בראשית רבה צ״בBereshit Rabbah 92

א׳וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים (בראשית מג, יד), רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִין פָּתַח (תהלים צד, יב): אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ, וְאִם בָּא לְהַקְפִּיד, (תהלים צד, יב): וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ, מַה כְּתִיב בְּאַבְרָהָם (בראשית יב, ב): וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא קָפַץ עָלָיו רְעָבוֹן וְלֹא הִקְפִּיד וְלֹא קָרָא תִּגָּר, אַף אַתְּ אִם בָּאוּ עָלֶיךָ יִסּוּרִין לֹא תְהֵא מַקְפִּיד וְלֹא קוֹרֵא קָטֵיגוֹר. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אֵין לְךָ אָדָם בְּלֹא יִסּוּרִים אַשְׁרָיו לְאָדָם שֶׁיִּסּוּרִים בָּאִים עָלָיו מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל יִסּוּרִים שֶׁהֵם בָּאִים עַל הָאָדָם וּמְבַטְלִין אוֹתוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, יִסּוּרִים שֶׁל תּוֹכַחַת הֵם, אֲבָל יִסּוּרִים שֶׁהֵם בָּאִים עַל הָאָדָם וְאֵין מְבַטְּלִין אוֹתוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה הֵן, כְּדִכְתִיב (משלי ג, יב): כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ. רַבִּי חָמָא חָזָא חַד סַגֵּי נְהוֹרָא יָתֵיב לָעֵי בְּאוֹרָיְיתָא, אֲמַר לֵיהּ שְׁלָם לָךְ בַּר חוֹרְיָא, אֲמַר לֵיהּ מֵהֵיכָן שְׁמַע לָךְ דְּהַהוּא גַבְרָא בַּר עֲבָדִים, אֲמַר לֵיהּ לָא אֶלָּא שֶׁאַתְּ בֶּן חוֹרִין לָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר רַבִּי יוּדָן כְּתִיב (שמות כא, כז): וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, וּמָה הַלָּלוּ שֶׁאֵינָן בְּכָל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו אָמְרָה תּוֹרָה לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, מִי שֶׁיִּסּוּרִים בָּאִים עָלָיו שֶׁהֵן בְּכָל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ ה', אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ, כָּזֶה שֶׁהוּא נִדּוֹן לִפְנֵי הַדַּיָּין צוֹעֵק וּמִצְטַעֵר וְאוֹמֵר יָהּ יָהּ דַּי דַּי. כָּךְ אָמַר יַעֲקֹב מִי שֶׁעָתִיד לוֹמַר לַיִּסּוּרִים דַּי הוּא יֹאמַר לְיִסּוּרַי דַּי, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וגו'.

ב׳עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד (תהלים לב, ו), זַבְדִּי בֶּן לֵוִי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר פַּטְרוֹן תְּלָתֵיהוֹן אָמְרִין אִלֵּין קְרָיָא כַּד דְּמָכִין, חַד מִנְהוֹן אָמַר עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד, (תהלים לג, כא): כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ. וְאוֹחֲרָנָא אָמַר (תהלים כג, ה): תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן, (תהלים ה, יב): וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ וגו'. וְאוֹחֲרָנָא אָמַר (תהלים פד, יא): כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ (תהלים סג, ד): כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים (תהלים לא, ב): מָה רַב טוּבְךָ. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא [כביכול] רַגְלָיו שֶׁל אָבִינוּ יַעֲקֹב וְהֶעֱמִידָן עַל הַיָּם וְאָמַר לוֹ רְאֵה נִסַּי שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה עִם בָּנֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קיד, א): בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, יִשְׂרָאֵל סָבָא. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַב אֲחָא אָמַר אַף רַגְלֵיהֶם שֶׁל אָבוֹת הֶעֱמִיד עַל הַיָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עח, יב): נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא. לְעֵת מְצוֹא, לְעֵת מִצּוּי הַיּוֹם, לְעֵת מִצּוּי הַדִּין, לְעֵת מִצּוּי הַנֶּפֶשׁ, לְעֵת מִצּוּי הַחֶשְׁבּוֹן, כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁנִּתְמַצָּה הַחֶשְׁבּוֹן הִתְחִיל שׁוֹפֵךְ תַּחֲנוּנִים, וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים וגו'.

