בראשית רבה צ״הBereshit Rabbah 95
א׳וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו (בראשית מו, כח), כְּתִיב (ישעיה סה, כה): זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן, בּוֹא וּרְאֵה כָּל מַה שֶּׁהִכָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה מְרַפֵּא אוֹתָן לֶעָתִיד לָבוֹא, הָעִוְרִים מִתְרַפְּאִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לה, ה): אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים, וְהַפִּסְחִים מִתְרַפְּאִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לה, ו): אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם, וּכְשֵׁם שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ כָּךְ הוּא בָּא, הוֹלֵךְ עִוֵּר וּבָא עִוֵּר, חֵרֵשׁ וּבָא חֵרֵשׁ, אִלֵּם וּבָא אִלֵּם, כְּשֵׁם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לָבוּשׁ כָּךְ הוּא בָּא לָבוּשׁ, מִמִּי אַתְּ לָמֵד מִשְּׁמוּאֵל, שֶׁרָאָה אוֹתוֹ שָׁאוּל מַהוּ אוֹמֵר לָאִשָּׁה (שמואל א כח, יד): מַה תָּאֳרוֹ וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן וְהוּא עֹטֶה מְעִיל, שֶׁכָּךְ הָיָה לָבוּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, יט): וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה לוֹ אִמּוֹ. וְלָמָּה כְּשֵׁם שֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ כָּךְ הוּא בָּא, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ כְּשֶׁהֵם חַיִּים לֹא רִפְּאָן מִשֶּׁמֵּתוּ רִפְּאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַחַר כָּךְ הֱבִיאָן דּוֹמֶה שֶׁאֵינָן אוֹתָן אֶלָּא אֵלּוּ אֲחֵרִים הֵם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם כֵּן יַעַמְדוּ כְּמוֹ שֶׁהָלְכוּ וְאַחַר כָּךְ אֲנִי מְרַפֵּא אוֹתָן, לָמָּה (ישעיה מג, י): לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל, וַאֲנִי מְרַפֵּא אוֹתָן. וְאַף הַחַיּוֹת מִתְרַפְּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, כה): זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד, הַכֹּל מִתְרַפְּאִים מִי שֶׁהֵבִיא מַכָּה עַל הַכֹּל אֵינוֹ מִתְרַפֵּא, אֶלָּא (ישעיה סה, כה): וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ, לָמָּה שֶׁהוּא הוֹרִיד הַבְּרִיּוֹת לֶעָפָר. דָּבָר אַחֵר, זְאֵב וְטָלֶה, זְאֵב, זֶה בִּנְיָמִין. וְטָלֶה, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים. שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נ, יז): שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל. יִרְעוּ כְאֶחָד, אֵימָתַי כְּשֶׁיָּרַד בִּנְיָמִין עִמָּהֶם וְהָיָה יַעֲקֹב אוֹמֵר לָהֶם (בראשית מב, לח): לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַשָּׁעָה וְיָרַד עִמָּהֶם הָיוּ מְמַצְעִים אוֹתוֹ וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ, וְכֵן בְּיוֹסֵף אוֹמֵר (בראשית מג, כט): וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין. אַרְיֵה, זֶה יְהוּדָה (בראשית מט, ט): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. כַּבָּקָר, זֶה יוֹסֵף (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, נִמְצְאוּ אוֹכְלִים כְּאַחַת (בראשית מג, לג): וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו וגו' וַיִּשָּׂא מַשְּׂאֹת, הֱוֵי וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן, לְפִיכָךְ וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו.
1
ב׳אָמַר הַכָּתוּב (ישעיה יא, יג): וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם, לְפִי שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ סָבוּר שֶׁיְּהוּדָה הָרַג אֶת יוֹסֵף בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַכֻּתֹּנֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, לג): וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה, וְאֵין חַיָּה רָעָה אֶלָּא אַרְיֵה.
2
ג׳דָּבָר אַחֵר, וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו, רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַחָא וְרַבִּי חֲנִינָא, חַד אָמַר לְהַתְקִין לוֹ בֵּית דִּירָה, וְחַד אָמַר לְהַתְקִין לוֹ בֵּית וַעַד שֶׁיְהֵא מוֹרֶה בוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה וְשֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁבָטִים לוֹמְדִים בּוֹ, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ לוֹ יוֹסֵף מֵאֶצְלוֹ הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה פֶּרֶק פֵּרַשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁהָיָה מַשְׁנֶה אוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף אֶצְלוֹ וְאָמְרוּ לוֹ (בראשית מה, כו): עוֹד יוֹסֵף חַי וַיָּפָג לִבּוֹ, נִזְכַּר בְּאֵיזֶה פֶּרֶק פֵּרַשׁ הֵימֶנוּ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבְּפֶרֶק עֶגְלָה עֲרוּפָה פֵּרַשׁ מִמֶּנִּי יוֹסֵף, אָמַר לָהֶם אִם אַתֶּם יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה פֶּרֶק פֵּרַשׁ מִמֶּנִּי אֲנִי מַאֲמִין לָכֶם, אַף יוֹסֵף הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה פֶּרֶק פֵּרַשׁ הֵימֶנּוּ, מֶה עָשָׂה יוֹסֵף נָתַן לָהֶם עֲגָלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מה, כא): וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה יַעֲקֹב יוֹשֵׁב הָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ אֲבוֹתָיו. וְעַד עַכְשָׁיו לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה וּכְתִיב בְּאַבְרָהָם (בראשית כו, ה): וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי, וּמֵהֵיכָן לָמַד אַבְרָהָם אֶת הַתּוֹרָה, רַבָּן שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נַעֲשׂוּ שְׁתֵּי כִּלְיוֹתָיו כִּשְׁתֵּי כַּדִּים שֶׁל מַיִם וְהָיוּ נוֹבְעוֹת תּוֹרָה, וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים טז, ז): אַף לֵילוֹת יִסְרוּנִי וגו'. רַבִּי לֵוִי אָמַר מֵעַצְמוֹ לָמַד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יד, יד): מִדְּרָכָיו יִשְׂבַּע סוּג לֵב וּמֵעָלָיו אִישׁ טוֹב. רַבִּי יוֹנָתָן שַׂר הַבִּירָה אָמַר אֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין הָיָה אַבְרָהָם יוֹדֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו, ה): עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם וגו'. וּבֶן כַּמָּה שָׁנִים הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בֶּן שָׁלשׁ שָׁנִים, דִּכְתִיב עֵקֶב מִנְיַן עֵקֶ"ב, וְאַבְרָהָם חָיָה מֵאָה שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁבֶּן שָׁלשׁ שָׁנִים הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ, וְהָיָה מְשַׁמֵּר דִּקְדּוּקֵי תּוֹרָה וְהָיָה מְלַמֵּד אֶת בָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, יט): כִּי יְדַעְתִּיו וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה לִמַּדְתָּ בָּנֶיךָ תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל בָּעוֹלָם הַבָּא אֲנִי בִּכְבוֹדִי מְלַמֵּד לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נד, יג): וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה':
3
ד׳וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים (בראשית מז, ב), מִפְּנֵי מָה אָמַר הַכָּתוּב וּמִקְצֵה אֶחָיו, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹא הָיוּ גִבּוֹרִים, וּמִי הָיוּ הַלָּלוּ חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים, רְאוּבֵן לֵוִי בִּנְיָמִין שִׁמְעוֹן יִשָׂשׂכָר. וּמִפְּנֵי מָה לָקַח יוֹסֵף הַצַּדִּיק הַלָּלוּ חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵאֶחָיו, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּאֶחָיו כָּל גִּבּוֹר וְגִבּוֹר שֶׁהָיָה בָּהֶם, וְעָשָׂה הַדָּבָר בְּחָכְמָה, אָמַר, אִם מַעֲמִיד אֲנִי גִבּוֹרִים לִפְנֵי פַּרְעֹה, רוֹאֶה אוֹתָן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן אַנְשֵׁי מִלְחַמְתּוֹ. כָּל מִי שֶׁכָּפַל שְׁמוֹ בְּבִרְכָתוֹ שֶׁל משֶׁה הָיָה גִבּוֹר וְכָל מִי שֶׁלֹא כָּפַל שְׁמוֹ לֹא הָיָה גִבּוֹר, יְהוּדָה שֶׁהָיָה גִבּוֹר כָּפַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ז): וְזֹאת לִיהוּדָה שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה, לְפִיכָךְ לֹא הֶעֱמִיד אוֹתוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה. וּכְגוֹן נַפְתָּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כג): וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי, וּכְגוֹן אָשֵׁר (דברים לג, כד): וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר, וּכְגוֹן דָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יח): וּלְדָן אָמַר דָּן, וּכְגוֹן זְבוּלֻן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יח): וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן, וּכְגוֹן גָּד (דברים לג, כ): וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד, לְפִיכָךְ לֹא הֶעֱמִיד אֵלּוּ לִפְנֵי פַּרְעֹה, וְהַשְּׁאָר שֶׁלֹא כָּפַל שְׁמוֹתָם לֹא הָיוּ גִבּוֹרִים, לְפִיכָךְ הֶעֱמִידָם לִפְנֵי פַּרְעֹה, לְכָךְ כְּתִיב: וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח, וְלֹא זָכַר שְׁמוֹתָם כָּאן לְפִי שֶׁלֹא הָיוּ גִבּוֹרִים. (בראשית מז, טז): וַיֹּאמֶר יוֹסֵף הָבוּ מִקְנֵיכֶם וגו', הַסּוּס לְקָבְלִי וּקְלַף בָּצְלַיָא [פרוש: כבר הלכו מנגדנו מהם מתו מהם נמכרו ומכספנו ומחמורנו אנו ערומים מהם וקלופים כבצל הנקלף, מתו הסוסים והשלכנו בחוץ מנגדנו והכלבים אכלום וקלפו את עורם].
4