ביאור עשר ספירות י״בBeur Eser Sefirot 12
א׳יב) ואם יוסיף השואל לשאול אחרי אשר הודעתני מדרך השכל כי הדברים האלה הם נכונים וברורים היש לך ראיה מהכתוב או מדברי רז"ל:
1
ב׳תשובה. אני משיבך על השאלה הראשונה אשר שאלת וזו היא, מי יכריחני להאמין באין סוף, דע כי א"ס לא יכנס בהרהור וכל שכן בדבור אע"פ שיש לו רמז בכל דבר שאין חוץ ממנו ולכך אין אות ואין שם ואין מכתב ואין דבר שיגבלנו, והכתוב בא לרמוז שאין חוץ ממנו אוחז דרך הרמז כמו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, וכמו אשר ברא אלהים לעשות. והעד המעיד שאין חוץ ממנו הוא שם בן ד' אהיה אשר אהיה, והכתוב המעיד על זה עדות מרחק אמונה ומן כי לשון אומן יש בו כח שוה להשוות דבר ותמורתו ולכך נאמר לך דומיה. ופירשו חכמינו סמא דכולא שתוקא ואמרו סיג לחכמה שתיקה. ואמרו במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור וכתיב היסופר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבולע. ופי' מה שאין לו סוף היוכלל בדיבור ובסיפור ואף כי יבליע ויכליל אדם דבר בדבר ומאמר במאמר היוכל לסלסלו במאמרו:
2
ג׳ועל מה ששאלת באי זה הכרח שיש ספירות. דע כי אין סוף אין לומר כי יש לו רצון ולא כוונה ולא חפץ ולא מחשבה ולא דבור ומעשה:
3
ד׳ואע"פ שאין חוץ ממנו, אין לומר בו שום דבר שיהיה ממנו שהוא מוגבל כי כל מוגבל משתנה, ואין אצלו לא שינוי ולא חילוף ולא חדוש. ואנו רואים מתוך הכתוב שהוא אוחז דרך הגבול כמו ויעל וירד ויבא וילך וידבר וכן כל כיוצא בזה. וא"ת להשגת השכל נאמר כבר ידעת שהשכל יש לו גבול א"כ כל הדברים הנמצאים בכתוב נאמרים על הגבול אע"פ שהגבול מבלי גבול והגבול הוה באדם שהם הספירות וכל סדרי בראשית וסדרי המצות שהם על סדר הספירות מעידות זה וכל שכן הקרבנות שכתוב בהן את קרבני לחמי לאשי ריח נחוחי תשמרו להקריב לי במועדו זה יעיד שהוא מתקרב מדבר לדבר עד שהוא לכח העליון וכל זה לא יתכן בלתי הספירות וסדורם במוטבע ובמורגש ובמושכל כי לשון עלייה וירידה שהוא מדרך הטבע והרחת ריח שכתוב בו וירח ה' את ריח הניחוח שהיא מדרך הרגש והשגת החכמה שכתוב בו שהוא מדרך השכל כל אלה יש להם גבול ומה שאין לו גבול אין להגבילו ולהמשילו בכל אלה. וסדר הספירות שהוא גבול מבלי גבול נקרא בבראשית רבה סדר זמנים כמו שאמרו רז"ל ויהי ערב ויהי בקר מלמד שהיה סדר זמנים קודם לכן, והם נקראים סדרי בראשית, וכתיב ארץ עפתה כמו אשל צלמות ולא סדרים ואמרו נשתנו עליו סדרי בראשית:
4
ה׳ועל מה ששאלת במה תכריח שהם עשר ושהוא אחד. תשובה סדרי בראשית יוכיחו שנבראו בעשר מאמרות וכולן באחד כמו שאמרו רז"ל והלא במאמר אחד היה יכול להבראות. ואמרו יום ראשון נעשה מטבע וחותם לשאר הימים. ואמרו בבראשית רבה במלקטי תאנים היה וכל אחד ואחד הופיע בזמנו והמשילו הדבר לאכר שהוא זורע זרע בבת אחת ויצמיח קצת ליום אחד ומקצתם לב' וג' ימים כו'. וכמו שאין לפחות ממעשה בראשית כח עשר כך אין לפחות מן התורה כח עשר ועל זה נאמר ויכתוב את דברי הברית עשרת הדברים. ועל דרך זה נאמר לאברהם לא אשחית בעבור העשרה. ובפחות מעשר ידע שלא היו ראויין להגן ושתק ועל זה הדרך ונקדשתי בתוך בני ישראל כל דבר שבקדושה לא יהיה פחות מעשרה:
5
ו׳ועל מה ששאלת אם היו הספירות נאצלות ולא נבראות. תשובה. דע שיש בכח האצילות כח ההויה וכח הבריאה וכח היצירה וכח העשיה והאצילות שרש ועיקר. ואם הנברא שהוא חסר מן הנאצלים יש בו כח להאציל כל שכן המאציל, וראיה לדבר ויאצל מן הרוח אשר עליו למה הדבר דומה למדליק נר מנר ולא היה משה חסר וכמו שאמרו משה במקום שבעים ואחד, ועוד כתיב ונתתה מהודך עליו ודרשו מהודך ולא כל הודך מלמד שנתן הוד למשה והדר ליהושע וזקנים שבאותו הדור אמרו פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה. וכח המאציל קרוי הוד, כדכתיב ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים, שההוד אין ברכתו חסירה כדכתיב הלא אצלת לי ברכה שהברכה אצילת השפע הבא מא"ס:
6
ז׳ועל מה ששאלת היאך נוכל לומר כי הוא אחד והמספר עשר המתאחדים בו כשלהבת קשורה בגחלת. תשובה. כבר הודעתיך כי בעשרה מאמרות נברא העולם ואמרו והלא במאמר אחד היה יכול להבראות לפי שבא זה מזה והכל מכח ראשון והוא שרומז הכתוב והוא באחד ומי ישיבנו. וכתי' כי אלהים קדושים הוא למד שהוא קדוש בכל מיני קדושותא. ועל מה ששאלת אם יש להם שעור גבול וגשמות ודבר זה מפורש בתורה ובנביאים וכתובים ובדברי חכמים. בתורה כדכתיב בצלמנו כדמותנו. בנביאים ועל דמות הכסא וגו'. וכתיב דודי צח ואדום וגו'. בדברי חכמים אמרו היודע שעורו של יוצר בראשית מובטח לו שהוא בן העולם הבא ואני ועקיבה ערבים בדבר כמ"ש במדרש משלי. ומצינו במדרש אמר ר' חנינא בראשונה כל מי שהיה מראה איקונין של מלך היה נהרג ועכשו התינוקות נכנסין לבית הספר ומראין את האזכרה באצבע:
7
ח׳ועל מה ששאלת אם הספירות מקרוב או מרחוק ואם הם קדומות או מחודשות. תשובה. אני משיב:
8
ט׳דע כי יש מהם מקרוב ויש מהם מרחוק וכתי' האלקי מקרוב אני נאם ה' ולא אלהים מרחוק, וכתיב, מרחוק ה' נראה לי, וכתיב, למה ה' תעמוד ברחוק. ורחוק הוא הנקרא קדם, דכתיב, קדם ידעתי מעדותיך, ואלקים מלכי מקדם, וכתיב מענה אלהי קדם, ועל החדוש נאמר אשר ברא אלהים לעשות וכתיב לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה, ומדברי החכמים ז"ל כמו שאמרו שבעה דברים קדמו לעולם, ואמרו תורה קדמה לכסא הכבוד, וכתיב תורה מאתי תצא, וכתי' נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאתי, וכתיב מי פעל ועשה קורא הדורות מראש אני ה' ראשון ואת אחרונים אני הוא וכתיב אני ראשון ואני אחרון:
9
י׳ועל מה ששאלת מהותם. תשובה. דע כי כל הספירות נקראים כבוד. וכתיב כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן וגו' וכתיב והארץ האירה מכבודו וכמראה אש לילה, וכתיב ומראה כבוד ה' כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל ופירשו חכמים ז"ל קודם שחטאו היו רואים ז' מחיצות של אש ולא היו יראים ולא היו מזדעזעים וכשחטאו אפי' פני הסרסור לא היו יכולים לראות, וכתיב כי ה' אלהיך אש אכלה הוא, ועוד דרשו רז"ל וראה ועשה בתבניתם מלמד שהראה לו הקב"ה אש ירוקה, אש שחורה, אש לבנה, אש אדומה. אמר לו משה וכי אלהים אני לעשות כאלו אמר לו אני בעצמי ואתה בסממניך:
10
י״אועל מה ששאלת שמם סדרם ומקומם:
11
י״בתשובה. שמם רו"ם מעלה הוא שכתוב בו שמים לרום וארץ לעמק וכתיב מרממתיך נפצו גוים. וכתיב ראשית חכמה יראת ה'. וכתיב ויהי ידיו אמונה, וכתיב ארוממך אלהי המלך, וכתיב כי כה אמר רם ונשא:
12
י״גחכמ"ה הוא שכתוב אמור לחכמה אחותי את. וכתיב וימלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת. וכתיב והחכמה מאין תמצא, וכתיב אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה, וכתיב והחכמה תחיה בעליה, וכתיב תורת חכם מקור חיים, וכתי' ראשית חכמה יראת ה':
