בראשית רבה ט״זBereshit Rabbah 16

א׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן (בראשית ב, י), רַבִּי סִימוֹן פָּתַח (איוב יד, כ): תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח וַיַּהֲלֹךְ מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ, תֹּקֶף שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, לָנֶצַח, לְעוֹלָם הָיָה. וַיַּהֲלֹךְ, כֵּיוָן שֶׁהִנִּיחַ דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָלַךְ אַחַר דַּעְתּוֹ שֶׁל נָחָשׁ, מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ. רַבִּי סִימוֹן אָמַר (איוב יב, יג): עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מֻשְׁלָם לְבוֹרְאוֹ אַרְבָּעָה רָאשֵׁי נְהָרוֹת הָיָה פּוֹתֵק בְּמַגְרוֹפִית אַחַת, וְאֵלּוּ הֵן אַרְבָּעָה רָאשֵׁי נְהָרוֹת, וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וגו'.

ב׳שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן (בראשית ב, יא), שֶׁהוּא מְגַדֵּל פִּשְׁתָּן וּמֵימָיו מְהַלְּכִין בְּשֹׁפִי, הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה, עֲדַיִן לֹא הָיְתָה חֲוִילָה וְאַתְּ אוֹמֵר הוּא הַסֹּבֵב, אֶתְמְהָא, אֶלָּא (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית. אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב, זָהָב וַדַּאי. וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב (בראשית ב, יב), אָמַר רַבִּי יִצְחָק טוֹבוֹי דְּהוּא בְּבֵיתֵיהּ, טוֹבוֹי דְּהוּא בְּלִוְויָתֵי. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ טוֹבָה גְדוֹלָה חָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָמוֹ, אָדָם פּוֹרֵט זָהוּב אֶחָד וְהוּא מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כַּמָּה יְצִיאוֹת. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לֹא הָיָה עוֹלָם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּזָּהָב, וְלָמָּה נִבְרָא בִּשְׁבִיל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים ג, כה): הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן. שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם (בראשית ב, יב), אָמַר רַבִּי אַיְבוּ אַתְּ סָבוּר כַּבְּדֹלַח הַזֶּה שֶׁל פַּטָּמִים, יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ (במדבר יא, ז): וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח, מַה זֶּה אֶבֶן טוֹבָה, אַף זֶה אֶבֶן טוֹבָה.

ג׳וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִיחוֹן וגו' (בראשית ב, יג), עֲדַיִן לֹא עָמַד כּוּשׁ, וְהוּא אוֹמֵר: אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ, אֶתְמְהָא. אֶלָּא (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית. וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל (בראשית ב, יד), שֶׁהוּא חַד. פְּרָת אַוְתִּינְטִין שֶׁל נְהָרוֹת. רַבִּי חֲנִינָא בַּר אָמֵי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר (דניאל ח, ג): אוּבָל, אַוְתִּינְטִין שֶׁל נְהָרוֹת, וְהָכְתִיב (דניאל י, ד): וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא חִדָּקֶל, אֶלָּא לְפִי שֶׁדָּנִיֵּאל רָאָה שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת, אֶחָד בְּחִדֶּקֶל וְאֶחָד בְּאוּבָל, וְחִדֶּקֶל גָּדוֹל מֵאוּבָל לְפִיכָךְ הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ גָּדוֹל, וַהֲלוֹא הוּא בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵינוֹ קוֹרֵא אוֹתוֹ גָּדוֹל, אֶלָּא שֶׁעָלָה וְהִקִּיף אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בֵּיהּ (דברים ד, ז): כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים, מָשָׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר עַבְדָא דְמַלְכָּא, מַלְכָּא. הִדָּבֵק לְשִׁיחֵין וְיִשְׁחוּן לָךְ. רַב אָמַר לְחִיָּא בְּרֵיהּ בְּנֵה לִי בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲמַר לֵיהּ לְהֵיכָן, אֲמַר לֵיהּ אַעֲבַרְתְּ נַהֲרָא בְּנֵהּ. שְׁמוּאֵל אָמַר עַד מָקוֹם שֶׁהַנָּהָר מְהַלֵּךְ שָׁם הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵי זוֹ זוֹ תַּרְבַּקְנָה. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי הוּנָא, רַבִּי יוּדָן אָמַר הוּא פְּרָת, וְהוּא (יחזקאל א, א): נְהַר כְּבָר. פְּרָת, שֶׁפָּרָה וְרָבָה עַד שֶׁעוֹבְרִין אוֹתוֹ בִּסְפִינוֹת. פְּרָת שֶׁמֵּימָיו פָּרִין וְרָבִין. פְּרָת שֶׁמְפָרֵשׁ וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁכָּלָה בְּמַגְרֵיפָה. כְּבָר שֶׁמֵּימָיו כָּלִין. כְּבָר שֶׁפֵּרוֹתָיו גַּסִּין וְאֵינָן יוֹרְדִין בִּכְבָרָה. רַבִּי הוּנָא אָמַר כְּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, פְּרָת בִּפְנֵי עַצְמוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אוֹמְרִים לַפְּרָת לָמָּה אֵין קוֹלְךָ הוֹלֵךְ, אָמַר לָהֶם אֵינִי צָרִיךְ מַעֲשַׂי מוֹדִיעִים אוֹתִי, אָדָם נוֹטֵעַ בִּי נְטִיעָה וְהִיא עוֹשָׂה לִשְׁלשִׁים יוֹם, זוֹרֵעַ בִּי יָרָק, וְהִיא עוֹמֶדֶת לִשְׁלשָׁה יָמִים. אוֹמְרִים לַחִדֶּקֶל לָמָּה קוֹלְךָ הוֹלֵךְ, אָמַר לָהֶם הַלְּוַאי נִשְׁמַע קוֹלִי וְנִרְאֶה. אוֹמְרִים לְאִילָנֵי מַאֲכָל לָמָּה אֵין קוֹלְכֶם הוֹלֵךְ, אָמְרוּ לָהֶם אֵין אָנוּ צְרִיכִים, פֵּרוֹתֵינוּ מְעִידִין עָלֵינוּ. אוֹמְרִים לְאִילָנֵי סְרַק לָמָּה קוֹלְכֶם הוֹלֵךְ, אָמְרוּ לָהֶם הַלְּוַאי נִשְׁמַע קוֹלֵנוּ וְנִרְאֶה. אָמַר רַב הוּנָא לֹא מִשּׁוּם הַטַּעַם הַזֶּה, אֶלָּא אִילָנֵי מַאֲכָל עַל יְדֵי שֶׁהֵם כְּבֵדִים בְּפֵרוֹתֵיהֶם לְפִיכָךְ אֵין קוֹלָן הוֹלֵךְ, אֲבָל אִילָנֵי סְרַק עַל יְדֵי שֶׁהֵן קַלִּים בְּפֵרוֹתֵיהֶם קוֹלָן הוֹלֵךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ז, ב): וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי וגו'.

ד׳אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁקוֹת כּוֹס תַּרְעֵלָה לָאֻמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁהַדִּין יוֹצֵא, מַאי טַעְמָא (בראשית ב, י): וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד, וְהָיָה לְאַרְבָּעָה נְהָרִים אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, אֵלּוּ אַרְבָּעָה גָּלֻיּוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה רָאשִׁים. (בראשית ב, יא): שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן, זוֹ בָּבֶל, עַל שֵׁם (חבקוק א, ח): וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו. הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה, שֶׁעָלָה וְהִקִּיף אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בֵּיהּ (תהלים מב, ו): הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ. אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהֵן נֶחְמָדִין מִזָּהָב וּמִפָּז רָב. וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב, מְלַמֵּד שֶׁאֵין תּוֹרָה כְּתוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם וגו', מִקְרָא מִשְׁנָה וְתַלְמוּד וְתוֹסֶפְתָּא וְאַגָּדָה. וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִיחוֹן, זוֹ מָדַי שֶׁהָיָה הָמָן שָׁף עַמָּהּ כַּנָּחָשׁ, עַל שֵׁם (בראשית ג, יד): עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ. חִדֶּקֶל זוֹ יָוָן, שֶׁהָיְתָה קַלָּה וְחַדָּה בִּגְזֵרוֹתֶיהָ, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַב הוּנָא בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים קָדְמָה מַלְכוּת יָוָן לְמַלְכוּת הָרְשָׁעָה, בְּנִימוּסִין וּבְפִנְקֵיסִין וּבְלָשׁוֹן. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר, כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם אַשּׁוּר, עַל שֵׁם שֶׁהֵם מִתְעַשְּׁרוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם נִינְוֵה, עַל שֵׁם שֶׁהֵם מִתְנָאוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲלַפְתָּא כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהֵם מְצִירוֹת לְיִשְׂרָאֵל. וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת, זוֹ אֱדוֹם. פְּרָת, שֶׁהֵפֵרָה וְהִצִירָה לְבָנָיו [נ"א לפניו]. פְּרָת, שֶׁפָּרָה וְרָבָה מִבִּרְכָתוֹ שֶׁל זָקֵן. פְּרָת, שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהִפָּרַע לָהּ. פְּרָת, עַל שֵׁם סוֹפָהּ (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וגו'.

ה׳וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וגו' (בראשית ב, טו), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עִלָּה אוֹתוֹ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יד, ב): וּלְקָחוּם עַמִּים וֶהֱבִיאוּם וגו'. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר פִּתָּה אוֹתוֹ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (הושע יד, ג): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' וגו'. וַיַּנִּחֵהוּ, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה. רַבִּי יוּדָן אָמַר הִנִּיחַ לוֹ וְהֵגֵן עָלָיו וְעִדְּנוֹ מִכָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר לְהַנִּיחוֹ וּלְהָגֵן עָלָיו וּלְעַדְּנוֹ מִכָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן. וַיַּנִּחֵהוּ, נָתַן לוֹ מִצְוַת שַׁבָּת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כ, יא): וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. לְעָבְדָהּ, (שמות כ, ט): שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד. וּלְשָׁמְרָהּ, (דברים ה, יב): שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. דָּבָר אַחֵר לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, יב): תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים, וּכְתִיב (במדבר כח, ב): תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ.

ו׳וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל (בראשית ב, טז), רַבִּי לֵוִי אָמַר צִוָּהוּ עַל שֵׁשׁ מִצְווֹת, וַיְצַו, עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (הושע ה, יא): כִּי הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו. ה', עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כד, טז): וְנֹקֵב שֵׁם ה'. אֱלֹהִים, אֵלּוּ הַדַּיָּנִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב, כז): אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל. עַל הָאָדָם, זוֹ שְׁפִיכַת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, ו): שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם. לֵאמֹר, זֶה גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ג, א): לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וגו'. מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל, צִוָּהוּ עַל הַגָּזֵל. רַבָּנָן פָּתְרִין לֵיהּ כָּל עִנְיָנָא, וַיְצַו ה' אֱלֹהִים, רַחֲמָן אֲנִי וְדַיָּן אֲנִי לְהִפָּרַע. אֱלֹהִים, אָמַר לוֹ אֱלֹהִים אֲנִי, נְהֹג בִּי כֵּאלוֹהַּ, שֶׁלֹא תְקַלְּלֵנִי, כְּמָה דִכְתִיב: אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל. גִּלּוּי עֲרָיוֹת מִנַּיִן (בראשית ב, כד): וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, וְלֹא בְּזָכָר, וְלֹא בִּבְהֵמָה. אָכֹל תֹּאכֵל, אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין מָתַי יִתְכַּשֵּׁר לַאֲכִילָה מִשֶּׁתִּשָּׁחֵט, רָמַז לוֹ עַל אֵבָר מִן הַחַי. מוֹת תָּמוּת, מִיתָה לְאָדָם, מִיתָה לְחַוָּה, מִיתָה לוֹ, מִיתָה לְתוֹלְדוֹתָיו.