בית ישראל (רוז'ין), אמת ליעקב, ויחי ב׳Beit Yisrael (Ruzhin), Emet LeYaakov, Vayechi 2
א׳פרשה ויחי שנת תרי"ט
1
ב׳ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע וארבעים ומאת שנה ויקרבו ימי ישראל למות. אומר אני כתיב כולם בחכמה עשית היינו שהשי"ת ברא כל העולמות במדת החכמה וגם עולם העשי' נברא בחכמה כי כל פעל ה' למענהו כי באמת ואתה מחי' את כולם היינו שכל החיות מכל העולמות ומכל הברואים הם מחיות השי"ת המצמצם כביכול לתת בהם וזה קיומם ואע"פ שעולם העשי' הגשמי והחיות מוסתר בו ע"י שמצומצם הרבה אעפ"כ הקיום והחיות שיש בו הוא מהשי"ת כי בלא זה החיות לא הי' קיום לשום דבר וזהו שאיתא צדיקים במיתתן קרויים חיים ורשעים בחייהם קרוים מתים היינו כי רשעים רודפים תמיד אחר תענוגי עוה"ז ועושים עבירות ואינם עושים רק הגשמיות שבכל דבר מחמת הרע שלהם הם מתרחקים מהשי"ת וזה בחייהם קרוים מתים היינו בהחיות שיש להם רק בהגשמיות שבכל דבר קרוים מתים כי עי"ז הם מתרחקים מה' אבל צדיקים אף במיתתן קרוים חיים כי הצדיקים בחייהם הם מסתכלים בכ"ד אך באמת בחיות ה' שיש בו כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם ולא בהגשמיות ע"כ ע"י תות"פ ומצות ומע"ט שלהם הם מתדבקים בהשי"ת וזה במיתתן קרוים חיים כי הם מדבקים עצמם בהחיות ושורש של כ"ד גם יש לומר צדיקים במיתתן קרוים חיים ע"י שממיתין ומשברין החומריות והגופניות והרע שלהם כדאיתא לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר ואם לאו יזכור לו יום המיתה ועי"ז שמרחיקים עצמם מהגשמיות וממיתים הרע קרוים חיים כי הם מתקרבים אל ארץ החיים וזה ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה היינו כי יעקב הוא יו"ד עק"ב וזה נק' חכמה תתאה ויעקב הי' עושה אך הטוב שבכ"ד כי כל פעל ה' למענהו וזה שבע עשרה בגי' טוב וע"כ ויקרבו ימי ישראל למות ישראל הוא בחי' ל"י רא"ש ואע"פ שמיתה הוא הסתלקות המוחין אעפ"כ מחמת שהצדיקים עושין הטוב ואינם מביטים אך בהחיות ע"כ במיתתן קרויים חיים בחי' ל"י רא"ש ואתם הדביקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום כי הם מתדבקים עצמם בהאמת ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה א"א ארץ מצרים נק' עולם הגשמי ויעקב גם שם הי' רואה אך הטוב והחיות מהש"י בכ"ד ועי"ז ויקרבו ימי ישראל במדריגת ל"י רא"ש:
2