ג׳רַבִּי יַאשְׁיָה בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָא בַּגָּלֻיּוֹת (בראשית מג, יד): וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, (תהלים קו, מו): וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים, (בראשית מג, יד): לִפְנֵי הָאִישׁ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. (בראשית מג, יד): וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. (בראשית מג, יד): אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין, זֶה שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין. (בראשית מג, יד): וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי, בְּחֻרְבַּן רִאשׁוֹן, (בראשית מג, יד): שָׁכָלְתִּי, בְּחֻרְבַּן שֵׁנִי. כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי, בְּחֻרְבָּן רִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי, לֹא אֶשְׁכַּל עוֹד. דָּבָר אַחֵר, וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ, זֶה הַשִּׁלְטוֹן. וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם, זֶה יוֹסֵף. אַחֵר, זֶה שִׁמְעוֹן. וְאֶת בִּנְיָמִין, כְּמַשְׁמָעוֹ. וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי, בְּיוֹסֵף. שָׁכָלְתִּי, בְּשִׁמְעוֹן, לֹא אֶשְׁכַּל עוֹד.

ד׳וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים וגו' וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם וגו' וְהָכֵן (בראשית מג, טו טז), וְאֵין הָכֵן אֶלָּא שַׁבָּת, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות טז, ה): וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ וגו', הֲדָא אָמְרָה שֶׁשָּׁמַר יוֹסֵף אֶת הַשַּׁבָּת קֹדֶם שֶׁלֹא תִּנָּתֵן. (בראשית מג, יז יט): וַיַּעַשׂ הָאִישׁ וגו' וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים וגו' וַיִּגְשׁוּ אֶל הָאִישׁ, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה דּוֹחֲפָן בִּפְנִים וְהֵן דּוֹחֲפִין אוֹתוֹ לַחוּץ. (בראשית מג, כ): יָרֹד יָרַדְנוּ, יְרִידָה הִיא לָנוּ, בְּאַרְצֵנוּ הָיִינוּ מְפַרְנְסִים לַאֲחֵרִים, עַכְשָׁו צְרִיכִין אָנוּ לְפַרְנָסָתֶךָ. (בראשית מג, כג): וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם אַל תִּירָאוּ, בֵּין בִּזְכוּתְכֶם בֵּין בִּזְכוּת אֲבוֹתֵיכֶם, (בראשית מג, כג): אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן וגו', מִכָּל מָקוֹם (בראשית מג, כג): כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי. וַיּוֹצֵא אֲלֵיהֶם אֶת שִׁמְעוֹן, רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר כְּהָדֵין צַרְצוּרָא עָבֵיד כְּשֶׁאֲסָרוֹ, כְּדִכְתִיב (בראשית מב, כד): וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם. (בראשית מג, כה כו): וַיָּכִינוּ וַיָּבֹא יוֹסֵף וגו'.

ה׳וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וגו' וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם וגו' (בראשית מג, כז כח), רַבִּי חִיָּא רַבָּה חֲמָא חַד בַּבְלָאי, אֲמַר לֵיהּ מָה עָבֵד אַבָּא, אֲמַר לֵיהּ אִמָּךְ שָׁאֲלָה בָךְ. אֲמַר לֵיהּ אֲנָא אֲמַר לָךְ כְּדֵין וְאַתְּ אוֹמֵר לִי כְּדֵין. אֲמַר לֵיהּ שׁוֹאֲלִים עַל הַחַיִּים וְאֵין שׁוֹאֲלִים עַל הַמֵּתִים. כָּךְ הַשָּׁלוֹם אֲבִיכֶם, זֶה יַעֲקֹב. הַזָּקֵן, אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, זֶה יִצְחָק, וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ. (בראשית מג, כט): וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת וגו', אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין לְפִי שֶׁשָּׁמַעְנוּ חֲנִינָה בְּאַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים וְלֹא שָׁמַעְנוּ חֲנִינָה בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִין, וְהֵיכָן שָׁמַעְנוּ, כָּאן שָׁמַעְנוּ (בראשית מג, כט): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי, (בראשית מג, ל לג): וַיְמַהֵר יוֹסֵף וגו' וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו וגו', נָטַל אֶת הַגָּבִיעַ וְהָיָה עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּמַעֲרִים וּמֵרִיחַ בַּגָּבִיעַ, אָמַר יְהוּדָה שֶׁהוּא מֶלֶךְ יוֹשֵׁב בָּרֹאשׁ, רְאוּבֵן שֶׁהוּא בְּכוֹר יֵשֵׁב שֵׁנִי לוֹ, וְכֵן כֻּלָּן, אֲמַר אֲנָא לֵית לִי אִמָּה וּבִנְיָמִין לֵית לֵיהּ אִמָּה, כַּד יְלֵידַת לֵיהּ אִמֵּיהּ מִיתַת, מִן בְּגִין דָּא יֵיתֵי וְיִתֵּן רֵאשֵׁיהּ גַּבֵּיהּ דִּידִי. לְפִיכָךְ (בראשית מג, לג): וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים וגו'. (בראשית מג, לד): וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו וגו', נָתַן לוֹ יוֹסֵף וְנָתְנָה לוֹ אָסְנַת, נָתַן לוֹ מְנַשֶּׁה, נָתַן לוֹ אֶפְרַיִם, וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מג, לג): וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם. (בראשית מג, לג): וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ, עִמּוֹ שָׁתוּ אֲבָל חוּץ מִמֶּנּוּ לֹא שָׁתוּ. דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁלֹא רָאָה אוֹתָן לֹא טָעַם טַעַם יַיִן, אַף הֵן לֹא טָעֲמוּ טַעַם יַיִן עַד שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ, עִמּוֹ שָׁתוּ חוּץ מִמֶּנּוּ לֹא שָׁתוּ.

ו׳וַיְצַו לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ, הַבֹּקֶר אוֹר וגו' (בראשית מד, א ג), אָמַר רַבִּי לֵוִי עוֹבָדָא הֲוָה בִּדְרוֹמִית מִן חַד פּוּנְדָּקִי וַהֲוָה קָאֵים וְלָבֵישׁ זוּגוֹי בְּלֵילְיָא, וַאֲמַר לְהוֹן דַּהֲווֹ תַּמָּן קוּמוּ פּוּקוּ לְכוֹן דְּלִוְיָתָא אֲנָא עַבְדָא, וַהֲווֹן נָפְקִין, וְלִסְטַיָּא קָדְמִין לְהוֹן וּמְקַפְּחִין עֲלֵיהוֹן, וְעָלִין וּמְפַלְּגִין עִמֵּיהּ. חַד זְמַן אֲזַל רַבִּי מֵאִיר וְאִתְקַבֵּל תַּמָּן, קָם וּלְבַשׁ זוּגוֹי אֲמַר לֵיהּ קוּם פּוּק לָךְ דְּלִוְיָתָא אֲנָא עַבְדָא, אֲמַר לֵיהּ אִית לִי אָח וַאֲנָא יְתֵיב מַסְכֵּי לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ וְאָן הוּא, אֲמַר לֵיהּ בִּכְנִישְׁתָּא. אֲמַר לֵיהּ וּמַה שְׁמֵיהּ וַאֲנָא אָזֵיל וְקָרֵי לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ כִּי טוֹב. כָּל הַהוּא לֵילְיָא אֲזַל הַהוּא פּוּנְדְּקָאָה צְוַח עַל תַּרְעָא דִּכְנִישְׁתָּא כִּי טוֹב כִּי טוֹב, וְלָא הֲוָה שׁוּם בַּר נָשׁ עָנֵי לֵיהּ. בְּצַפְרָא קָם רַבִּי מֵאִיר וְשַׁוֵּי חֲמָרָא דְּיֵזֵל לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ הַהוּא פּוּנְדְּקָאָה אָן הוּא הַהוּא אָחוּךְ דַּאֲמַרְתְּ, אֲמַר לֵיהּ הָא אֲתָא לֵיהּ (בראשית א, ד): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב.

ז׳הֵן כֶּסֶף וגו' (בראשית מד, ח), תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה קַלִּים וַחֲמוּרִין שֶׁכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, הֵן כֶּסֶף וגו' הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ, קַל וָחֹמֶר וְאֵיךְ נִגְנֹב. (שמות ו, יב): הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְקַל וָחֹמֶר (שמות ו, יב): וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה. (במדבר יב, יד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ, קַל וָחֹמֶר לַשְּׁכִינָה אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם. (דברים לא, כז): הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם, קַל וָחֹמֶר (דברים לא, כז): וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי. (ירמיה יב, ה): כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ, קַל וָחֹמֶר (ירמיה יב, ה): וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים. (ירמיה יב, ה): וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ, וְקַל וָחֹמֶר (ירמיה יב, ה): וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן. (שמואל א כג, ג): הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִּיהוּדָה יְרֵאִים, וְקַל וָחֹמֶר (שמואל א כג, ג): וְאַף כִּי נֵלֵךְ קְעִלָה. (משלי יא, לא): הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם, קַל וָחֹמֶר (משלי יא, לא): וְאַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא, (אסתר ט, יב): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וגו', וְקַל וָחֹמֶר (אסתר ט, יב): בִּשְׁאָר מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ מֶה עָשׂוּ. (יחזקאל טו, ה): הִנֵּה בִּהְיוֹתוֹ תָמִים לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה, קַל וָחֹמֶר (יחזקאל טו, ה): אַף כִּי אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר.

ח׳וַיֹּאמֶר גַּם עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא (בראשית מד, י), עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּמְצָא אֶחָד מֵהֶן בִּגְנֵבָה אֵין כֻּלָּם בַּאֲסִירָה, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵּן, אֶלָּא (בראשית מד, י): אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִי עָבֶד. (בראשית מד, יב): וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה, וּלְמָה עֲבַד כֵּן, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ יוֹדֵעַ הָיָה הֵיכָן הוּא מֻנָּח. (בראשית מד, יב): וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן, כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא הַגָּבִיעַ אָמְרוּ לוֹ מַה גַּנָּבָא בַּר גַּנָּבְתָא, אֲמַר לְהוֹן גַּבְרָא דְּיוֹסֵף יֵשׁ כָּאן, שְׂעִירִים יֵשׁ כָּאן, אַחִים שֶׁמָּכְרוּ אֲחִיהֶם, אֶתְמָהָא. (בראשית מד, יג): וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם וגו', רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא שְׁבָטִים גָּרְמוּ לַאֲבִיהֶם לִקְרֹעַ, לְפִיכָךְ לָקוּ גַּם הֵם. (בראשית מד, יג): וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ וגו', חַד מִנְהוֹן הֲוָה נָסֵיב טְעוֹנֵיהּ בַּחֲדָא יְדָא וְיָהֵיב לֵיהּ עַל חֲמָרֵיהּ. (בראשית מד, יג): וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה וגו', אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מֶטְרוֹפּוֹלִין הָיְתָה וְאַתְּ אֲמַרְתְּ וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹא הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּעֵינֵיהֶם אֶלָּא כְּעִיר שֶׁל עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם.

ט׳וַיֹּאמֶר יְהוּדָה מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי (בראשית מד, טז): בְּכֶסֶף רִאשׁוֹן, מַה נְּדַבֵּר בְּכֶסֶף שֵׁנִי, מַה נִּצְטַדָּק בַּגָּבִיעַ. מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי בְּמַעֲשֵׂה תָּמָר, מַה נְּדַבֵּר בְּבִלְהָה, וּמַה נִּצְטַדָּק בְּדִינָה. מַה נֹּאמַר לְאַבָּא שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּיוֹסֵף, וּמַה נְּדַבֵּר בְּשִׁמְעוֹן, וּמַה נִּצְטַדָּק בְּבִנְיָמִין. אִם נֹאמַר לְךָ חָטָאנוּ, גָּלוּי וְיָדוּעַ שֶׁלֹא חָטָאנוּ, וְאִם נֹאמַר לְךָ שֶׁלֹא חָטָאנוּ (בראשית מד, טז): הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָצָא בַּעַל חוֹב מָקוֹם לִגְבוֹת שְׁטָרוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כָּזֶה שֶׁהוּא מְמַצֶּה אֶת הֶחָבִית וּמַעֲמִידָהּ עַל שְׁמָרֶיהָ. (בראשית מד, יז): וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי וגו', רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא נָעַר פּוּרְפּוּרֵיהּ, (בראשית מד, יז): הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם, אָמְרִין לֵיהּ הֲשָׁלוֹם דְּכוּלֵיהּ נִשְׁפָּה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת (תהלים קיט, קסה): שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ.