בן סירא מ״אBen Sira 41

א׳חיים למות, מה מר זכרך, לאיש שוקט על מכונתו.
(א) איש שליו ומצליח בכל, ועוד בו חיל לקבל תענוג.
1
ב׳האח למות, כי טוב חקיך, לאיש אונים וחסר עצמה.
(ב) איש כושל ינקש בכל, סורב ואובד תקוה.
2
ג׳אל תפחד ממות חקיך, זכור כי ראשנים ואחרנים עמך.
3
ד׳זה חלק כל בזר מאל, ומה תמאס בתורת עליון.
(ד) לאלף שנים מאה ועשר, איש תוכחות בשאול חיים.
4
ה׳נין נמאס דבר רעים, ונכד אויל במגור רשע.
5
ו׳מבן עול ממשלת רע, וריש עם זרעו תמיד.
6
ז׳אב רשע יקוב ילד, כי בגללו לחרפה.
7
ח׳אוי לכם אנשי רשע, אשר עזבתם תורת עליון.
8
ט׳אם תפרו על ידי אסון, ואם תולידו לאנחה.
(ט) אם תכשלו לשמחת עולם, ואם תמותו לקללה.
9
י׳כל מאפס אל אפס ישוב, כן חנף מתהו אל תהו.
10
י״אהבל אדם בגויתו, אך שם חסד לא יכרת.
11
י״בפחד על שם כי הוא ילוך, מאלפי אוצרות חכמה.
12
י״גטובת חי ימי מספר, וטובת שם ימי אין מספר.
13
י״דחכמה טמונה ואוצר מוסתר, מה תועלה בשתיהם.
14
ט״וטוב איש מצפין אולתו, מאיש מצפין חכמתו מוסר בשת.
15
ט״זמוסר בשת שמעו בנים, והכלמו על משפטי.
(טז) לא כל בשת נאה לשמור, ולא כל הכלם נבחר.
16
י״זבוש מאב ואם, אל זנות, מנשיא יושב אל כחש.
17
י״חמאדון וגברת על שקר, מעדה ועם על פשע.
(יח) מחבר ורע על מעל, וממקום תגור על זר.
18
י״טמהפר אלה וברית, ממטה אציל אל לחם.
19
כ׳ממנוע מתת שאלה, מהשב אפי רעך.
20
כ״אמהשבית מחלקת ומנה, משואל שלום מהחריש.
(כא) מהביט אל פני זרה, ומהתקרב אל שפחתה.
21
כ״במאוהב על דברי חרפה, ומאחרי מתת אח מנאץ.
22
כ״גמשנות דבר תשמע, ומחסוף כל סוד עצה.
23
כ״דוהיית בוש באמת, ומצא חן בעיני כל חי.]
24