13
י״דבינ"ה הוא שכתוב בה ונשמת שדי תבינם, ואמרו רז"ל כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה לבינה כיששכר, שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים:
14
ט״וחס"ד הוא שכתוב בו יומם יצוה ה' חסדו ואמרו כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו. ואמרו אסתר ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה, וכתיב משוך חסדך ליודעך, וכתיב כי חסדך לנגד עיני, וכתיב נחית בחסדך עם זו גאלת:
15
ט״זפח"ד הוא שכתוב ופחד יצחק היה לי, ועליו אנו אומרים פחד יצחק ענינו, וכתיב נהלת בעזך, וכתיב ובגבורתך תדינני. וזהו שכתוב ועל הארץ הראך את אשו הגדולה וזהו שאמרו בין אלהים ובין כל נפש חיה זו מדת הדין של מטה, מדת הדין של מעלה קשה ושל מטה רפה:
16
י״זתפאר"ת הוא שכתוב בו ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך, וכתיב ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך, וכתיב והתהלכתי באמתך, וכתיב ובחסד עולם רחמתיך, וכתיב וברחמים גדולים אקבצך, וכתיב ביום ההוא יהיה צמח ה' לצבי ולכבוד וגו'. וכתיב ותשלך אמת ארצה. וכתיב השליך משמים ארץ תפארת ישראל. ואמרו כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה. שנאמר וימים רבים לישראל ללא אלקי אמת וללא כהן מורה וללא תורה:
17
י״חנצ"ח הוא שכתוב בו עד אנה ה' תשכחני נצח, וכתיב נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם:
18
י״טהו"ד הוא שכתוב בו ואל נתנו עליו הוד מלכות, וכתיב מצפון זהב יאתה על אלקי נורא הוד, וכתיב והוא ישא הוד וישב ומשל על כסאו (ויעש כרובים) [ועשו ארון] עצי שטים לפי שהם כח נפש הצומחת:
19
כ׳יסו"ד עול"ם בשבילו קרא עזרא הסופר יסוד המעלה מבבל ועליו נאמר סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם, וכתיב אם שמע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, וכתיב צמח שמו ומתחתיו יצמח, וכתיב זאת אות הברית, וכתיב כי אות היא ביני וביניכם:
20
כ״אצד"ק הוא שכתוב בו צדק לפניו יהלך, וכתיב הן לצדק ימלך מלך, וכתיב כי שמי בקרבו, כמו שפירשו בואלה שמות ולא עוד אלא שאתם גורמים שאני שומט את שמי מקרבו, וכתיב ותמונת ה' יביט אין הבטה אלא בשכלו של אדם, וכל דבר ודבר רמוז בפסוק לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש וכבר פירשנו שמם וסדרם, כמשארז"ל הרוצה להחכים ידרים, פירוש יתן דעתו לת"ת שהוא כח הדרום. להעשיר יצפין יתן דעתו להצדק שהיא כח הצפון וסימנך שולחן בצפון מנורה בדרום, ולפעלי אתן צדק. וממה שאמרו שכינה במערב דבר פירושה אויר י"ה אור י"ה, וזהו כח השכינה:
21
כ״בוששאלת אם יש מקבל ומתקבל. צא ולמד מכרובים הקודש כמער איש ולוית ראו חיבתכם לפני המקום וכתיב ונפשו אוותה ויעש וכתיב וקרא זה אל זה ותרגומא ומקבלין דין מן דין, ופעמים שזה פועל לעצמו וזה לעצמו ופעמים שהם שוים בפעולתם, ופעמים זה פועל פעולתו של זה ופעמים מתהפכין בפעולתן. וע"ז אמרו גדול כחן של צדיקים שמהפכין מדה"ד למדה"ר ולהיפך הרשעים, וכשאין להם פעולה ניכרת אומרים ע"ז הענין טומטום הוא, וע"ז נאמר מאחז פני כסא פרשז מעליו עננו, וכתיב כבוד אלקים הסתר דבר והדברים נמשכים בד' משמורת של לילה וד' משמורת של יום, חגת"ם. תם ונשלם:
22