בראשית רבה ק׳Bereshit Rabbah 100

א׳דְּעוּ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים (תהלים ק, ג), רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן וְרַבִּי אַחָא, רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר דְּעוּ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ בָּרָאנוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ, לֹא כְפַרְעֹה שֶׁאָמַר (יחזקאל כט, ג): לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִינִי. וְרַבִּי אַחָא אָמַר דְּעוּ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אָנוּ מַשְׁלִימִים אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ. וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו (בראשית מט, לג), שְׁלשָׁה צִוּוּיִם נֶאֶמְרוּ בָּעִנְיָן, (בראשית מט, כט): וַיְצַו אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי, אִם זְכִיתֶם לָכֶם זְכִיתֶם בְּעַצְמִי, וְאִם לָאו מִשֶּׁאֲנִי מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם אֵצֶל אֲבוֹתַי אֲנִי הוֹלֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כט): אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִיָּד (בראשית נ, יב): וַיַּעַשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם, חָנְטוּ אוֹתוֹ וְהֶעֱלוּהוּ בְּמִטָּתוֹ.

ב׳וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו (בראשית מט, לג), (בראשית נ, יב): וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם, הָרִאשׁוֹן עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (הושע ה, יא): כִּי הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו, הַשֵּׁנִי עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כד, טז): וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת וגו', הַשְּׁלִישִׁי עַל נְשִׂיאַת הַמִּטָּה, אָמַר לָהֶם תְּנוּ דַעְתְּכֶם שֶׁלֹא יִגַּע עָרֵל [אחד] בְּמִטָּתִי, שֶׁלֹא לְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה מֵעָלַי, אֶלָּא כַּסֵּדֶר הַזֶּה עֲשׂוּ לִי, שְׂאוּ אוֹתִי שְׁלשָׁה מִן הַצָּפוֹן וּשְׁלשָׁה מִן הַדָּרוֹם שְׁלשָׁה מִן הַמִּזְרָח שְׁלשָׁה מִן הַמַּעֲרָב, כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂין לִי כָּךְ אַתֶּם עֲתִידִין לְהֵעָשׂוֹת אַרְבָּעָה דְּגָלִים בַּמִּדְבָּר וְהַשְּׁכִינָה בָּאֶמְצַע. רַבֵּנוּ צִוָּה שְׁלשָׁה דְּבָרִים לִפְנֵי מִיתָתוֹ, אָמַר לָהֶם אַל תִּסְפְּדוּנִי בָּעֲיָרוֹת, וְאַל תָּזוּז אַלְמְנוּתִי מִתּוֹךְ בֵּיתִי, וּמִי שֶׁנִּטַּפֵּל בִּי בְּחַיַּי הוּא יְטַפֵּל בִּי בְּמוֹתִי. אַל תִּסְפְּדוּנִי בָּעֲיָרוֹת, מִפְּנֵי הַמַּחְלֹקֶת. וְאַל תָּזוּז אַלְמְנוּתִי מִתּוֹךְ בֵּיתִי, וְלָא מַתְנִיתָּא הִיא אַלְמָנָה שֶׁאָמְרָה אִי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית בַּעֲלִי אֵין יוֹרְשִׁין יְכוֹלִין לוֹמַר לָהּ לְכִי לְבֵית אָבִיךְ וְאָנוּ זָנִין אוֹתָךְ, אֶלָּא זָנִין אוֹתָהּ וְנוֹתְנִין