בית ישראל (רוז'ין), אמת ליעקב, שמות ב׳Beit Yisrael (Ruzhin), Emet LeYaakov, Shemot 2
א׳פרשה שמות שנת תרכ"ח
1
ב׳ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו. אומר אני האדם צריך לעבוד את ה' במחשבה דיבור ומעשה וענין הגלות הוא כי אינו יכול להיות גלות הגוף עד שנעשה מקודם גלות הנפש היינו כי לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו ויש באדם היצ"ט והיצה"ר ואם האדם הולך אחר היצה"ט ועובד את ה' במחשבה דיבור ומעשה אז אינו ירא משום דבר כי כל האומות העולם אינם יכולים להרע לו מאומה רק אם האדם הולך אחר היצה"ר ויש לו גלות הנפש אז בא ליסורים וגלות הגוף ואינו יכול להיות גאולה כלליות עד שנעשה מקודם גאולה פרטיות היינו שכל אחד יגאל את נפשו מן הרע ויעבוד את ה' במחשבה דיבור ומעשה ואז יכול להיות גאולה כלליות. וזהו ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה היינו ישראל הוא בחי' ל"י רא"ש בחי' המחשבה שמקודם נתפס האדם במחשבה ואח"כ את יעקב נתפס בבחי' דיבור בתי' יעקב הקול קול יעקב בחי' תות"פ שאינו לומד ומתפלל כראוי ואח"כ איש וביתו באו הוא בחי' מעשה שרודף אחר תאוות רעות ואמנם בהגאולה כתיב ויאנחו בני ישראל מן העבודה היינו בחי' מעשה שכשאדם עושה תשובה צריך לתקן קודם בחי' מעשה היינו להיות סו"מ וע"ט להתרחק מתאוות רעות ולדבק בטוב ואח"כ ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה הוא בחי' דיבור שתקנו את הדיבור והתפללו לה' ותעל שועתם אל האלקים ואח"כ כתיב וירא אלקים את בני ישראל וידע אלקים הוא בחי' מחשבה שתקנו את המחשבה וזהו וידע אלקים שדבר זה אינו יודע שום מלאך ושום שרף רק השי"ת לבדו הוא יודע מחשבות אדם ועי"ז נגאלו היינו שכשאדם הוא פוגם ח"ו הוא פוגם במחשבה ואח"כ בדיבור ואח"כ במעשה מעילא לתתא כנ"ל והתשובה הוא מתתא לעילא ויאנחו בני ישראל מן העבודה הוא בחי' מעשה ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים הוא בחי' דיבור וירא אלקים את בני ישראל וידע אלקים הוא בחי' מחשבה שגאלו את נפשם לעבוד את ה' במעשה דיבור ומחשבה וכשהיה להם גאולה פרטיות נעשה הגאולה כלליות:
2