בית ישראל (רוז'ין), אמת ליעקב, וישב ב׳Beit Yisrael (Ruzhin), Emet LeYaakov, Vayeshev 2
א׳פרשה וישב שנת תרי"ט
1
ב׳וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף. אני אומר כתיב אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה אומר אני הענין הוא שצריך כ"א לירא מהשי"ת ולידע שהוא עתיד ליתן את הדין וחשבון כדכתיב והאלקים עשה שיראו מלפניו היינו אלקים הוא מדה"ד ולקבל עליו עי"ז עומ"ש ולידע שמכה"כ ודע כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט ואז הוא מקבל מהשי"ת ואינו צריך לבוא ליסורים אבל ומקשה לבו יפול ברעה היינו כשאינו נותן לב לדעת שהכל הוא מהשי"ת וליקח הכל לעבודתו הוא מוכרח לבוא ליסורים כדי שיוכל לקבל שפע וחיות מהשי"ת כדכתיב ודרך חיים תוכחת מוסר היינו כי באמת א"א להביט בשמש כ"א ע"י מגן כך א"א לקבל מהשם אך ע"י צימצו' בחי' אלקי' אך הענין הוא כך אד' הישר שהוא עובד ה' ונותן לב לדעת שבכל דבר יש חיותו ית' כדכתיב ואתה מחי' את כולם ומלכותו בכל משלה ומאמין כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על מוצא פי ה' יחי' האדם אז השי"ת כביכול מתלבש לתת לו שפע וחיות והוא בלי יסורים כדכתיב כי אמרתי עולם חסד יבנה היינו מדת אברהם ומדה זו נק' מים והטבע של מים לירד למקום הנמוך היינו שהשי"ת ברא את העולם במדה זו בכדי להשפיע שפע לכל העולם רק שהי' מוכרח להיות ע"י צמצום כדכתיב בראשית ברא אלקים אך יש שני בחי' אלקים א' שהשי"ת מצמצם עצמו כביכול להשפיע שפע וחיות לכ"ד ואיתא כשאדם אין לו יראת ה' אז מוכרח לבוא ליסורים כדי שיוכל לקבל מהשי"ת ואז ודרך חיים תוכחת מוסר וא"א לו לבוא לדרך חיים אך ע"י תוכחת מוסר היינו יסורים כי שמש ומגן ה' אלקים וזהו ושבתי בשלום אל בית אבי והי' ה' לי לאלקים היינו כי טבע של מים לירד למקום הנמוך וטבע של אש לעלות למעלה וצריך אדם לכלל שמאלא בימינא ולעבוד לה' גם בכל עניני עוה"ז היינו באכילה ושתי' ושאר ענינים וזה נק' בכל דרכיך דעהו ואז והי' ה' לי לאלקים היינו אז יכול לקבל מדה"ד ברחמים וא"צ לבוא ליסורים אך צריך להיות והחיות רצוא ושוב היינו כשהוא עובד לה' בכל המדות ויש לו יראה עלאה אזי צריך לירד לזה העולם בכדי להעלותו כדכתיב ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה היינו כשהוא למעלה מן המדות צריך להיות שבע יפול צדיק וקם שירד לתוך המדות בכדי להגביה להשי"ת וזהו וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען ופירש"י איתא במדרש בקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז היינו מגורי ויעקב הי' במדריגה שהי' לו יראה עלאה והי' למעלה מן המדות אלא בכדי שיהי' לו שייכות עם זה העולם להשפיע ולהעלותו קפץ עליו רוגזו של יוסף כדכתיב ויוסף הוא השליט הוא המשביר לכל עם הארץ היינו שהי' מוכרח להיות שבע יפול צדיק וקם לעבוד לה' בכל עניני עוה"ז ולהעלות הכל להשי"ת וזהו להצדיק ואדם הפשוט צריך עכ"פ כשעושה עניני עוה"ז להאמין שחיותו הוא מהשי"ת כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם ואז יכול להשפיע לזה הדבר וזהו אשרי אדם מפחד תמיד היינו שמקבל עליו עומ"ש אבל ומקשה לבו יפול ברעה מוכרח לבוא ליראה עלאה רצועא רעה לאלקאה בי' כי שמש ומגן ה' אלקים אני אומר כשאדם עובד ה' צריך להיות והחיות רצוא ושוב היינו לידע שהוא מהשי"ת ולא מכחו ולשבור לבו כדכתיב קטנתי מכה"ח ומכל האמת אשר עשית את עבדך היינו שהוא מהשי"ת ועי"ז צריך לשבור לבו כי מי שיש לו גדלות בעבודה הוא נופל ממדריגתו וזהו ושבתי בשלום אל בית אבי והי' ה' לי לאלקים היינו לידע שהוא מהשי"ת וזהו בקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף שצריך להוסיף בכל פעם בעבודה כי הכל הוא מהשם יתברך:
2