מעות הרבה שיתפלל עבורם שתעצר המגפה בהשוורים. ענה הר"א להר"ב הלא ראיתם בעת שאני רוצה יהי' לי מעות כנ"ל: