בראשית רבה ע״זBereshit Rabbah 77

א׳וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ (בראשית לב, כה), (דברים לג, כו): אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר אֵין כָּאֵל, וּמִי כָאֵל, יְשֻּׁרוּן, הַנָּאִים וְהַמְשֻׁבָּחִין שֶׁבָּכֶם. אַתָּה מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא, הִקְדִּים וְעָשָׂה עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֶּה מֵתִים, וְאֵלִיָּהוּ מְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹצֵר גְּשָׁמִים, וְאֵלִיָּהוּ עוֹצֵר גְּשָׁמִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ אֶת הַמּוּעָט, וְאֵלִיָּהוּ מְבָרֵךְ אֶת הַמּוּעָט. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים, וֶאֱלִישָׁע מְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקֵד עֲקָרוֹת, וֶאֱלִישָׁע פּוֹקֵד עֲקָרוֹת. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ אֶת הַמּוּעָט, וֶאֱלִישָׁע מְבָרֵךְ אֶת הַמּוּעָט. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְתִּיק אֶת הַמָּר, וֶאֱלִישָׁע מַמְתִּיק אֶת הַמָּר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְתִּיק אֶת הַמָּר בְּמָר, וֶאֱלִישָׁע הִמְתִּיק אֶת הַמָּר בְּמָר. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר אֵין כָּאֵל, וּמִי כָּאֵל, יְשֻׁרוּן, יִשְׂרָאֵל סָבָא, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּתוּב בּוֹ (ישעיה ב, יז): וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ, אַף יַעֲקֹב וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ.

ב׳רַבִּי חוּנְיָא אָמַר נִדְמָה לוֹ בִּדְמוּת רוֹעֶה, לָזֶה צֹאן וְלָזֶה צֹאן, לָזֶה גְּמַלִּים וְלָזֶה גְּמַלִּים, אָמַר לוֹ הַעֲבֵר אֶת שֶׁלְּךָ וְאַחַר כָּךְ אֲנִי מַעֲבִיר אֶת שֶׁלִּי. הֶעֱבִיר יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁלּוֹ אָמַר נַחֲזֹר וְנֶחְמֵי דִּלְּמָא אַנְשִׁינַן כְּלוּם, מִן דְּחָזַר (בראשית לב, כה): וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי נְסַבִין וִיהֲבוּן בִּפְרַגְמַטְיָא בַּהֲדֵין מְטַכְּסָא, עָלוֹן לַהֲדָא צוֹר וַעֲבַדּוּן עֲבִידִיתְהוֹן, מִן דִּנְפָקֵי מִן פִּילֵי אָמְרֵי נֵלֵךְ וְנִתְפֹּס אֻמָנוּת אֲבוֹתֵינוּ, נַחְזֹר וְנֶחְמֵי אִי אַנְשִׁינַן כְּלוּם, חָזְרוּן וְאַשְׁכְּחָן מְחַיְלָא דִמְטַקְסִין. אָמְרִין לוֹן מִן הָן אִית לְכוֹן, אָמְרִין מִן דְּיַעֲקֹב סָבָא, דִּכְתִיב (בראשית לב, כה): וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי לְאַרְכִילִיסְטִים נִדְמָה לוֹ, לָזֶה צֹאן וְלָזֶה צֹאן, לָזֶה גְּמַלִּים וְלָזֶה גְּמַלִּים, אָמַר לוֹ הַעֲבֵר אֶת שֶׁלִּי וַאֲנִי אַעֲבִיר אֶת שֶׁלָּךְ, הֶעֱבִיר הַמַּלְאָךְ אֶת שֶׁל אָבִינוּ יַעֲקֹב כְּהֶרֶף עַיִן וְהָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב מַעֲבִיר וְחוֹזֵר וּמַשְׁכַּח מַעֲבִיר וְחוֹזֵר וּמַשְׁכַּח כָּל הַלַּיְלָה, אֲמַר לֵיהּ פַּרְקָמוֹס [נסח אחר: פרמקוס], אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָטַל אָבִינוּ יַעֲקֹב פּוֹקָרִין וְנָתַן לוֹ בְּתוֹךְ צַוָּארוֹ, אֲמַר לֵיהּ פַּרְקָמוֹס פַּרְקָמוֹס. אָמַר רַב הוּנָא בַּסּוֹף אָמַר הַמַּלְאָךְ אֲנִי מוֹדִיעוֹ עִם מִי הוּא עוֹסֵק, מֶה עָשָׂה, נָתַן אֶצְבָּעוֹ [נסח אחר: צור] בָּאָרֶץ, הִתְחִילָה הָאָרֶץ תּוֹסֶסֶת אֵשׁ, אָמַר לוֹ יַעֲקֹב מִן דָּא אַתְּ מַדְחֵיל לִי, אֲנָא כֻּלֵּיהּ מִנָּהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (עובדיה א, יח): וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וגו'.

ג׳רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָיָה, הוּא דַּהֲוָה אָמַר לֵיהּ (בראשית לג, י): כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי, מָשָׁל לְאַתְּלֵיטוֹס שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו וְהִרְפִּישׁ עַצְמוֹ לְפָנָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לב, כו): וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, אָמַר רַבִּי לֵוִי וַיַּרְא בַּשְּׁכִינָה כִּי לֹא יָכֹל לוֹ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִי נָצַח אִם מַלְאָךְ אִם יַעֲקֹב, וּמִן מַה דִּכְתִיב (בראשית לב, כה): וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, הֱוֵי מִי נִתְמַלֵּא אָבָק הָאִישׁ שֶׁעִמּוֹ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא בָּא אֵלֶיךָ וַחֲמִשָּׁה קְמֵיעִין בְּיָדוֹ, זְכוּתוֹ, וּזְכוּת אָבִיו, זְכוּת אִמּוֹ, וּזְכוּת זְקֵנוֹ, וּזְכוּת זְקֶנְתּוֹ. מְדֹד עַצְמְךָ אִם אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד אֲפִלּוּ בִּזְכוּתוֹ, מִיָּד, וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּלֶב אַגְרִיּוֹן וַאֲרִי נֵמִירוֹן, וְהָיָה הַמֶּלֶךְ נוֹטֵל אֶת בְּנוֹ וּמְלַבְּבוֹ בָּאֲרִי, שֶׁאִם יָבוֹא הַכֶּלֶב לְהִזְדַּוֵּג לוֹ יֹאמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ אֲרִי לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהִזְדַּוֵּג לוֹ. כָּךְ שֶׁאִם יָבוֹאוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהִזְדַּוֵּג לְיִשְׂרָאֵל, יֹאמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׂרְכֶם לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ וְאַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְהִזְדַּוֵּג לְבָנָיו. (בראשית לב, כו): וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ, נָגַע בַּצַּדִּיקִים וּבַצַּדִּיקוֹת בַּנְּבִיאִים וּבַנְּבִיאוֹת שֶׁהֵן עֲתִידִין לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה דוֹרוֹ שֶׁל שְׁמַד. (בראשית לב, כו): וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר שְׁעָיָא, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַסֵּי אָמַר סִידְקָהּ כְּדָג. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר פֵּרְשָׁהּ מִמְּקוֹמָהּ, כְּדִכְתִיב (יחזקאל כג, יח): וַתֵּקַע נַפְשִׁי וגו' כַּאֲשֶׁר נָקְעָה נַפְשִׁי, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיוּ שְׁנֵיהֶן פּוֹגְעִין זֶה בָּזֶה, מָגִינֵיהּ דְּדֵין לָקֳבֵל מָגִינֵיהּ דְּדֵין, כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר (בראשית לב, כז): וַיֹּאמֶר שַׁלְחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר.