בנין עולם, ליקוטיםBinyan Olam, Miscellany
א׳לקוטים ממה שכתבתי בחיבורי הגדול בדרושי המקראות וביאורי דברי חז"ל
1
ב׳ולא קם נביא עוד כו' התורה נעוץ סופן בתחילתם הענין כמ"ש בראשית בשביל משה שנקרא ראשית כו' ואמרו ג"כ בשביל חלה וביכורים שנקרא ראשית וכן בשביל כו' שנא' ראשית תבואתו כו' והנה במדרש איתא כל השומר מצות סוכה כהלכת' נעשה שותף להקב"ה כביכול במ"ב והענין כי ב' דברים נק' ראשית א' התחלת המעשה והב' הוא סוף המעשה והוא תכלית הדבר ונק' ראשית בעבור שהוא המובחר והתכלית מכל הענין הנעש' בשבילו והוא קדימת המעש' והוא ג"כ קודם במחשבה שחושב לעשות בשביל התכלית שלו שמכוין בעשייתו כמ"ש סוף מעש' במחשבה תחילה ולכן פתחה התור' בתיב' בראשית והתחיל בב' ר"ל שהם ב' ראשית והיינו שז' תיבות של פ' ראשון כוללים כל היקף ימות העולם ותכליתו כמ"ש בס"ד פ"א שית אלפי שנין תליין בשיתא קדמאי והם ו' ימי בראשית והם ו' תיבות של פ' ראשון ואלף השביעי נגד תיבת בראשית שהוא השביעי התכלית של הבריא' ובו נכללים כולם ולכן בתי' בראשית ו' אותיות בר"א שי"ת ובו נתקנים כולם והוא נגד שבת מי שטרח בע"ש כו' שכל ימות השבוע הם ימי העבודה ויום שבת מנוחה ועונג וכן בו' אלפי שנין זמן העבודה וגמר תיקון הנשמות וכן הבריא' הוא באלף השביעי היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם והוא יום שכולו שבת ומנוח' לחיי העולמים כמ"ש רז"ל בסוף ר"ה ונמצא שאלף השביעי הוא קדום במחשבה ונעוץ סופו בתחילתו רק התחלת הבריא' הוא קדימה בזמן וסופו קדימה במעשה ונודע כי מצות סוכה מרמז על שכר הנשמות לעוה"ב באלף השביעי שהוא זמן שמחתינו כמ"ש ששון ושמחה ישיגו כו' ולכן לע"ל יטול ס"ת בחיקו כו' מי שעסק בה כו' כי אותיות התורה הם שרשי נשמות הכשירים ונטילתו ית' הס"ת בחיקו ר"ל התקשרותם אליו ית' באהבה ודביקות עצום כאב הנוטל יסודו בחיקו להשתעשע בו וכל ענין זה מרומז במצות סוכה בהלכותי' וענייני' כי עיקר עניינה לחסות בצל סוכה לרמז שאנו צריכים לחסות בצל כנפיו ית' ולהיות דבקים באל חי וגם לעשות כל עניני עוה"ז דירת ארעי כמ"ש עשה תורתך קבע ומלאכתך ארעי כו' והוא ענין ג' דפנות של הסוכה ומצד א' פרוץ וגבוה י' טפחים ורחבה ז' טפחים הכל רמז על כלל הבריא' וכל העולם שכל הבריא' כולו קודש לה' והם ג' עלמין עולם הנשמות עולם המלאכים עולם הגלגלים וכוכבים ומזלות כולם עושים רצון יוצרם באהבה ואין שם שום רע כלל אבל כאן בעולם השפל הזה נמצא היצה"ר וכל הרע הוא בו והוא מ"ש רז"ל למה נברא העולם בב' שכמו שב' מסובב מג' רוחות ורוח צפון פרוצה כו' והיינו היצה"ר הנקרא צפוני כמ"ש ואת הצפוני ארחיק מעליכם ועל שנמשך אחרי תאות יצרו ולכל מדה רעה ומגונה ע"י הוא הריסת בנין העולם וקיום המדומה וזה ענין ג' דפנות של סוכה שמרומז על הבריא' כולה והוא תחת צילא דמהימנות' יושבת בצלו של הקב"ה כמ"ש כתפוח בעצי היער כו' בצילו חמדתי וישבתי כו' וי' טפחים גובה הסוכה רמז לי' מאמרות שנברא בהם העולם ושבעה טפחים רחבו רמז לז' אלפי שנין דהוה עלמא ו' אלפי שנין כו' וחד חרוב כו' והם כולם אחוזים ומרומזים בשמו הגדול ית' שהעולם תלוי בזרועו של הקב"ה והם ב' שמות הוי"ה ואדנ"י לא כשאני נכתב אני נקרא כו' כמ"ש זה שמי כו' וזה זכרי כו' והיינו ששם הוי' מורה על עצמותו ית' ואין לשום נברא השגה בעצם אלקותו ית' רק אנו משיגים אותו מצד השגחתו והנהגתו בעולם כי יש לבירה מנהיג ואין בירה בלא מנהיג. וזה מורה שם אדנ"י שהוא אדון על הכל ולכן אין יכולים לקרוא שמו ית' בכתיבתו הוי' כי ע"י שם אדנ"י שהוא הכינוי שהיותו מושג ע"י אדנותו וממשלתו וזהו שם סוכ"ה שכ"ו מספר הוי' בפנים בסתר והעלם ונגלה ע"י ס"ה שהוא אדנ"י שהם מבחוץ לאותיות סוכה והוא לבושו ית' שבו מתגלה ומתראה לבריותיו וכן מצות סוכה מרמז על ד' אותיות שם הוי' שי' הוא י' טפחים גובהו וה' הם ב' דפנות ושלישית כ"ש אפי' טפח כמו שהוא צורת אות ה ב' דפנות שלימים והשלישי נקודה קטנה טפח א' והו' נגד ו' אלפי שנין דהוי עלמא שהוא רוחב הסוכה ז' טפחים ו' נגד ו' אלפי שנין והז' נגד אלף השביעי והוא ה' אחרונה של השם שבו תיקון כל העולם המרומז בפ' ראשונה ולכן היא כפולה בשם והז' הם נגד ראשו ורובו של אדם ושולחנו טפח והוא עונג הנשמות באלף השביעי כמ"ש תערוך לפני שולחן כו' ולכן אמרו שמצות סוכה שקולה כנגד כל תרי"ג מצות כי הוא מרמז על שכר המצות באלף השביעי ומרומז בשם הוי' שמי עם י"ה שס"ה זכרי עם ו"ה רמ"ח והוא מה שארז"ל לא כעוה"ז עוה"ב עוה"ז נכתב אני בי"ה ונקרא בא"ד אבל בעוה"ב נכתב אני בי"ה ונקרא בי"ה והיינו שבעוה"ז שהאדם מלובש בחומר עכור א"א לו להשיג עצמות כבודו ית' כי אם ע"י לבושו שהוא השגחתו ואדנותו בעולם אבל באלף השביעי שיזדככו במדריגת נשמה ממש כתיב לא יכנף עוד מוריך והי' עיניך רואות את מוריך ר"ל שלא יהיה מכוסה בכנפים ולבושים כי אז נוכל להשיג אמיתת מציאותו ית' בעצמו כמדריגת מה"ש ממש וזהו כונת הכ' ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד ולכן יפה אמרו רז"ל שכל המקיים מצות סוכה כמאמר' כביכול נעשה שותף להקב"ה במ"ב ר"ל שמצות סוכה מרמז על שהוא עובד ה' באמת ודבק בו ית' לעשות כל מצותיו שע"ז הי' תכלית הבריא' ומחשבתו ית' בברוא עולמו הוה בשביל דבר זה וכונת התכלית הוא המסייע להעושה הדבר להשלים רצונו והבן:
2
ג׳והנה משה רע"ה הוה מבחר הנבראים שע"י ניתן התורה לארץ להשלים כונת רצונו ית' בבריאת עולמו ולכן בזמנו הי' הנהגתו ית' במדבר בהנהגה עליונה בגלוי שכינה ובנסים ונפלאות באר ומן וענני כבוד מענין עוה"ב ממש ולכן לא אמר בשכמל"ו ביחוד ק"ש כי הם ו' הכנפים המכסים הפנים וכמ"ש אשר ידעו ה' פנים אל פנים כו' וע"ז נאמר כי בסוכות הושבתי את בני ישראל כו' והם ענני כבוד שישבו בצילא דמהמנותא דקב"ה. וגילוי שכינתו כמ"ש כי בענן אראה כו' והם ב' עמודים עמוד אש ועמוד ענן והם מרמזים לתורה ומצות כי הענן הוא אד העולה מן הארץ והמצות הם בארץ תלוים בדברים גשמיים חומריים במעשה ואש הוא מן השמים והוא תורה משמים כמ"ש הלא כה דברי כאש כו' וזה הלך עמם במדבר כמ"ש וה' הולך לפניהם וא"ש וענ"ן הוא ר"ת של ז' שמות משם מ"ב הידועים שהם נגד ז' ענני כבוד ונגדם ז' ימי סוכות שאנו יושבים בצילא דמהמנותא ונגד ז' תיבות של פ' בראשית כו' שהם נגד ז' אלפי שנין דעלמא כמ"ש למעלה ולכן הלכו מ"ב מסעות במדבר נגד שם מ"ב שבו נברא העולם מב' של בראשית עד ב' של ובהו כידוע וזהו מחלוקת ר"ש ורבנן בדפנות של סוכה דר"ש ס"ל שנים כהלכתן ושלישית אפי' טפח כצורת אות ה כמ"ש בהבראם בה' בראם כמ"ש רז"ל שבה' נברא העולם. ורבנן ס"ל ג' דפנות שלימים נגד צורת או' ב של בראשי' שבו נברא העולם מצפון פרוץ ורביעית טפח נגד הדגש שבתוך אות ב' והוא רומז לתורה שירדה למטה תוך העולם שע"י יתוקן הפרצה שבצפון שע"י התורה ומצות מכניעים היצה"ר לתקן הרע הנמצא בעולם ולע"ל באלף הז' שאז כתיב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ כו' ואת הצפוני ארחיק מעליכם כו' דהיינו היצה"ר ואז יהי' נסתם הפרצה. והוא צורת ם סתומה ולכן התורה שבכתב מתחלת בב' של בראשית ורבינו הקדוש סיים דבריו בשית סדרי תורה שבע"פ באות ם ה' יברך את עמו בשלום לרמז שתחיל' הבריא' הי' פרוץ מצפון ולסוף הזמן באלף שיהי' נסתם הפרצה ואז יהי' שלום אין פרץ ואין יוצאת כו' כי לא יהי' נמצא שום רע כלל וז"ש לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה כו' אלא השלום והיינו כי כל זמן שיצה"ר ותאות ומדות מגונות נמצאים בעולם אין הברכה מחזקת להיות קיום נצחי בעולם כי ע"י החטא מסתלק הברכה כמ"ש ראה אנכי נותן כו' את הברכה אשר תשמעו כו' והקללה אם לא תשמעו כו' אבל כשיהי' שלום בבריאה ולא יהי' נמצא יצה"ר וכל רע כלל אז תתקיים הברכה בעולם ומ"ש בשביל חלה וביכורים הענין כי כל שליטת היצה"ר באדם וכל רע הנמצא עקרו מפאת שהאדם נמשך אחר תאותו באכילה ושתי' מרובה וכמ"ש פן תאכל ושבעת כו' ורם לבבך ושכחת כו' וכתיב וישמן ישורן ויבעט כו' ואמרו מלי כריסא זני בישא וכן תחילת חטא אדה"ר ע"י תאוה באכילת עץ הדעת שעי"ז גרם מיתה לעולם שאכילת עה"ד טבעו הי' להגביר התאוה בעולם ולכן עי"ז אין אדם צדיק שיעש' טוב ולא יחטא ואין מיתה בלא חטא ולכן נצטוו ישראל בכניסתם לארץ להפריש מראשית פרי האדמה שבעה המינים שנשתבחה בה הארץ ביכורים לה' לרמז שהאדם צריך לקדש ולעצור בתאותו ולהפריש ראשית כונתו באכילה ושתי' שיהי' לשמו ית' היינו שיהי' חזק ובריא בקיום מצותיו ולילך בדרכיו ולפרוש מתאות מותריות ומגונות ולכן ציוה הוא ית' בהבאת ביכורים לבהמ"ק ולספר עליו הנסים שעשה השי"ת בהוציאנו ממצרים ושע"ז הוציאנו ליתן התורה ומצות לנו לקיים מצותיו ית' ושנהי' קדושים ופרושים מתאות מגונות וחומריות וכן הוא מצות חלה להפריש מן העיסה שהוא עיקר חיי האדם כמ"ש ונתן לי לחם לאכול כו' להפריש ראשית כוונתו באכילתו בשביל חייו לחיות חיי נפש בעבודתו ית' לא כמו מאכל החיה והבהמה ודומיהם ולכן נקרא ראשית וזה היה תכלית כוונתו ית' בבריאת עולמו והאיש הנבחר להיות סרסור ללהוריד התורה משמים לארץ לא זכה לכך עד שנתקדש גופו ארבעים יום לחם לא אכל כו' וניזון משפע אלקי כמה"ש ממש ולכן ולא קם עוד נביא כמשה כו' והבן:
3