לָהּ מָדוֹר לְפִי כְּבוֹדָהּ, אֶלָּא לְפִי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל נָשִׂיא לִהְיוֹת כָּל חֲפָצָיו מִשֶּׁל צִבּוּר וְזֶה עַל יְדֵי שֶׁלֹא נֶהֱנָה מִשֶּׁל צִבּוּר כְּלוּם, לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר אַל תָּזוּז אַלְמְנוּתִי מִתּוֹךְ בֵּיתִי. אָמַר רַבִּי דּוֹסְתָּאי דְּלָא יֹאמְרוּן לָהּ בֵּיתָא דִּנְשִׂיאוּתָא הוּא יִשְׁתַּעְבֵּד לִנְשִׂיאוּתָא. מִי שֶׁנִּטַּפֵּל בִּי בְּחַיַּי הוּא יְטַפֵּל בִּי בְּמוֹתִי, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא צִפּוֹרָאָה כְּגוֹן יוֹסֵי הַפִּינוֹס וְיוֹסֵי הַפַּרְתִּי. רַבִּי חִזְקִיָּה מוֹסִיף עוֹד תַּרְתֵּי, אַל תַּרְבּוּ עָלַי תַּכְרִיכִין וּתְהֵא אֲרוֹנִי נְקוּפָה לָאָרֶץ, אַל תַּרְבּוּ עָלַי תַּכְרִיכִין, מִפְּנֵי רִמָּה. וּתְהֵא אֲרוֹנִי נְקוּפָה לָאָרֶץ, מִפְּנֵי הַמַּבּוּל. מִלְּתָא דְרַבִּי אָמַר לָא כְּמָה דְבַר נָשׁ אָזֵיל הוּא אָתֵי, מִלֵּיהוֹן דְּרַבָּנָן דְּאִינוּן אָמְרִין כְּמָה דְבַר נָשׁ אָזֵיל הוּא אָתֵי. רַבִּי יוֹחָנָן מְפַקֵּד וְאָמַר, לָא תַלְבִּישׁוּנִי לָא חִיוָרִין וְלָא אוּכָּמִין אֶלָּא מָאנִין דִבְרִיקָה, אִם מִתְבְּעֵית עִם צַדִּיקַיָא לָא יָדְעִין בִּי רַשִּׁיעַיָא, וְאִם אִתְבְּעֵית עִם רַשִּׁיעַיָא לָא יָדְעִין בִּי צַדִּיקַיָא. רַבִּי יֹאשִׁיָה הֲוָה מְפַקֵּד וְאָמַר אַלְבִּישׁוּנִי מָאנִין חִיוָרִין חֲפִיתִין. אָמְרִין לֵיהּ רַבָּךְ אֲמַר כְּדֵין וְאַתְּ אֲמַר כְּדֵין, אֲמַר לְהוֹן מָה אֲנָא בָּהֵית בְּעוֹבָדָאי. רַבִּי יִרְמְיָה הֲוָה מְפַקֵּד וְאָמַר אַלְבִּשׁוּנִי מָאנִין חִיוָרִין חֲפִיתִין וְאַלְבִּשׁוּנִי דַּרְדְּסָאי וַהֲבוּן חֻטְרִי בְּיָדִי וְסַנְדְּלָאי בְּרַגְלַי וַהֲבוּ יָתִי עַל אָרְחָא, דְּאִם אִתְבְּעֵית אֲנָא קָאֵים אוֹטְמִיס, הֲדָא הוּא דְּאָמַר רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא רַגְלוֹהִי דְּבַר נָשׁ עֲרָבָתֵיהּ מְקָמָאתֵיהּ בְּכָל אֲתַר דְּמִתְבָּעֵי.

ג׳וַיִּפֹּל יוֹסֵף וגו' וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו (בראשית נ, א ב), לָמָּה מֵת יוֹסֵף בִּפְנֵי אֶחָיו, רַבִּי וְרַבָּנָן, רַבִּי אָמַר עַל שֶׁחָנַט אֶת אָבִיו, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לִשְׁמֹר אֶת צַדִּיקִי, לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לוֹ (ישעיה מא, יד): אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב, אַל תִּרְאִי תּוֹלַעַת אֶת יַעֲקֹב. וְרַבָּנָן אָמְרֵי הוּא שֶׁצִּוָּה אוֹתָן שֶׁיַּחַנְטוּ אוֹתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית נ, יב): וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ וגו', עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי נִיחָא, עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנָן קָרוֹב לַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים יְהוּדָה אוֹמֵר: עַבְדְּךָ אָבִי עַבְדְּךָ אָבִי, וְהוּא שׁוֹמֵעַ וְשׁוֹתֵק.

ד׳וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם, וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ (בראשית נ, ג ד), הָכָא אַתְּ אָמַר וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (דברים לד, ח): וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל משֶׁה, אֶלָּא משֶׁה עַל יְדֵי שֶׁלֹא הָיוּ לוֹ בוֹכִים כְּתִיב וַיִּתְּמוּ, אֲבָל יַעֲקֹב עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ לוֹ בּוֹכִים, כְּתִיב וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ. (דברים לד, ח): וַיְדַבֵּר יוֹסֵף, לְמִי אָמַר לַגַּדֶּלֶת שֶׁתְּפַיֵּס לַמַּלְכָּה, וְהַמַּלְכָּה תְּפַיֵּס לַמֶּלֶךְ. וְלָמָּה לֹא נִכְנַס הוּא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל שֶׁאֵין אָבֵל נִכְנַס בְּפָלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ.

ה׳אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר וגו' אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי (בראשית נ, ה), בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד יַעֲקֹב עִם עֵשָׂו אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ בָּעֵי, מָמוֹן אוֹ קְבוּרָה, אֲמַר לֵיהּ מַה לְּהַהוּא גַבְרָא קְבוּרְתָא, הַב לִי מָמוֹן וְסַב לָךְ קְבוּרְתָא, הַרְבֵּה מָמוֹן תִּכְרֶה עָלֶיהָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בְּקִבְרִי אֲשֶׁר לָקַחְתִּי לִי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר כָּרִיתִי, הִכַּרְתִּי עָלֶיהָ. (בראשית נ, ו): וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה עֲלֵה, (בראשית נ, ז): וַיַּעַל יוֹסֵף וגו', עַד כָּאן לְהֶסְפֵּד מִכָּאן וָאֵילָךְ לְמִלְחָמָה. (בראשית נ, ט): וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים וגו', אָמַר רַבִּי יִצְחָק גְּדוֹל הָעוֹלָמִים הָיָה שָׁם, וְאִית דְּאָמְרִין כְּבוֹד חַי הָעוֹלָמִים.

ו׳וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן וגו' (בראשית נ, י), אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצָאנוּ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ אָטָד, וְכִי יֵשׁ גֹּרֶן לָאָטָד, אֶלָּא אֵלּוּ הַכְּנַעֲנִים, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לָדוּשׁ כְּאָטָד, בְּאֵיזֶה זְכוּת נִצּוֹלוּ, בִּזְכוּת חֶסֶד שֶׁעָשׂוּ עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ. וּמַה חֶסֶד עָשׂוּ, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר אֲזוֹרֵי מָתְנֵיהֶם הִתִּירוּ, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר קִשְׁרוֹת כַּפְתּוֹתֵיהֶן הִתִּירוּ. רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם אָמַר הֶרְאוּ בָאֶצְבַּע וְאָמְרוּ (בראשית נ, יא): אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם. וְרַבָּנָן אָמְרֵי זָקְפוּ קוֹמָתָן, וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמַה אֵלּוּ שֶׁלֹא הָלְכוּ לֹא בְיָדָן וְלֹא בְרַגְלָן, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהֶרְאוּ בָאֶצְבַּע נִצּוֹלּוּ מִן הַפֻּרְעָנוּת, יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עוֹשִין חֶסֶד עִם גְּדוֹלֵיהֶם וְעִם קְטַנֵּיהֶם בִּידֵיהֶם וּבְרַגְלֵיהֶם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ אוֹתָן שִׁבְעִים יוֹם שֶׁבֵּין אִגֶּרֶת לְאִגֶּרֶת, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים יוֹם שֶׁעָשׂוּ מִצְרַיִם חֶסֶד עִם אָבִינוּ יַעֲקֹב.

ז׳וַיִּסְפְּדוּ שָׁם וגו' (בראשית נ, י), וּמִנַּיִן לְאֵבֶל שֶׁהוּא שִׁבְעָה, רַבִּי אַבָּא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא, וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים, וּלְמֵדִין דָּבָר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה. רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (ויקרא ח, לג): וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים וגו', מָה אַתֶּם נִמְשַׁחְתֶּם בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שִׁבְעָה יָמִים, אַף אַתֶּם שִׁמְרוּ לַאֲחֵיכֶם שִׁבְעָה יָמִים. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (ויקרא ח, לה): וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמֵּר לְעוֹלָמוֹ שִׁבְעָה יָמִים, אַף אַתֶּם שִׁמְּרוּ לַאֲחֵיכֶם שִׁבְעָה יָמִים, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שִׁבְעָה יָמִים נִתְאַבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עוֹלָמוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (במדבר יב, יב): אַל נָא תְהִי כַּמֵּת, אֶלָּא (במדבר יב, יד): תִּסָּגֵר, מַה יְּמֵי הֶסְגֵּר שִׁבְעָה אַף יְמֵי אֵבֶל שִׁבְעָה. חַד בְּרַבִּי אֲמַר הֲדָא דְרַבִּי יוֹחָנָן קוֹמֵי רֵישׁ לָקִישׁ וְלֹא קִבְּלָהּ, וְלָמָּה לֹא קִבְּלָהּ, אֲמַר תַּמָּן הוּא עָבֵד לָהּ הֶסְגֵּר וְהָכָא הוּא עָבֵד לָהּ הֶחְלֵט, דַּאֲתָא רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם, רַבִּי יוֹחָנָן וְאָמַר אַל נָא תְהִי כַּמֵּת, מַה יְּמֵי הַמֵּת שִׁבְעָה אַף יְמֵי הֶחְלֵט שִׁבְעָה. רַבִּי יִרְמְיָה וְרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ (עמוס ח, י): וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל, מַה יְּמֵי הַחַג שִׁבְעָה אַף יְמֵי הָאֵבֶל שִׁבְעָה. אָמַר רַבִּי חִיָּא שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא. אִי מָה עֲצֶרֶת יוֹם אֶחָד אַף הָאֵבֶל כֵּן, אָמְרוּ לוֹ מִיכָּן לִשְׁמוּעָה רְחוֹקָה, וְתָנֵי כֵּן שְׁמוּעָה קְרוֹבָה יֵשׁ לָהּ שְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה, וּרְחוֹקָה אֵין לָהּ שְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה. אִית תָּנֵי שְׁמוּעָה רְחוֹקָה לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, קְרוֹבָה בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים. רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הֲלָכָה כְּמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם וּרְחוֹקָה לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, כְּתִיב (דברים לד, ח): וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל משֶׁה, יְמֵי שְׁנַיִם, בְכִי שִׁבְעָה, אֵבֶל שְׁלשִׁים. וְאִית דְּמַחְלְפִין, יְמֵי שִׁבְעָה, בְכִי שְׁנַיִם, אֵבֶל שְׁלשִׁים. מֵהָא שִׁבְעָה וּשְׁלשִׁים שֶׁמָּא יְמֵי, אֶלָּא שֶׁאִם הָיָה עָנִי מְדֻקְדָּק, בָּרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי אֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה, וּבַשְּׁלִישִׁי הוּא עוֹשֶׂה בְּצִנְעָא, אֲבָל אָמְרוּ תָּבוֹא מְאֵרָה לִשְׁכֵנָיו שֶׁהִצְרִיכוּהוּ לְכָךְ. בַּר קַפָּרָא אָמַר אֲפִלּוּ בַּשְּׁלִישִׁי אַל יַעֲשֶׂה כָּל עִקָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא תָּקְפּוֹ שֶׁל אֵבֶל. תָּנֵי בַּר קַפָּרָא כָּל תָּקְפּוֹ שֶׁל אֵבֶל אֵינוֹ אֶלָּא בַּשְּׁלִישִׁי, עַד תְּלָתָא יוֹמִין נַפְשָׁא תָּיְבָא עַל קִבְרָה, סְבוּרָה הִיא שֶׁהִיא חוֹזֶרֶת, כֵּיוָן דְּהִיא חָמְיָא דְּאִשְׁתַּנֵּי זִיוְהוֹן דְּאַפּוֹי, אָזְלָה לָהּ וְשָׁבְקָא לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יד, כב): אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וגו', לֶעָתִיד לָבוֹא הַפֶּה וְהַכָּרֵס מִדַּיְינִין זֶה עִם זֶה, הַפֶּה אוֹמֵר לַכָּרֵס כָּל מַה שֶּׁגָּזַלְתִּי וְחָמַסְתִּי, בְּךָ נָתַתִּי. וּלְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים הִיא נִבְקַעַת וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ הֵא לְךָ כָּל מַה שֶּׁגָּזַלְתָּ וְחָמַסְתָּ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יב, ו): וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ. מַהוּ לִתֵּן תְּפִלִּין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בָּרִאשׁוֹן אֵינוֹ נוֹתֵן וּבַשֵּׁנִי הוּא נוֹתֵן, וְאִם בָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת חוֹלֵץ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר בָּרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי אֵינוֹ נוֹתֵן וּבַשְּׁלִישִׁי נוֹתֵן, וְאִם בָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת אֵינוֹ חוֹלֵץ, וְאִם בְּיוֹם שֵׁנִי אֵינוֹ מַנִּיחַ אִצְטְרִיכָא לְמֵימַר מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל עָלָיו פָּטוּר מִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִלִּין, אֶלָּא כֵּיוָן דְּתָנָא הָדָא תָּנָא הָא דְרַבִּי זְעֵירָא. רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא וּמַר עוּקְבָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּנְתִינָה וּכְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּחֲלִיצָה. רַבִּי זְעֵירָא בָּעֵי, מַהוּ לִתֵּן בַּשֵּׁנִי כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁלֹא לַחְלֹץ, וּמִנַּיִן שֶׁאֵין אֵבֶל בְּשַׁבָּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (משלי י, כב): בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׂיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ, בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ, זֶה הָאֵבֶל, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל ב יט, ג): כִּי נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ, אָמַר רַב חֲזָרָה זְקִיפָה חוֹבָה, פְּרִיעָה נְעִילָה רְשׁוּת, חָזְרַת קֶרַע זְקִיפַת מִטָּה חוֹבָה, פְּרִיעַת הָרֹאשׁ וּנְעִילַת הַסַּנְדָּל רְשׁוּת. שְׁמוּאֵל אָמַר פְּרִיעָה חֲזָרָה זְקִיפָה חוֹבָה, נְעִילַת תַּשְׁמִישׁ רְחִיצָה רְשׁוּת, פְּרִיעַת הָרֹאשׁ וַחֲזָרַת קֶרַע וּזְקִיפַת הַמִּטָּה חוֹבָה, וּנְעִילַת הַסַּנְדָּל וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וּרְחִיצָה רְשׁוּת. חַד תַּלְמִיד מִן דִּשְׁמוּאֵל שִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ הָלַךְ וְרָחַץ, אָמַר לוֹ לַהֲלָכָה אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁמָּא לְמַעֲשֶׂה, אִקְפַּד עֲלֵיהּ וּמִית. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא הֲוָה מְתַנֵּי שְׁבָחָא דְרַבִּי מֵאִיר קַמֵּי צִפּוֹרָאֵי, אָמַר לָהֶם אָדָם גָּדוֹל אָדָם קָדוֹשׁ, פַּעַם אַחַת מְצָאָן עוֹמְדִין בְּשׁוּרָה בְּשַׁבָּת, אָמַר לָהֶם שָׁלוֹם לָכֶם, אָמְרִין לֵיהּ דֵּין הוּא דְּאַתְּ מְשַׁבַּח בֵּיהּ, אָמַר לָהֶם דְּעוּ שִׁבְחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁבָּא לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁאֵין אֵבֶל בַּשַּׁבָּת. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אֲזַל לְחַד אֲתַר מְצָאָן שֶׁהֵן עוֹמְדִין בְּשׁוּרָה בַּשַּׁבָּת, אָמַר לָהֶם לֵית אֲנָא יָדַע מָה הוּא מִנְהַגְכוֹן אֶלָּא שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם כְּמִנְהַג מְקוֹמֵנוּ. תְּרֵין בְּנוֹי דְּרַבִּי, חַד מִנְהוֹן נָפֵק וְרֵאשֵׁיהּ מְכַסֵּי וְלָבֵישׁ סַנְדְּלוֹי, וְאוֹחֲרָנָא נָפֵק חָפְיָה וְרֵאשֵׁיהּ מְגַלֵּי. רַבִּי יוֹנָה אֲזַל לְמַחְזְיָהּ אַפִּין לַאֲחוּי דְּרַבִּי גּוּרְיוֹן, נָפֵק לְגַבֵּיהּ לְבִישׁ סַנְדְּלָא, אֲמַר לֵיהּ אֱמֹר לְרַבִּי גוּרְיוֹן אֲחוּךְ לֵית יָלְפִין עוֹבָדָא מִבַּר נָשׁ זְעֵיר. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אֲזַל לְמַחְזְיָה אַפִּין לְרַבִּי תַּנְחוּם בַּר חִיָּא דִּכְפַר אַגִּין, נְפֵיק לְגַבֵּיהּ לְבִישׁ סַנְטְרוֹי, מַאי סַנְטְרוֹ מָאנִין דְּלָא בְּזִיעָן, אֲמַר לֵיהּ הֵיכְדֵין עָבְדִין, אֶתְמְהָא, אֲמַר לֵיהּ כֵּן הֲוָה רַבִּי יוֹחָנָן עָבֵד, אֲמַר לֵיהּ צַלִּי עֲלַי, אֲמַר לֵיהּ פְּסִיג תַּרְעָךְ. אֲמַר לֵיהּ לָא תֵימַר כֵּן אֶלָּא יִסּוּג תּוּרְעָךְ. תָּנֵי חֲבוּרָה וּמִשְׁפָּחָה כָּךְ הֵן דּוֹמִים לְכִפַּת אֲבָנִים, אַתְּ נוֹטֵל מִמֶּנָּהּ אֶבֶן אַחַת וְכוּלָּהּ מִתְרוֹעֲעַת, אַתְּ נוֹתֵן עָלֶיהָ אֶבֶן אַחַת וְכוּלָּהּ עוֹמֶדֶת, כָּךְ כָּל שִׁבְעָה יָמִים חֶרֶב שְׁלוּפָה, וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם הִיא מִתְרַפְרֶפֶת וְאֵינָהּ חוֹזֶרֶת לִנְדָנָהּ עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר נוֹלַד בֵּן זָכָר בַּמִּשְׁפָּחָה מִיָּד הִיא רָפָה, אִם כֵּן לָמָּה מַרְאִין פָּנִים בַּשַּׁבָּת, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר מִפְּנֵי הָאֵיבָה.

ח׳וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה וגו' (בראשית נ, יד), רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יִצְחָק, [רבי לוי] אָמַר שֶׁלֹא זִמְנָן לִסְעוּדָה, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, אָמַר, לְשֶׁעָבַר אַבָּא מוֹשִׁיב לִי לְמַעְלָה מִיהוּדָה שֶׁהוּא מֶלֶךְ וּלְמַעְלָה מֵרְאוּבֵן שֶׁהוּא בְּכוֹר, וְעַכְשָׁיו אֵינוֹ בְּדִין שֶׁאֵשֵׁב לְמַעְלָה מֵהֶן, וְהֵן לֹא אָמְרוּ כֵן אֶלָּא (בראשית נ, טו): לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף. רַבִּי יִצְחָק אָמַר הָלַךְ וְהֵצִיץ בְּאוֹתוֹ הַבּוֹר. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְהֵם לֹא אָמְרוּ כֵּן אֶלָּא לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף. (בראשית נ, טז): וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה וגו', תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאַף הַשְּׁבָטִים דִּבְּרוּ דְבָרִים בְּדוּיִם בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין יוֹסֵף לַשְּׁבָטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר וגו', וְהֵיכָן צִוָּה לֹא מָצִינוּ שֶׁצִּוָּה. (בראשית נ, יז): כֹּה תֹאמְרוּ אֶל יוֹסֵף וגו', אָמַר כָּךְ אַחַי חוֹשְׁדִין אוֹתִי. (בראשית נ, יח): וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו, אָמְרוּ לֵיהּ חַד בְּעֵית לָךְ לְעַבְדָא הָא כֻּלָּנָא לָךְ לַעֲבָדִין.

ט׳וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף וגו' וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה וגו' וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ וגו' וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם (בראשית נ, יט כא), וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמְדַבֵּר עַל הַלֵּב, אֶלָּא דְבָרִים שֶׁהֵן מְנַחֲמִין אֶת הַלֵּב, אָמַר לָהֶם נִמְשַׁלְתֶּם כַּעֲפַר הָאָרֶץ, מָה עֲפַר הָאָרֶץ מִי יָכוֹל לְסַיֵּף אֶת עֲפַר הָאָרֶץ. נִמְשַׁלְתֶּם כְּחַיַּת הַשָּׂדֶה, וּמִי יָכוֹל לְסַיֵּף אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה. נִמְשַׁלְתֶּם כַּכּוֹכָבִים, מִי יָכוֹל לְסַיֵּף אֶת הַכּוֹכָבִים. עֲשָׂרָה כּוֹכָבִים בִּקְשׁוּ לְאַבֵּד כּוֹכָב אֶחָד וְלֹא יָכְלוּ לוֹ, שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים מָה אֲנִי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת סִדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם מִפְּנֵי שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּכְנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת בָּרָקִיעַ. אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי אַתֶּם הַגּוּף וַאֲנִי הָרֹאשׁ (דברים לג, טז): תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף, אִין נְסִיב גּוּפָא מָה רֵישָׁא טָב, וְלֹא עוֹד אֶלָּא עַד שֶׁלֹא יְרַדְתֶּם לְכָאן הָיוּ קוֹרְאִים אוֹתִי עֶבֶד וּמֵאַחַר שֶׁיְּרַדְתֶּם לְכָאן הוֹדַעְתִּי הוֹגְנוֹסִים שֶׁלִּי, אִם כֵּן אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם, אֶתְמְהָא, אִם הוֹרֵג אֲנִי אֶתְכֶם הֵם אוֹמְרִין אֵין לִשְׁמֹר אֲמָנָה עִם זֶה, עִם אֶחָיו לֹא שָׁמַר אֲמָנָה עִם מִי הוּא מְשַׁמֵּר אֲמָנָה. הֵן אוֹמְרִין לֹא הָיוּ אֶחָיו, אֶלָּא כַּתְּ שֶׁל בַּחוּרִים רָאָה וְקָרָא אוֹתָן אֶחָיו, תֵּדַע לָךְ שֶׁהֲרֵי הוּא בַּסּוֹף הֵבִיא עֲלֵיהֶן עִלָּה וַהֲרָגָן. אָמַר מָה אֲנִי נַעֲשָׂה אַנְטִידִיקוֹס לְאַבָּא, אַבָּא מוֹלִיד וַאֲנָא קוֹבֵר, מָה אֲנִי נַעֲשָׂה אַנְטִידִיקוֹס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ וַאֲנִי מְמַעֵט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית נ, כא): וַיְנַחֵם אוֹתָם. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמַה יּוֹסֵף שֶׁדִּבֵּר דְּבָרִים רַכִּים עַל לִבָּן שֶׁל שְׁבָטִים כָּךְ נִחֲמוֹ, לִכְשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מ, א): נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי וגו'.

י׳וַיֵּשֶׁב יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם וגו' (בראשית נ, כב), שִׁשָּׁה זוּגוֹת שְׁנוֹתֵיהֶם שָׁווֹת רִבְקָה וּקְהָת, לֵוִי וְעַמְרָם, יוֹסֵף וִיהוֹשֻׁעַ, שְׁמוּאֵל וּשְׁלֹמֹה, משֶׁה וְהִלֵּל הַזָּקֵן, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְרַבִּי עֲקִיבָא. משֶׁה עָשָׂה בַּפָּלָטִין שֶׁל פַּרְעֹה אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּבְמִדְיָן [ובמדבר] אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְשִׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי עָשָׂה פְּרַגְמַטְיָא אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלָמַד תּוֹרָה אַרְבָּעִים שָׁנָה, שִׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. רַבִּי עֲקִיבָא עָשָׂה בּוּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלָמַד תּוֹרָה אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְשִׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה.

י״אוַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' (בראשית נ, כה): שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִיָּד, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות יג, יט): אִתְּכֶם, כְּשֶׁתִּהְיוּ עוֹלִין. וּמִנַּיִן אַף עֲצָמוֹת שֶׁל שְׁבָטִים הֶעֱלוּ עִמּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: אִתְּכֶם. (בראשית נ, כו): וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ, מִי חֲנָטוֹ, רַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רוֹפְאִים חָנְטוּ אוֹתוֹ, וְרַבִּי פִּינְחָס אָמַר שְׁבָטִים חָנְטוּ אוֹתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם, וּמִי הֵן (שמות א, א): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה.

י״בלִישְׁנָא אַחֲרִינָא, (בראשית מט, כח): וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם יַעֲקֹב, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲבִיהֶם, עָתִיד אָדָם אֶחָד כַּיּוֹצֵא בִּי לְבָרֵךְ אֶתְכֶם, וּמִמָּקוֹם שֶׁפָּסַקְתִּי הוּא מַתְחִיל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר, כֵּיוָן שֶׁעָמַד משֶׁה פָּתַח בְּזֹאת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, א): וְזֹאת הַבְּרָכָה, אָמַר לָהֶם אוֹמַר לָכֶם הַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ אֵימָתַי הֵם מַגִּיעוֹת לָכֶם בְּשָׁעָה שֶׁתְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, מד): וְזֹאת הַתּוֹרָה, הֱוֵי: וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, בַּמֶּה שֶׁסִיֵּים לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם פָּתַח לָהֶם משֶׁה, אָמַר משֶׁה (תהלים קיט, ק): מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן, יִצְחָק כְּשֶׁבֵּרַךְ אֶת יַעֲקֹב אָמַר לוֹ (בראשית כח, ג): וְאֵל שַׁדַּי, בַּמֶּה חָתַם (בראשית כח, א): וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב, וְאַף יַעֲקֹב בַּמֶּה שֶׁפָּסַק אָבִיו מִשָּׁם הִתְחִיל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, א): וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו, וְחָתַם כְּשֶׁבֵּרְכָן בְּזֹאת, וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר, מִמָּקוֹם אֲשֶׁר פָּסַק מִשָּׁם הִתְחִיל משֶׁה, וְֹזאת הַבְּרָכָה, וּבַמֶּה חָתַם משֶׁה (דברים לג, כט): אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, וְאַף דָּוִד כְּשֶׁבָּא לוֹמַר תְּהִלָּה, מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק משֶׁה מִשָּׁם הִתְחִיל (תהלים א, א): אַשְׁרֵי הָאִישׁ וגו', הֱוֵי: מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן.

י״גוַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים (בראשית נ, י), וְלָמָה עוֹשִׂים שִׁבְעָה, כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה נִצְטַעַרְתֶּם עִם הַצַּדִּיק הַזֶּה וּשְׁמַרְתֶּם לוֹ אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים, לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי מַחֲזִיר אוֹתוֹ הָאֵבֶל לְשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, יב): וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְנַחֵם אֶתְכֶם כָּךְ אֲנִי מְנַחֵם לְצִיּוֹן וּלְכָל חָרְבוֹתֶיהָ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נא, ג): כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה', שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה.