בן איש חי, הלכות שנה א, כי תצא, פתיחהBen Ish Hai, Halachot 1st Year, Ki Teitzei, Introduction
א׳"לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה, לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה" (דברים כה, יג-יד). נראה לי בס"ד עיין מה שכתבתי במקום אחר (עיין לעיל בהקדמה לפרשת לך לך), דבחטא אדם הראשון נעשה ל"ט קללות, וישראל ע"י תיקון שעושין בג' פעמים אהבה (שהם אהבה במעשה, אהבה בדיבור, אהבה במחשבה) שהם מספר ט"ל, וגם עוד שלוש פעמים אהבה הכתובה בפרשת "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובככל נפשך ובכל מאודך" (שהם אהבה בשני יצריך ובנפש ובממון) -- הרי ג' פעמים אהבה גימטריה ט"ל, בזה מהפכים ל"ט שהוא לשון ארירה לצירוף ט"ל, ובזה ממשיכים חיים ושפע מן ט"ל אותיות של ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן. ולכן יש בשבת אזהרה בט"ל מלאכות.
1
ב׳(דברים כה, יג-יד)
2
ג׳וכל זה בישראל, כמו שכתוב "הבוחר בעמו ישראל באהבה" רצונו לומר בעבור אהבה, אבל העכו"ם ישאר אצלם צירוף ל"ט שהוא לשון ארירה. ולכן לישראל מתעורר שם כוז"ו שמספרו ט"ל לפתוח קברותיהם לעתיד בתחיה, מה שאין כן העכו"ם דנשאר אצלם צירוף ל"ט. והנה ההפרש בין צירוף ט"ל ובין צירוף ל"ט, כי צירוף ט"ל אות הקטן במספר קודם הגדול במספר, וגם הוא בסדר ישר של אבג"ד, מה שאין כן צירוף ל"ט אות הגדול קודם והוא בסדר אחור. וידוע שהאותיות נקראו אבנים כנזכר בספר יצירה. ולכן לישראל -- שהולכים דרך ישר ודרך ימין -- אצלם יש צירוף ט"ל שהוא סדר ישר, מה שאין כן עכו"ם שהולכים לאחור יהיה אצלם צירוף ל"ט שהוא בסדר אחור.
3
ד׳והנה המעוות במשקלות יש בביתו איפה ואיפה גדולה וקטנה, והיינו הוא קונה בגדולה ומוכר בקטנה, וזה עול קשה ומר משני צדדין, ולכן לזה יתהפכו אותיות ט"ל לאותיות ל"ט מדה כנגד מדה, כיון שהוא קונה בגדולה ומוכר בקטנה נמצא עושה עול בשתיהם, וסדר רשעתו הוא כך דתחילה ישתמש בגדולה בעול לקנות בה ואח"כ ישתמש בקטנה בעול למכור בה, כי הדרך הוא דבתחילה החנוני יקנה מן התגר ואח"כ ימכור על יד על יד. נמצא עול שלו עושהו תחילה בגדולה ואח"כ בקטנה, ולכן בדין הוא שיתהפכו לו אותיות ט"ל לאותיות ל"ט כי בצירוף זה אות הגדולה קודמת לאות הקטנה. וידוע דהגוף נקרא "כיס" שהוא כיס ונרתק לנפש, וז"ש "לא יהיה לך בכיסך" רצונו לומר בגופך, "אבן ואבן גדולה וקטנה" רצונו לומר לא ישלטו בגופך אותיות ל"ט שהם תחלה אות גדולה ואחריה אות קטנה. ודבר זה תלוי בזה והוא ש"לא יהיה בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה", והיינו עשיית העול שיקנה בגדולה וימכור בקטנה.
4
ה׳ובאופן אחר נראה לי בסיעתא דשמיא, ויש להקשות תחלה למה במשקלות שהם "אבן ואבן" נקיט "בכיסך" והלא המשקלות אינו מניחם בכיסו אלא גם המה מונחים בביתו וחנותו כאיפה. ועוד למה חלקם לשתי חלוקות דהוה ליה למימר "אבן ואבן" איפה ואיפה גדולה וקטנה? ועוד יש להקשות למה קרא לעבירה זו תועבת ה'. ונראה לי בסיעתא דשמיא בהקדים מה שכתב הרב המקובל מורנו הרב ששון מרדכי ז"ל בכתיבת יד על הפסוק "מאזני צדק אבני צדק וכו' אני ה' אלהיכם", דנודע ארבע מרות יש באדם שהם מרה אדומה ומרה שחורה ומרה ירוקה ומרה לבנה, ויש להם שיעור מוגבל לקיום האדם, ואם תתגבר האחת על חברתה יתהוו חולאים באדם, ואם תתגבר ביותר לבלי חוק ימות, וכשהם שקולים זהו עיקר בריאות האדם. ושמעתי מרב אחד שהמאזניים הם כנגד שם הוי"ה, דהשלשלת שבאמצע העמוד שקורין אותה בערבי שיילאל"א (העמוד המאונך שבמאזני התליה) כנגד אות יו"ד, והעמוד כנגד וא"ו, וב' כפות כנגד ב' ההי"ן המקבלים שפע מן אותיות י"ו הזכרים, ומשפיעים לעולמות בקו המדה מה שצריך להם ומה שיכולים לסבול. ולכן השוקל חסר אינו רואה סימן ברכה. ולזאת אמר "מאזני צדק אבני צדק וכו' אני ה' אלהיכם" לרמוז כי המאזניים רומזת לשמי: ""אני ה' אלהיכם"" שרמוז שמי במאזניים ואיך תשקול בה עול חס ושלום עד כאן דבריו:
5
ו׳והנה ידוע דהמרות של האדם מוטלים בכיס, ועיקר בריאות האדם הוא שיהיו שקולים במדה שקצב להם השם יתברך בטבע שלא תעלה ותתגבר אחת על חברתה, ואם האדם יעשה במאזניים שתעלה כף זו על חברתה בדרך עול ומרמה, אז גם במרות יתקלקל המשקל המוטבע בהם ותעלה אחת על חברתה שלא כראוי, ובזה יהיה קלקול גדול בבריאות האדם ויחלה, וזה שאמר "לא יהיה לך בכיסך" הוא כיס המרה אבן ואבן הם שתי המרות שיש לך שם, גדולה וקטנה רצנו לומר לא תתגבר אחת על חברתה שיהיו אז גדולה וקטנה, אלא יהיו שקולים ושווים, אם תרצה כך אז צריך אתה להזהר שלא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה, כי אם תקלקל בזה אז גם משקל המרות שבגופך יתקלקל שלא יהיו שקולים ביחד אלא תגבר אחת על חברתה ויהיו אז שתיהם אחת גדולה ואחת קטנה, ולזה אמר "למען יאריכון ימיך על האדמה" כי בריאות האדם וחייו תלויה בזה שלא יתגברו המרות אחת על אחת, ואם תאמר למה כל כך יהיה חמור עון זה שנוגע בחיות האדם לזה אמר "כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה" שהוא פוגם בשם הוי"ה כאמור:
6
ז׳ובזה פרשתי מה שאמר ישעיה עליו השלום לבך יהגה אימה איה סופר איה שוקל, כי שתים רעות הם, האחד במספר שמונה מעות לחבירו ומטעהו במנין, ויש מטעהו במשקל והאדם חושב שעושה מעשהו למטה בגשמיות בלבד ולא שבאמת הוא נוגע גם למעלה שפוגם באותיות השם ברוך הוא דכתיב (תהילים קכא, ה) ה' צלך על יד ימינך, כלומר כדמיון הצל כן הוא, דמה שעושה אדם למטה נעשה דבר כנגדו למעלה הן בטוב הן להפך:
7
