בן סירא ל״אBen Sira 31
א׳שקר עשיר ימחה שארו, דאגת מחיה תפריע נומה.
1
ב׳דאגת מחיה תפריע נומה, ומחלי חזק תפריע נומה.
(ב) רע נאמן תניד חרפה, ומסתיר סוד אוהב כנפש.
(ב) רע נאמן תניד חרפה, ומסתיר סוד אוהב כנפש.
2
ג׳עמלי עשיר לקבץ הון, ואם ינוח לקבל תענוג.
3
ד׳יגע עני לחסר ביתו, ואם ינוח יהיה צריך.
(ד) עמל עני לחסר כחו, ואם ינוח לא נחה לו.
(ד) עמל עני לחסר כחו, ואם ינוח לא נחה לו.
4
ה׳רודף חרוץ לא ינקה, ואוהב מחיר בו ישגה.
5
ו׳רבים היו חבולי זהב, והבוטח על פנינים.
(ו) ולא מצאו להנצל מרעה, וגם להושע ביום עברה.
(ו) ולא מצאו להנצל מרעה, וגם להושע ביום עברה.
6
ז׳כי תקלה הוא לאויל, וכל פותה יוקש בו.
7
ח׳אשרי איש נמצא תמים, ויחר ממון לא נלוז.
8
ט׳מי הוא זה ונאשרנו, כי הפליא לעשות בעמו.
9
י׳מי הוא זה שנדבק בו, והיה לו שלום, והיה לו תפארה.
(י) כי ברבות שלום חייו, יהיה לך לתפארת.
(י) כי ברבות שלום חייו, יהיה לך לתפארת.
10
י״אמי ברכו וישלם בחייו, הוא לך לתפארת.
(י) מי יוכל לסור ולא סר, ולהרע רעה ולא אבה.
(י) מי יוכל לסור ולא סר, ולהרע רעה ולא אבה.
11
י״בעל כן חזק טובו, ותהלתו יספר קהל. מוסר לחם, ויין יחדו.
12
י״גבני אם על שלחן גדול, ישבת, אל תפתח עליו גרנך.
13
י״דאל תאמר ספוק עליו, זכור כי רעה עין רעה.
14
ט״ורע עין שונא אל, ורע ממנו לא ברא.
15
ט״זכי זה מפני כל דבר תזוע עין, ומפנים דמעה תדמע.
16
י״זרע מעין לא חלק אל, על כן מפני כל נם לחה
(יז) מקום יביט טל תושיט יד, ואל תחד עמו בטנא.
(יז) מקום יביט טל תושיט יד, ואל תחד עמו בטנא.
17
י״חדעה רעך כנפשך, ובכל ששנאת התבונן.
18
י״טהסב כאיש אשר נבחר, ואל תעט פן תגעל.
19
כ׳דע שרעך איש כמוך, ואכול דבר ששם לפניך.
20
כ״אחדל ראשון בעבור מוסר, ולא תהיה גרגרן פן תמאס.
21
כ״בוגם אם בין רבים ישבת, לפני רע אל תושיט יד.
22
כ״גהלא די אנוש נבון מזער, ועל יצועיו לא ישיק.
23
כ״דמכאוב ונדד ישנה, ומער ותשניק, ופני הפוכות עם איש כסיל.
24
כ״השנות חיים על קרב תולל וקם בבקר ונפשו אתו.
25
כ״ושנות חיים עם איש נבון, ילין עד בקר ונפשו עמו.
26
כ״ז[ואם יפצירו בך לאכול, סור מן הסבה] ותמצא נחת.
27
כ״חבכל מעשיך היה צנוע, וכל אסון לא יגע בך.
28
כ״טוגם אם נאנסתה, במטעמים קוה קוה וינוח לך.
29
ל׳שמע בני ואל תבוז לי, ובאחרית תשיג אמרי.
30
ל״אשמע בני וקח אמרי, ואל תלעיז עליי, ובאחרית תמצא דברי.
31
ל״בטוב על לחם תברך שפה, עדות טובו נאמנה.
32
ל״גרע על לחם ירגז בשער, רעת רועו נאמנה.
33
ל״דוגם על היין אל תתגבר, כי רבים הכשיל תירוש.
34
ל״הכור בוחן מעשה לוטש, כן היין למצות לצים.
35
ל״ונבון בוחן מעשה מעשה, כן שכר לריב לצים.
36
ל״זלמי היין חיים? לאנוש אם ישתנו במכתנתו.
37
ל״חמה חיים חסר היין, שהוא מראשית לשמחה נוצר.
38
ל״טשמחת לב וששון ועדון, יין נשתה בעתו וראי.
39
מ׳חיי מה לחסר תירוש, והוא לגיל נחלק מראש.
40
מ״אכאב ראש לענה וקלון, יין נשתה בתחרה וכעס.
41
מ״במרבה חמר לכסיל מוקש, מחסר כח ומספיק פצע.
42
מ״ג
43
מ״ד
44
מ״הבמשתה היין אך תוכח רע, [ואל תבוזהו בשמחתו.
45
מ״ודבר חרפה אל [תאמר לו, ולא תנצח] אתו לעיני בני אדם.
46