בראשית רבה ע״בBereshit Rabbah 72
א׳וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים (בראשית ל, יד), (משלי כב, ו): חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה. (במדבר לב, ה): יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ וגו'. (שמואל א ב, ה): שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה, שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ, זוֹ לֵאָה שֶׁהָיְתָה שְׂבֵעָה בְּבָנִים וְנִשְׂכָּרָה. רְעֵבִים חָדֵלּוּ, זוֹ רָחֵל שֶׁהָיְתָה רְעֵבָה לְבָנִים חָדֵלָה. עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה, זוֹ לֵאָה שֶׁהָיְתָה עִקָּרָהּ שֶׁל בַּיִת יָלְדָה שִׁבְעָה. וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה, זוֹ רָחֵל שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנָּה רֻבָּן שֶׁל בָּנִים, אֻמְלָלָה. וּמִי עָשָׂה כֵן, (שמואל א ב, ו): ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה.
1
ב׳וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים (בראשית ל, יד), רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, יַבְרוּחִין. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, שְׂעוֹרִין. רַבִּי יְהוּדָה בַּר' סִימוֹן אָמַר מַיְשִׁין. בֵּין לְדִבְרֵי אֵלּוּ וּבֵין לְדִבְרֵי אֵלּוּ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹא הֵבִיא אֶלָּא מִן הַהֶפְקֵר. לְמַאן דְּאָמַר שְׂעוֹרִים, שְׂעוֹרִים בִּימֵי קְצִיר חִטִּים כְּשָׂדֶה שֶׁל הֶפְקֵר הֵן, לְפִי שֶׁכְּבָר כָּלָה הַקָּצִיר שֶׁל שְׂעוֹרִים, תֵּדַע לְךָ שֶׁהָלַךְ בִּשְׁעַת הַקָּצִיר בִּשְׁעַת בִּכּוּר כָּל מִינֵי אִיפוֹרְיָא וְלֹא הֵבִיא אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא מִן הַמֻּפְקָר, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהָיוּ שְׁמוּרִים מִגֶּזֶל הָאָרֶץ, וְאִם כָּךְ הָיוּ שְׁמוּרִים מִגֶּזֶל הָאָרֶץ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהָיוּ שְׁמוּרִים מִכָּל הַגָּזֵל. (בראשית ל, יד): וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ, לְהוֹדִיעֲךָ עַד הֵיכָן הָיְתָה כְּבוֹדָהּ שֶׁל אִמּוֹ עָלָיו, שֶׁלֹא טְעָמָן עַד שֶׁהֱבִיאָם אֶל אִמּוֹ.
2
ג׳וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי (בראשית ל, יד טו), הַנֵּיאַת לְסָבִי מִן דִּקְנִי, תָּאנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן לְפִי שֶׁזִּלְזְלָה בַּצַּדִּיק לְפִיכָךְ אֵינָהּ נִכְנֶסֶת עִמּוֹ בִּקְבוּרָה, הוּא דְּהִיא אָמְרָה לָהּ (בראשית ל, טו): לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה, אָמְרָה לָהּ עִמָּךְ הוּא דָּמֵךְ, עִמִּי לֵית הוּא דָּמֵךְ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר זוֹ הִפְסִידָה וְזוֹ הִפְסִידָה, זוֹ נִשְׂתַּכְּרָה וְזוֹ נִשְׂתַּכְּרָה, לֵאָה הִפְסִידָה דוּדָאִים וְנִשְׂתַּכְּרָה ב' שְׁבָטִים וּבְכוֹרָה, וְרָחֵל נִשְׂתַּכְּרָה דוּדָאִים וְהִפְסִידָה שְׁבָטִים וּבְכוֹרָה. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר זוֹ הִפְסִידָה דוּדָאִים וְנִשְׂתַּכְּרָה שְׁבָטִים וּקְבוּרָה עִמּוֹ, רָחֵל נִשְׂתַּכְּרָה דוּדָאִים וְהִפְסִידָה שְׁבָטִים וּקְבוּרָה עִמּוֹ.
3
ד׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב (בראשית ל, טז), תַּמָּן תְּנֵינַן הַשֹּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וּפָּסַק עִמָּהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹא לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב אֵינוֹ יָכוֹל לְכוֹפָן, אָמַר רַבִּי מוּנָא מָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג, תְּנַאי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל הוּא שֶׁתְּהֵא הוֹצָאָה מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת וְהַכְנָסָה מִשֶּׁל פּוֹעֵל. הוֹצָאָה מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, כב): תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, מִכָּאן וָאֵילָךְ (תהלים קד, כג): יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ. הַכְנָסָה מִשֶּׁל פּוֹעֵל מִנַּיִן, (תהלים קד, כג): וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב, עַד עָרֶב לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא עֲדֵי עָרֶב, לוֹמַר עַד חֲשֵׁכָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (איוב ז, ד): עֲדֵי נָשֶׁף. רַבִּי אָמִי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר הִטְרִיחוּ עַל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאִם הָיְתָה עֶרֶב שַׁבָּת תְּהֵא הַכְנָסָה מִשֶּׁלּוֹ, עַד הֵיכָן עַד שֶׁיְהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְמַלֵּא לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם וְצוֹלֶה לוֹ דָּג מִבְּעוֹד יוֹם מִשּׁוּם כְּבוֹד שַׁבָּת, וּמַדְלִיק נֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעָרֶב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב.
4
ה׳וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ (בראשית ל, טז), מְלַמֵּד שֶׁלֹא הִנִּיחָה אוֹתוֹ לִרְחֹץ רַגְלָיו. (בראשית ל, טז): וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא הָיְתָה כַּוָּנָתָהּ אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם לְהַעֲמִיד שְׁבָטִים, לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר (בראשית ל, יז): וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה. וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא, אָמַר רַבִּי לֵוִי בּוֹא וּרְאֵה מַה יָּפָה הָיְתָה סַרְסָרוּתָן שֶׁל דּוּדָאִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁעַל יְדֵי הַדּוּדָאִים עָמְדוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים גְּדוֹלִים בְּיִשְׂרָאֵל יִשָׂשׂכָר וּזְבוּלֻן. יִשָׂשׂכָר יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וּזְבוּלֻן יוֹצֵא בַּיַּמִּים וּבָא וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשָׂשׂכָר, וְהַתּוֹרָה רַבָּה בְּיִשְׂרָאֵל, (שיר השירים ז, יד): וְהַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, (בראשית ל, יח): וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי וגו' וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָׂשׂכָר, יִשָׂשׂכָר תְּשִׁיעִי לַשְּׁבָטִים וְהוּא הִקְרִיב שֵׁנִי לַמֶּלֶךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, יח): בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָׂשׂכָר, מִפְּנֵי מָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בֶּן תּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים, מַה לָּעִתִּים, רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר לַקּוּרְנִיסִין. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קֵיצָרִי אָמַר לָעִבּוּרִים. (דברי הימים א יב, לג): רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם, מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת הָיָה יִשָׂשׂכָר מַעֲמִיד, וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם, וְכָל אֲחֵיהֶם מַסְכִּימִים הֲלָכָה עַל פִּיהֶם, וְהוּא מֵשִׁיב לָהֶם הֲלָכָה כַּהֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. וְכָל הַשֶּׁבַח הַזֶּה מִנַּיִן הָיָה לוֹ לְיִשָׂשׂכָר, מִשֶּׁל זְבוּלֻן, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּפְרַגְמַטְיָא שֶׁלּוֹ וּמַאֲכִיל אֶת יִשָׂשׂכָר שֶׁהָיָה בֶּן תּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מט, יג): זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. וּכְשֶׁבָּא משֶׁה לְבָרֵךְ אֶת הַשְּׁבָטִים הִקְדִּים בִּרְכַּת זְבוּלֻן לְבִרְכַּת יִשָׂשׂכָר (דברים לג, יח): שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ מִמַּה שֶּׁיִּשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים יֵשׁ שָׂכָר בְּאָהֳלֵי זְבוּלֻן.
5
ו׳זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֶבֶד טוֹב (בראשית ל, כ), הַשָּׂדֶה הַזּוֹ כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְזַבְּלָהּ וּמְעַדְּרָהּ הִיא עוֹשָׂה פֵּרוֹת. (בראשית ל, כא): וְאַחַר יָלְדָה בַּת, תְּנֵינָא, כֵּיצַד, הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת וְאָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרֵי בְּיוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר הֲדָא מַתְנִיתָא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי אַף עַל הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר יָכוֹל לְהִשְׁתַּנּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה יח, ו): הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל, מַה יּוֹצֵר הַזֶּה לְאַחַר שֶׁיָּצַר אֶת הַכַּד שׁוֹבְרוֹ וְעוֹשֶׂה אַחֵר אַף אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן אֲפִלּוּ עַל הַמַּשְׁבֵּר. אֵיתֵיבֵיהּ, וְהָכְתִיב: וְאַחַר יָלְדָה בַּת, אָמַר לוֹ עִקַּר בְּרִיָּתוֹ זָכָר הָיְתָה, וּמִתְּפִלָּתָהּ שֶׁל רָחֵל שֶׁאָמְרָה (בראשית ל, כד): יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר, נַעֲשָׂה נְקֵבָה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי אִמָּהוֹת נְבִיאוֹת הָיוּ וְרָחֵל מִן הָאִמָּהוֹת, יוֹסֵף ה' לִי בָּנִים אֲחֵרִים אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בֵּן אַחֵר, אָמְרָה עוֹד אֶחָד הוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד הַלְּוַאי יִהְיֶה מִמֶּנִּי. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא נִתְכַּנְסוּ כָּל הָאִמָּהוֹת וְאָמְרוּ דַּיֵּנוּ זְכָרִים תִּפְקֹד עוֹד זֹאת.
6