בראשית רבה כ״וBereshit Rabbah 26
א׳וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה (בראשית ה, לב), כְּתִיב (תהלים א, א): אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים. אַשְׁרֵי הָאִישׁ, זֶה נֹחַ. אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בִּשְׁלשָׁה דוֹרוֹת, בְּדוֹר אֱנוֹשׁ וּבְדוֹר הַמַּבּוּל וּבְדוֹר הַפְלָגָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר בְּדוֹר הַמַּבּוּל וּבְדוֹר הַפְלָגָה, אֲבָל בְּדוֹר אֱנוֹשׁ הָיָה קָטָן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, זֶה דּוֹר אֱנוֹשׁ. וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב, זֶה דּוֹר הַפְלָגָה. (תהלים א, ב): כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ, אֵלּוּ שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוָּה. (תהלים א, ב): וּבְתוֹרָתוֹ יֶהֱגֶה יוֹמָם וָלָיְלָה, שֶׁהָגָה דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, אָמַר מַה טַּעַם רִבָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּטְהוֹרִים יוֹתֵר מִטְּמֵאִים, לֹא שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַקְרִיב מֵהֶם קָרְבָּן, מִיָּד (בראשית ח, כ): וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וגו', (תהלים א, ג): וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, שֶׁשְּׁתָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתֵּבָה. (תהלים א, ג): אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ, זֶה שֵׁם, (תהלים א, ג): וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל, זֶה חָם. (תהלים א, ג): וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ, זֶה יֶפֶת.
1
ב׳וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלשָׁה בָנִים אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת (בראשית ו, י), כְּתִיב (תהלים צב, יד): שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ, שְׁתוּלִים בְּבֵית ה', זֶה נֹחַ שֶׁשְּׁתָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתֵּבָה. בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ, וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת. (תהלים צב, טו): עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. עוֹד יְנוּבוּן, זֶה נֹחַ. דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ, וַיּוֹלֶד נֹחַ, אָמַר רַבִּי יוּדָן מַה טַּעַם כָּל דּוֹרוֹת הוֹלִידוּ לְמֵאָה שָׁנִים וּלְמָאתַיִם שָׁנָה, וְזֶה הוֹלִיד לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם רְשָׁעִים הֵם אֵין רְצוֹנִי שֶׁיֹּאבְדוּ בַּמַּיִם, וְאִם צַדִּיקִים הֵם אַטְרִיחַ עָלָיו וְיַעֲשֶׂה לָהֶם תֵּבוֹת הַרְבֵּה, וְכִיבֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲיָנוֹ וְהוֹלִיד לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמַר אֲפִלּוּ יֶפֶת שֶׁהוּא הַגָּדוֹל לִכְשֶׁיָּבוֹא הַמַּבּוּל אֵינוֹ בֶּן מֵאָה שָׁנָה שֶׁרָאוּי לָעֳנָשִׁים. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אֵין מִיתָה לֶעָתִיד לָבוֹא אֶלָּא בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בִּלְבָד, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לֹא בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּעוֹבְדֵי כוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כה, ח): וּמָחָה ה' אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים, מָה עָבִיד לֵיהּ רַבִּי חֲנִינָא מֵעַל כָּל פָּנִים, מֵעַל פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְהָכְתִיב (ישעיה סה, כ): כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת, וְהָא מְסַיֵּעַ לֵיהּ לְרַבִּי חֲנִינָא. מָה עָבִיד לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, רָאוּי לְכָל עֳנָשִׁים, וְהָא כְתִיב (תהלים מט, טו): כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים, וְהָא מְסַיֵּעַ לֵיהּ לְרַבִּי חֲנִינָא. מָה עָבִיד לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה פַּרְעֹה בִּשְׁעָתָן, סִיסְרָא בִּשְׁעָתָן, סַנְחֵרִיב בִּשְׁעָתָן, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מַלְאַךְ הַמָּוֶת סְטַטְיוֹנָר שֶׁלָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מט, טו): וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁאוֹל בָּלָה וְגוּפָן אֵינָהּ בָּלָה, וְכָל כָּךְ לָמָּה עַל שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בִּזְבוּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ח, יג): בָּנֹה בָּנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ.
2
ג׳וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלשָׁה בָנִים אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת, וַהֲלוֹא יֶפֶת הוּא הַגָּדוֹל, אֶלָּא בַּתְּחִלָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ שֶׁהָיָה צַדִּיק, וְנוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל, וְשֶׁיִּחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עָלָיו, וְשֶׁאַבְרָהָם עָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ, שֶׁשִּׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה, וְשֶׁנִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּתְחוּמוֹ. שִׁמְעוֹן בַּר חוּטָה אָמַר שֶׁמִּנְיַן אוֹתִיּוֹתָיו תָּלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדוֹרוֹת מִן הַמַּבּוּל וְעַד הַהַפְלָגָה, שְׁלשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה.
3
ד׳וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם (בראשית ו, א), אָמַר רַבִּי סִימוֹן בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת נֶאֱמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, לְשׁוֹן מֶרֶד (בראשית ד, כו): אָז הוּחַל, וַיְהִי כִּי הֵחֵל, (בראשית י, ח): הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ. אֲתִיבָן לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית יא, ו): וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, אָמַר לָהֶם קִיפַּח עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל נִמְרֹד וְאָמַר לָהֶם זֶה הִמְרִידָן עָלָי. (בראשית ו, א): לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, שֶׁהָיוּ שׁוֹפְכִים אֶת זַרְעָם עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים, וּלְפִי שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בִּזְנוּת לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם נְקֵבוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ו, א): וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם, וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַמֵּי יָלְדָה אִשְׁתּוֹ נְקֵבָה, חֲמָתֵיהּ רַבִּי חִיָּא רַבָּה אֲמַר לֵיהּ הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָרְכֶךָ, אֲמַר לֵיהּ מְנָא לָךְ הָא, אֲמַר לֵיהּ דִּכְתִיב: וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב וגו', עָלָה אֵצֶל אָבִיו אָמַר לוֹ שִׂמַּחֲךָ הַבַּבְלִי, אָמַר לוֹ כֵּן וְכֵן אָמַר לִי, אֲמַר לֵיהּ אַף עַל פִּי כֵן צֹרֶךְ לְיַיִן וְצֹרֶךְ לְחֹמֶץ, צֹרֶךְ יַיִן יֶתֶר מִן הַחֹמֶץ. צֹרֶךְ לְחִטִּין וְצֹרֶךְ לִשְׂעוֹרִים, צֹרֶךְ לְחִטִּין יוֹתֵר מִן הַשְּׂעוֹרִים. מִשֶּׁהָאָדָם מֵשִׂיא אֶת בִּתּוֹ וּמוֹצִיא יְצִיאוֹתָיו הוּא אוֹמֵר לָהּ לֹא יְהִי לִיךְ מַחֲזוֹרֵי לְהָכָא. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אַסֵּיב בְּרַתֵּיהּ, אֲמַרָה לֵיהּ אַבָּא צַלֵּי עֲלַי, אֲמַר לָהּ לָא יְהֵי לִיךְ מַחְזוֹרֵי לְהָכָא. יָלְדָה בֵּן זָכָר אֲמַרָה לֵיהּ אַבָּא צַלֵּי עֲלַי, אֲמַר לָהּ לָא יִשְׁלֵה וַוי מִפּוּמִיךְ. אָמְרָה לוֹ אַבָּא שְׁתֵּי שְׂמָחוֹת שֶׁבָּאוּ לִי אַתָּה מְקַלְּלֵנִי. אֲמַר לָהּ תַּרְתֵּיהֶן צְלָוָנָן, מִן גּוֹ דְּאַתְּ הַוְיָא שְׁלָם בְּבֵיתָךְ לָא יְהִי לִיךְ מַחֲזוֹרֵי לְהָכָא, וּמִן גּוֹ דַּהֲוֵי בְּרִיךְ קַיָּם, לָא יִשְׁלֵה וַוי מִפּוּמִיךְ, וַוי דְּלָא שָׁתֵי בְּרִי, וַוי דְּלָא אָכַל בְּרִי, וַוי דְּלָא אָזֵיל בְּרִי לְבֵי כְּנִשְׁתָּא.
4
ה׳וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים (בראשית ו, ב), רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי קָרֵא לְהוֹן בְּנֵי דַיָּנַיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי מְקַלֵּל לְכָל מַאן דְּקָרֵא לְהוֹן בְּנֵי אֱלָהַיָּא, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כָּל פִּרְצָה שֶׁאֵינָהּ מִן הַגְּדוֹלִים אֵינָהּ פִּרְצָה, כֻּמְרַיָא גָּנְבוּ אֱלָהַיָּא מַאן מוֹמֵי בֵּיהּ אוֹ מַאן מְקָרֵב. וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתָן בְּנֵי הָאֱלֹהִים, רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין שֶׁהִרְבּוּ יָמִים בְּלֹא צַעַר וּבְלֹא יִסּוּרִין. רַבִּי חָנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר כְּדֵי לַעֲמֹד עַל הַתְּקוּפוֹת וְעַל הַחִשְׁבוֹנוֹת. רַבָּנָן אָמְרִין כְּדֵי שֶׁיִּטְלוּ שֶׁלָּהֶם וְשֶׁל דּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם. (בראשית ו, ב): כִּי טֹבֹת הֵנָּה, אָמַר רַבִּי יוּדָן טֹבֹת כְּתִיב, מִשֶּׁהָיוּ מְטִיבִין אִשָּׁה לְבַעֲלָהּ הָיָה גָדוֹל נִכְנַס וּבוֹעֲלָהּ תְּחִלָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כִּי טֹבֹת הֵנָּה, אֵלּוּ הַבְּתוּלוֹת, (בראשית ו, ב): וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ, אֵלּוּ נְשֵׁי אֲנָשִׁים. מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ, זֶה זָכָר וּבְהֵמָה. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אָמַר דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִמּוֹחוּ מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁכָּתְבוּ גִּמּוֹמְסִיּוֹת לְזָכָר וְלִבְהֵמָה. אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְנוּת, אַנְדְּרוֹלוֹמוּסְיָא בָּאָה לָעוֹלָם וְהוֹרֶגֶת טוֹבִים וְרָעִים. רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל הַכֹּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ חוּץ מִן הַזְּנוּת, מַאי טַעְמָא וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים וגו', וּמַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (בראשית ו, ז): וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר לֵוִי בְּשֵׁם פְּדָיָה אָמַר כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה לוֹט מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הַסְּדוֹמִיִּים וְהָיוּ מְקַבְּלִין מִיָּדוֹ, כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ לוֹ (בראשית יט, ה): הוֹצִיאֵם אֵלִינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם לְתַשְׁמִישׁ, אָמְרוּ לוֹ (בראשית יט, יב): עֹד מִי לְךָ פֹה לְלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עֲלֵיהֶם, מִכָּאן וָאֵילָךְ אֵין לְךָ לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם סָנֵגוֹרְיָא.
5
ו׳וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָּאָדָם (בראשית ו, ג), אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אֵינִי נוֹתֵן רוּחִי בָּהֶם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, כז): וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם. רַבִּי יַנַּאי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין אֵין גֵּיהִנֹּם לֶעָתִיד לָבוֹא אֶלָּא יוֹם הוּא שֶׁמְלַהֵט אֶת הָרְשָׁעִים, מַה טַּעַם (מלאכי ג, יט): כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא. וְרַבָּנָן אָמְרֵי יֵשׁ גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לא, ט): נְאֻם ה' אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּיְרוּשָׁלָיִם. רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אִלְעָי אָמַר לֹא יוֹם וְלֹא גֵּיהִנֹּם אֶלָּא אֵשׁ הִיא שֶׁתִּהְיֶה יוֹצֵאת מִגּוּפוֹ שֶׁל רָשָׁע וּמְלַהַטְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, יא): תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָי מַהוּ לֹא יָדוֹן רוּחִי עוֹד אֵין הָרוּחוֹת הַלָּלוּ נִדּוֹנוֹת לְפָנַי לְעוֹלָם. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַב אֲחָא אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַחֲזִיר הָרוּחַ לִנְדָנָה אֵינִי מַחֲזִיר רוּחָן לְנִדְנֵיהֶן. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אֵינִי מְמַלֵּא רוּחִי בָּהֶן בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְמַלֵּא רוּחִי בָּאָדָם, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הָרוּחַ הִיא נִבְזֶקֶת בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הִיא נִבְזֶקֶת בְּכָל הַגּוּף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל לו, כז): וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם. אָמַר רַבִּי יוּדָן בֶּן בְּתֵירָא עוֹד אֵינִי דָּן אֶת הַדִּין הַזֶּה לְעוֹלָם. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵף אָמַר (בראשית ח, כא): לֹא אֹסִף, וְלֹא אֹסִף, לִסְגֵּי לִסְגֵּי. רַבָּנָן אָמְרֵי לֹא אֹסִף לִבְנֵי נֹחַ, לֹא אֹסִף לְדוֹרוֹת, אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁתְּהֵא רוּחִי דָּנָה בָּהֶן וְהֵן לֹא בִּקְּשׁוּ, הֲרֵי אֲנִי מְשַׁגְּמָן בְּיִסּוּרִין. אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁתְּהֵא רוּחִי דָנָה בָּהֶן וְהֵן לֹא כִּחֲשׁוּ, הֲרֵינִי מְשַׁגְּמָן אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵין לְךָ שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בָּאָדָם הַזֶּה אֶלָּא אָדָם כַּיּוֹצֵא בּוֹ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אֲפִלּוּ זְאֵב וְכֶלֶב. רַבִּי הוּנָא בַּר גּוּרְיוֹן אָמַר אֲפִלּוּ מַקֵּל אֲפִלּוּ רְצוּעָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ט, ג): כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ הַחִתֹּתָ כְּיוֹם מִדְיָן, כְּיוֹם הַדִּין. אָמַר רַבִּי אַחָא אַף אִילָנֵי סְרַק עֲתִידִין לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. רַבָּנָן אָמְרֵי מֵהָכָא (דברים כ, יט): כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, מָה הָאָדָם נוֹתֵן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, אַף עֵצִים נוֹתְנִין דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה אֵינִי דָן רוּחָן בְּעַצְמָן, שֶׁבָּשָׂר וָדָם הֵן, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם מִעוּט שָׁנִים שֶׁקָּצַבְתִּי עֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי מְשַׁגְּמָן בְּיִסּוּרִין. אָמַר רַבִּי אַיְבוּ מִי גָרַם לָהֶם שֶׁיִּמְרְדוּ בִּי לֹא עַל יְדֵי שֶׁלֹא שִׁגַּמְתִּי אוֹתָם בְּיִסּוּרִין, הַדֶּלֶת הַזּוֹ מִי מַעֲמִידוֹ שְׁגָמָיו. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵין דִּין יֵשׁ דִּין. רַבִּי בֵּיבֵי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי בְּשִׁיטַת רַבִּי אֶלְעָזָר (בראשית ו, ג): לֹא יָדוֹן רוּחִי. אָמַר רַבִּי מֵאִיר הֵן לֹא עָשׂוּ מִדַּת הַדִּין לְמַטָּה, אַף אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה מִדַּת הַדִּין לְמַעְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ד, כא): הֲלֹא נִסַּע יִתְרָם בָּם יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָה, בְּלֹא חָכְמַת הַתּוֹרָה. (איוב ד, כ): מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבֵדוּ, וְאֵין מֵשִׂים אֶלָּא דִּין, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כא, א): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי עוֹד אֵינִי דָן מִדַּת הַדִּין כְּנֶגֶד מִדַּת רַחֲמִים. רַבִּי אוֹמֵר וְיֹאמַר דּוֹר הַמַּבּוּל לַה' לֹא יָדוֹן. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (תהלים י, יג): עַל מֶה נִאֵץ רָשָׁע אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִדְרשׁ, לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן, אֲבָל אִית דִּין וְאִית דַּיָּן. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אֲפִלּוּ נֹחַ שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר מֵהֶם לֹא שֶׁהָיָה כְּדַי, אֶלָּא שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמּשֶׁה עָתִיד לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בְּשַׁגָּם, זֶה משֶׁה, דְּחוּשְׁבְּנֵיהּ דְּדֵין הוּא חוּשְׁבְּנֵיהּ דְּדֵין. רַבָּנָן מַיְיתוּ לָהּ מֵהָכָא, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וּמשֶׁה חַי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.
6
ז׳הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם (בראשית ו, ד), שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לָהֶם, אֵימִים, רְפָאִים, גִּבּוֹרִים, זַמְזֻמִּים, עֲנָקִים, עַוִּים, נְפִלִים. אֵימִים, שֶׁכָּל מִי שֶׁרָאָה אוֹתָן הָיְתָה אֵימָתָן נוֹפֶלֶת עָלָיו. רְפָאִים, שֶׁכָּל מִי שֶׁרָאָה אוֹתָן הָיָה לִבּוֹ רָפֶה כְּשַׁעֲוָה. גִּבּוֹרִים, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֹחַ קוּלִיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם הָיְתָה נִמְדֶדֶת י"ח אַמָּה. זַמְזֻמִּים, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא מְנַטְרוֹמִין מְגִיסְטֵי מִלְחָמָה. עֲנָקִים, רַבָּנָן וְרַבִּי אַחָא, רַבָּנָן אָמְרוּ שֶׁהָיוּ מַרְבִּים עֲנָקִים עַל גַּבֵּי עֲנָקִים [פרוש תכשיטיז], רַבִּי אַחָא אָמַר שֶׁהָיוּ עוֹנְקִים גַּלְגַּל חַמָּה, וְאוֹמְרִים הוֹרֵד לָנוּ גְשָׁמִים. עַוִּים, שֶׁצָּדוּ אֶת הָעוֹלָם וְשֶׁהֻצְדוּ מִן הָעוֹלָם, שֶׁגָּרְמוּ לָעוֹלָם שֶׁיִּצּוֹד, הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (יחזקאל כא, לב): עַוָּה עַוָּה עַוָּה אֲשִׂימֶנָּה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁהָיוּ בְּקִיאִים בַּעֲפָרוֹת כִּנְחָשִׁים. בְּגָלִילָא צָוְחִין לְחִוְיָא אִוְיָא. נְפִלִים, שֶׁהִפִּילוּ אֶת הָעוֹלָם, וְשֶׁנָּפְלוּ מִן הָעוֹלָם וְשֶׁמִּלְּאוּ אֶת הָעוֹלָם נְפָלִים בַּזְנוּת שֶׁלָּהֶם. (בראשית ו, ד): וְגַם אַחֲרֵי כֵן, יְהוּדָה בַּר רַבִּי אַמֵּי אָמַר, אַחֲרָאֵי לָא יִלְּפוּן מִן קֳדָמָאֵי, דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא לָקְחוּ מוּסָר מִדּוֹר אֱנוֹשׁ, וְדוֹר הַפְלָגָה מִדּוֹר הַמַּבּוּל. (בראשית ו, ד): וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הָיְתָה אִשָּׁה יוֹצֵאת בַּשּׁוּק וְהָיְתָה רוֹאָה בָּחוּר וּמִתְאַוָּה לוֹ וְהָיְתָה הוֹלֶכֶת וּמְשַׁמֶּשֶׁת אֶת מִטָּתָהּ וְהָיְתָה מַעֲמֶדֶת בָּחוּר כַּיּוֹצֵא בּוֹ. אַנְשֵׁי הַשֵּׁם (בראשית ו, ד), אָמַר רַבִּי אֲחָא (איוב ל, ח): בְּנֵי נָבָל גַּם בְּנֵי בְלִי שֵׁם, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, אֶלָּא שֶׁהִשִּׁימוּ אֶת הָעוֹלָם, וְשֶׁהוּשַׁמּוּ מִן הָעוֹלָם, וְשֶׁגָּרְמוּ לָעוֹלָם שֶׁיִּשֹּׁוֹם. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר אֲנָשִׁים שֶׁנִּתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן לְמַעְלָן, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ לָשׁוֹן מַרְדּוּת הֵן, עִירָד, עוֹרְדָּן אֲנִי מִן הָעוֹלָם. מְחוּיָאֵל, מוֹחָן אֲנִי מִן הָעוֹלָם. מְתוּשָׁאֵל, מַתִּישָׁן אֲנִי מִן הָעוֹלָם. מַה לִּי לְלֶמֶךְ וּלְתוֹלְדוֹתָיו. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, וּמִי פֵּרַשׁ מַעֲשֵׂיהֶן, אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי, וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי, וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי. רַבִּי אוֹמֵר אִלּוּ לֹא בָּא אִיּוֹב לָעוֹלָם אֶלָּא לְפָרֵשׁ לָנוּ מַעֲשֶׂה הַמַּבּוּל, דַּיּוֹ. אָמַר רַבִּי חָנִין אִלּוּ לֹא בָּא אֱלִיהוּא אֶלָּא לְפָרֵשׁ לָנוּ מַעֲשֵׂה יְרִידַת הַגְּשָׁמִים, דַּיּוֹ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל אוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בֶּאֱלִיהוּא אֵינָהּ אֶלָּא בִּירִידַת גְּשָׁמִים. רַבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר אֵינָהּ אֶלָּא בְּמַתַּן תּוֹרָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (משלי ו, כג): כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר. רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, קָשָׁה הִיא הַמַּחֲלֹקֶת כְּדוֹר הַמַּבּוּל, נֶאֱמַר כָּאן אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (במדבר טז, ב): קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם, מַה אַנְשֵׁי הַשֵּׁם שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מַחֲלֹקֶת אַף אַנְשֵׁי שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן מַחֲלֹקֶת.
7