בראשית רבה כ״חBereshit Rabbah 28

א׳וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם (בראשית ו, ז), (איוב לד, כה): לָכֵן יַכִּיר מַעְבָּדֵיהֶם וְהָפַךְ לַיְלָה וְיִדַּכָּאוּ, רַבִּי חֲנִינָא שְׁאָלֵיהּ לְרַבִּי יוֹנָתָן אָמַר לוֹ מַהוּ דִּכְתִיב: לָכֵן יַכִּיר מַעְבָּדֵיהֶם וגו', אָמַר לוֹ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרַע מִן הָרְשָׁעִים עַד שֶׁהוּא קוֹרֵא אַגָּלִינִין שֶׁלָּהֶן מִלְמַעְלָן וְאַחַר כָּךְ הוּא פּוֹרֵעַ מֵהֶן, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹפֵךְ אֶת יוֹם לְלַיְלָה וְהִקְשִׁיטָן לְפֻרְעָנוּת, וְאַחַר כָּךְ הוּא פּוֹרֵעַ מֵהֶם. כָּךְ בַּתְּחִלָּה וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם, וְאַחַר כָּךְ וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְאַחַר כָּךְ וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי.

ב׳רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַב בֵּיבַי (בראשית א, ט): יִקָּווּ הַמַּיִם, יֵעָשֶׂה מִדָּה לַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה א, טז): וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָיִם. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר יִקָּווּ לִי הַמַּיִם, מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לַעֲשׂוֹת בָּם, מָשָׁל לְשַׂר שֶׁבָּנָה פָּלָטִין וְהוֹשִׁיב בָּהּ דָּיוֹרִים אִלְמִים, וְהָיוּ מַשְׁכִּימִים וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל שַׂר בִּרְמִיזָה וּבְאֶצְבַּע וּבִמְנָוְלִים, אָמַר הַשַּׂר מָה הֵם אֵלּוּ שֶׁהֵם אִלְמִים מַשְׁכִּימִים וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמִי בִּרְמִיזָה וּבְאֶצְבַּע, אִלּוּ הָיוּ פִּקְחִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הוֹשִׁיב הַשַּׂר בְּתוֹכָהּ דָּיוֹרִים פִּקְחִים, עָמְדוּ וְהֶחֱזִיקוּ בַּפָּלָטִין, אָמְרוּ אֵין פָּלָטִין זוֹ שֶׁל שַׂר, שֶׁלָּנוּ הִיא, אָמַר הַשַּׂר תַּחֲזֹר הַפָּלָטִין לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה. כָּךְ מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה אֶלָּא מִן הַמַּיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צג, ד): מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים וגו', מָה הֵן אוֹמְרִים (תהלים צג, ד): אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם לֹא אֲמִירָה וְלֹא דִּבּוּר הֲרֵי הֵן מְקַלְּסִין אוֹתִי, לִכְשֶׁנִּבְרָא אָדָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, עָמַד דּוֹר אֱנוֹשׁ וּמָרַד בּוֹ, דּוֹר הַמַּבּוּל וּמָרַד בּוֹ, דּוֹר הַפְלָגָה וּמָרַד בּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִפָּנוּ אֵלּוּ וְיָבוֹאוּ אוֹתָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ו, ז): וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי, מָה הֵם סְבוּרִים אֲרָיוֹת גַּסְטְרָיוֹת אֲנִי צָרִיךְ, הֲלוֹא בְּדָבָר בָּרָאתִי אֶת הָעוֹלָם, דָּבָר אֲנִי מוֹצִיא וּמְכַלֶּה אוֹתָן מִן הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כְּלוּם בָּרָאתִי אוֹתוֹ אֶלָּא מִן הֶעָפָר, מִי מַמְחֶה אֶת הֶעָפָר, הַמַּיִם.

ג׳וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִלּוּ אִסְטְרוֹבִּלִּין שֶׁל רֵחַיִּים נִמְחֶה. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִלּוּ עֲפָרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן נִמְחֶה. כַּד דָּרְשָׁה רַבִּי יְהוּדָה בְּצִפּוֹרִי בְּצִבּוּרָא וְלֹא קִבְּלוּ מִינֵיהּ. רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק אָמַר אֲפִלּוּ לוּז שֶׁל שִׁדְרָה, שֶׁמִּמֶּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵצִיץ אֶת הָאָדָם לֶעָתִיד לָבוֹא, נִמְחָה. אַדְרִיָּאנוֹס שְׁחִיק עֲצָמוֹת שָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא אָמַר לוֹ מֵהֵיכָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵצִיץ אֶת הָאָדָם לֶעָתִיד לָבוֹא, אָמַר לוֹ מִלּוּז שֶׁל שִׁדְרָה, אָמַר לוֹ מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ, אֲמַר לֵיהּ אַיְתִיתֵיהּ לְיָדִי וַאֲנָא מוֹדַע לָךְ, טָחֲנוֹ בָּרֵחַיִם וְלֹא נִטְחַן, שְׂרָפוֹ בָּאֵשׁ וְלֹא נִשְׂרַף, נְתָנוֹ בְּמַיִם וְלֹא נִמְחֶה, נְתָנוֹ עַל הַסַּדָּן וְהִתְחִיל מַכֶּה עָלָיו בְּפַטִּישׁ, נֶחְלַק הַסַּדָּן וְנִבְקַע הַפַּטִּישׁ וְלֹא חָסַר כְּלוּם.

ד׳אֶמְחֶה. אֲנִי מַמְחֶה עַל בְּרִיּוֹתַי וְאֵין בְּרִיּוֹתַי מַמְחִים עַל יָדִי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ אוֹצָרוֹת בְּלוּסִים, וְהָיוּ בְּנֵי הַמְדִינָה מְלִיזִין אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר מִזְגוֹ שֶׁל מֶלֶךְ רָעָה, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ פָּתַח לָהֶם הַמְאֻשָּׁרִים שֶׁבָּהֶם, וּמִלְּאוּ אֶת כָּל הַמְדִינָה סַרְיוּת, הִתְחִילוּ גּוֹרְפִים וּמַשְׁלִיכִים לַיְאוֹר, כָּךְ אֵלּוּ הַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶם כָּךְ עָשׂוּ, הַגְּרוּעִים שֶׁבָּהֶם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (קהלת ז, כח): אָדָם אֶחָד מֵאָלֶף מָצָאתִי, כַּהֲדָא דִּתְנַן אִלְפָא לְיַיִן. אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי, אֶלֶף דּוֹר עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרֹאת, וְכַמָּה נִמּוֹחוּ מֵהֶם, רַב הוּנָּא בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמַר ט' מֵאוֹת וְע"ד דּוֹרוֹת, מַאי טַעְמֵיהּ (תהלים קה, ח): דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, זֶה הַתּוֹרָה. רַבִּי לֵוִי מִשּׁוּם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן ט' מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים, מַאי טַעְמֵיהּ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, זוֹ הַמִּילָה.

ה׳אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא נַעֲשָׂה בַּעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים מַה שֶׁלֹא נַעֲשָׂה בְּדוֹר הַמַּבּוּל, כְּתִיב בְּדוֹר הַמַּבּוּל (בראשית ו, ה): וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם, וּבַעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים כְּתִיב (מיכה ב, א): הוֹי חשְׁבֵי אָוֶן וּפֹעֲלֵי רָע עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, הֲרֵי זֶה בַּלַּיְלָה. וּמִנַיִן אַף בַּיּוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר (מיכה ב, א): בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ, אוֹתָן לֹא נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם פְּלֵיטָה, וְאֵלּוּ נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶן, אֶלָּא בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים וְהַצַּדִּיקוֹת שֶׁהֵן עֲתִידִין לַעֲמֹד מֵהֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל יד, כב): וְהִנֵּה נוֹתְרָה בָּהּ פְּלֵטָה הַמּוּצָאִים בָּנִים וּבָנוֹת, הִנֵּה מוֹצִיאִים בָּנִים וּבָנוֹת אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא הַמּוּצָאִים בָּנִים וּבָנוֹת, בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים וְהַצַּדִּיקוֹת הָעֲתִידִים לַעֲמֹד מֵהֶן. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה נַעֲשָׂה בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין מַה שֶׁלֹא נַעֲשָׂה בַּסְּדוֹמִיִּים, בַּסְּדוֹמִיִּים כְּתִיב (בראשית יח, כ): וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד, וּבְשֵׁבֶט יְהוּדָה כְּתִיב (יחזקאל ט, ט): עֲוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה גָּדוֹל בִּמְאֹד מְאֹד, וְאוֹתָן לֹא נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם פְּלֵטָה, וְאֵלּוּ נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם פְּלֵטָה, אֶלָּא אוֹתָהּ (איכה ד, ו): הַהֲפוּכָה כְמוֹ רָגַע, לֹא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּמִּצְווֹת, (איכה ד, ו): לֹא חָלוּ בָה יָדָיִם, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם לֹא חָלַת יַד לְיַד, אֵלּוּ פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּמִּצְווֹת, (איכה ד, י): יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְׁלוּ יַלְדֵיהֶן, כָּל כָּךְ לָמָּה, (איכה ד, י): הָיוּ לְבָרוֹת לָמּוֹ בְּשֶׁבֶר בַּת עַמִּי. אָמַר רַבִּי חָנִין נֶאֱמַר בִּכְּרַכֵּי הַיָּם מַה שֶׁלֹא נַעֲשָׂה בְּדוֹר הַמַּבּוּל, (צפניה ב, ה): הוֹי ישְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים, גּוֹי שֶׁהָיָה רָאוּי כָּרֵת, וּבְאֵי זוֹ זְכוּת הֵן עוֹמְדִין, בִּזְכוּת גּוֹי אֶחָד, בִּזְכוּת יְרֵא שָׁמַיִם אֶחָד, שֶׁהָיוּ מַעֲמִידִין בְּכָל שָׁנָה. רַבִּי לֵוִי פָּתַר לָהּ לְשֶׁבַח, גּוֹי שֶׁכָּרַת בְּרִית, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמֵר (נחמיה ט, ח): וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית.

ו׳רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי פִּנְחָס, רַבִּי יוּדָן אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר אֶת בְּנוֹ לְפַדְגוֹג וְהוֹצִיאוֹ לְתַרְבּוּת רָעָה, כָּעַס הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ וַהֲרָגוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ כְּלוּם הוֹצִיא אֶת בְּנִי לְתַרְבּוּת רָעָה אֶלָּא זֶה, בְּנִי אָבֵד הוּא וְזֶה קַיָּם, לְפִיכָךְ מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם. רַבִּי פִּינְחָס אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ וְעָשָׂה לוֹ חֻפָּה, סִיְדָהּ וְכִיְרָהּ וְצִיְרָהּ, כָּעַס הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ וַהֲרָגוֹ, מֶה עָשָׂה נִכְנַס לְתוֹךְ הַחֻפָּה הִתְחִיל לְשַׁבֵּר אֶת הַקַּנְקַנִּים מַפְקִיעַ בַּחִצָּאוֹת וּמְקָרֵעַ בַּכִּילָיוֹת, אָמַר הַמֶּלֶךְ כְּלוּם עָשִׂיתִי זוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל בְּנִי, בְּנִי אָבֵד וְזוֹ קַיֶּמֶת, לְפִיכָךְ (בראשית ו, ז): מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (צפניה א, ב ג): אָסֹף אָסֵף כֹּל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם ה', אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה אָסֵף עוֹף הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם וְהַמַּכְשֵׁלוֹת אֶת הָרְשָׁעִים, הֵם הִכְשִׁילוּ אֶת הָרְשָׁעִים, כַּד הֲוָה צָיֵד עוֹפָא וַאֲמַר לֵיהּ זִיל וְאִשְׁתַּמֵּן וְאָתֵי, וְהוּא אָזֵל וּמִשְׁתַּמֵּן וְאָתֵי.

ז׳אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר (איוב כב, כ): אִם לֹא נִכְחַד קִימָנוּ, בַּתְּחִלָּה אִבֵּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מָמוֹנָן שֶׁלֹא יִהְיוּ אוֹמְרִים לְמָמוֹנֵנוּ הוּא צָרִיךְ, (איוב כב, כ): וְיִתְרָם אָכְלָה אֵשׁ, שֶׁהָיוּ רוֹאִים בָּלוֹרִיּוֹת שֶׁל זָהָב נִתָּרוֹת בָּאֵשׁ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא הַכֹּל קָרְאוּ תִּגָּר עַל הַכֶּסֶף וְעַל הַזָּהָב שֶׁיָּצָא עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, כב): כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים, (הושע ב, י): וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל. (הושע ח, ד): כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים לְמַעַן יִכָּרֵת, רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק, לְמַעַן יִכָּרְתוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לְמַעַן יִכָּרֵת, כְּאִינֵישׁ דַּאֲמַר יִתְמְחֵק שְׁמֵיהּ דִּפְלַן דְּאַפְקֵיהּ לִבְרִי לְתַרְבּוּת בִּישָׁא.

ח׳רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר, הַכֹּל קִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶן בְּדוֹר הַמַּבּוּל, הַכֶּלֶב הָיָה הוֹלֵךְ אֵצֶל הַזְּאֵב, וְהַתַּרְנְגוֹל הָיָה מְהַלֵּךְ אֵצֶל הַטַּוָּס, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ו, יב): כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר, הִשְׁחִית כָּל אָדָם אֵין כְּתִיב, אֶלָּא כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר. רַבִּי לוּלְיָאנִי בַּר טַבְרִין בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר אַף הָאָרֶץ זִנְּתָה, הָיוּ זָרְעִין לָהּ חִטִּין וְהִיא מַפְּקָא זוּנִין, אִילֵּין זוּנַיָּא רָבֵה מִן דָּרָא דְּמַבּוּלָא אִינּוּן.

ט׳אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁפַּט דּוֹר הַמַּבּוּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ נָטְלוּ דִּינָם וְיִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, דְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד עֲלֵיהֶם הָיָה מַרְתִּיחָהּ בַּגֵּיהִנֹּם וּמוֹצִיאָהּ וּמוֹרִידָהּ עֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ו, יז): בְּעֵת יְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ, זְרִיבָתָם לַחְלֻטָנִית הָיְתָה. (קהלת ט, ו): גַּם אַהֲבָתָם, שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִים לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם. (קהלת ט, ו): גַּם שִׂנְאָתָם, שֶׁהָיוּ שׂוֹנְאִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. (קהלת ט, ו): גַּם קִנְאָתָם, שֶׁהָיוּ מְקַנְּאִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם, (קהלת ט, ו): כְּבָר אָבָדָה, וְחֵלֶק אֵין לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם. (קהלת ג, יח): עַל דִּבְרַת, (קהלת ט, ו): בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא (בראשית ו, ז ח): כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם, וְנֹחַ מָצָא חֵן, אֶתְמְהָא, אֶלָּא אֲפִלּוּ נֹחַ שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶם לֹא שֶׁהָיָה כְּדַאי אֶלָּא שֶׁמָּצָא חֵן.