בנין עולם, יורה דעה כ״חBinyan Olam, Yoreh De'ah 28
א׳יום ב' ך"ב מ"א תר"א לפ"ק טיקטין:
1
ב׳לכבוד ידידי הרב הגדול כו' מוהרא"צ הנ"ל:
2
ג׳קבלתי מכתבו שנית וראיתי שמעכ"ת עשה סניגורין לדבריו הראשונים ותמה בקצת מקומות על דברי תשובתי אליו, לזאת אמרתי לבאר דבריי הראשונים והוא במה שתמה על מ"ש בפי' דברי הב"ח שמתיר בנקרע הבשר והעור קיים מצד סתימת העור שמגין וכתב ע"ז שלא מצינו בשום מקום שהעור מגין על נקב דעור קשה הוא וגם לא מהדיק וגרע מחלב טמא שאינו סותם אפי' במה שאין הטריפות מצ"ע זולת בבשר שסמוך לארכובה וגם במה שביארתי דברי או"ה במ"ש שדבר שצריך שיעור לחסרונו אין העור סותם תמה מעכ"ת שנעלם ממני דברי הט"ז שפי' דברי האו"ה באופן אחר כן הם תוכן דבריו, ע"ז תימא אקרא הלא כתבתי מפורש במכתבי שכעין זה נמצא מפורש בדברי הגאון נוב"י בעור שעל גולגולת של עוף דסובר דסותם הנקב כמ"ש באריכות דזה דומה ממש לנ"ד ואין לחלק בין עור העוף דרכיך לעור של בהמה לפי שיטת מע"ל שדימה זה להא דארכובה שנשבר א"כ יקשה הא גם בעור טוף דרכיך אינו מגין אלא מצטרף לבשר במחצה בשר ומחצה עור אבל עור לבדו אינו מגין כדאיתא בפ' בהמה המקשה ומבואר ג"כ בש"ע (סי' נה סעיף ז) וא"כ למה התיר הנוב"י בעור הגולגולת שכולו עור שיהי' מגין על הנקב אבל ודאי אינו ענין כלל להא דארכובה דשם אין האיסור מצד חסרון או נקב אלא צריך שיהי' רוב עור ובשר קיים סביב השבירה והכי קים להו לרבנן דאין מגין על השבירה רק ברוב בשר קיים לא בעור לבד משא"כ בנ"ד שעיקר האיסור מצד נקב וחסרון דבכזה כל שיש סתימה כנגדו שאין אויר חיצון שולט שם יכול להתרפאות כל שמדובק היטב כמו שאנו רואים שעור של הכרס דבוק הוא היטב ואע"פ שמן הש"ס משמע דכל דבר שהוא קשה אינו מגין על נקב כדאי' בפא"ט (מח ב) האמר כו' האי סימפונא דאינקב כו' ומשני ההוא לחברו אתמר ופרש"י שם אצל פיצול שמתפצל מחברו משום דקשה הוא ואינו מגין, מ"מ אינו דומה לעור שהרי מצינו גם בעור בהמה במקום שדבוק לארכובה ערום בלי בשר ודבוק שם היטב מגין אפי' עור לבדו כמו שמפורש בש"ס ובש"ע שם וכ"כ בהדי' בתשו' הנ"ל ואין זה דומה לסימפונא דאינקב לחבריה שאינו אדוק שם זה בזה וזה ברור ועוד שהרי כתבתי כן לפי שיטת הב"ח דס"ל דאין טריפות זה מצ"ע ולכן מהני בי' סתימה כ"ד וזה גם כן ברור וכן כתב בתשובה הנ"ל. ומה שכתב כ"ת בביאור דברי הב"ח משום דהוה כקרום שעלה מחמת מכה והתחיל להתרפאות ובהא דבשר החופה כיון שהעור קיים ואין האויר שולט שם לא יוגרם קלקול עי"ז לכרס הפנימי אין דברי מע"ל נכונים בזה דלפ"ז מנין לו להב"ח הך סברא דכל שאין הטריפות מצ"ע תלוי באם האויר החיצון שולט בו או לא דא"כ בניקב חצר הכבד שטריפ' מצד שסוף הכבד להנטל יועיל בו העור החיצון שבבהמ' לומר כיון שהאויר אינו נכנס בו לא ינטל הכבד וזה ודאי אינו ולכן העיקר בביאור דבריו כמ"ש:
3
ד׳ומה שכ' מע"ל במ"ש בביאור דברי או"ה במ"ש בדבר שצריך שיעור לחסרונו כו' שנעלם ממני דברי הט"ז לא השגיח מעכ"ת בדברי שהבאתי דברי הט"ז וציינתי לעיין בדברי הש"ך (שם ס"ק ג) שמוכח שם ג"כ שכוונת האו"ה כמ"ש וכן מורה לשון האו"ה שכ' שצריך שיעור לנקיבתו וחסרונו כו':
4
ה׳ומה שהשיג כ"ת במה שכתבתי להתיר מטעם ס"ס באם א"י אם הוא מפולש וכ' מע"ל דהוה ס"ס משם אחד כבר כתבתי שם דכאן מהני ס"ס אף דספק אחד מתיר יותר מחברו וכמו שהבאתי סמיכות לזה ממ"ש הש"ך בסי' ק"י בדיני ס"ס בשם כתבי מהרא"י:
5
ו׳גם מה שפקפק כ"ת במ"ש להשיג על הגאון פרי תבואה במה שחשש בנגיחת השוורים לחשש נקב באברים הפנימיים ומע"ל חשב חשבונות רבים מהפוסקים אשר רבו לאסור וסוברים דיש בזה חשש ודלא כהגאון בעל מעיל צדקה והב"ח אין דברי מע"ל נכונים כלל וכל הפוסקים שחשבם אין מהם שום ראי' לנ"ד כי מה שהביא מהרשב"א בנקב הדקין שבא מנגיחת השוורים לא ידעתי מה ענין זה לזה כי שם ראינו נקב בבירור בדקין ודחה שם דברי האומרים שהם בטבע והם ברוב בהמות שאין להאמינם בזה והיינו דיותר יש לתלות שניקב ע"י דבר אחר משנאמר שהוא בטבע דדבר זה לא שכיח כלל וגם שם אינו מבואר ברשב"א שבדקנו כל העור ולא נמצא שם נקב כלל משא"כ בנ"ד כיון שאין שום נקב באברים רק שאנו מסופקים אולי נעשה נקב ע"י דחיפת קרן השוורים בזה ודאי די"ל דדבר זה ודאי דלא שכיח כלל שיועיל דחיפת ונעיצת הקרן לנקוב אברים הפנימיים אף שלא ניקב העור ולא נכנס הקרן לחלל הגוף וזה ברור לכל מבין ומ"ש הפ"ת שהעור נמתח על ראש הקרן כבר דחיתי דבריו שם במה שיש בו די ולפ"ז גם מה שהביא מע"ל ראי' מדברי הש"ך בנה"כ והצ"צ בתשובה גבי נקב שנמצא בטחול נדחים ג"כ ממילא דגם הם מדברים בנקב ידוע ומ"ש שכן נראה מדברי הפר"ח והתבו"ש (סי' ל) נדחה ג"כ מטעם הנ"ל ודברי מע"ל בעצמם תמוהים מאחר שכ' שמדברי הב"ח מוכח דלא חיישינן לנקיבה באברים הפנימיים וכמו שמוכח באמת דאל"כ היאך התיר בנגיחת השוורים וא"כ מוכח מדברי הפר"ח להיפוך שהרי גם הפר"ח מביא דברי הב"ח בסי' מ"ח שם להלכה והסכים עמו בזה:
6
ז׳ומ"ש מעכ"ת מתשובת דברי ריבות (סי' קנ"ג) עיינתי שם ואין שם שום משמעות ולא רמז ראי' לדברי מע"ל ששם מדבר בדין שנמצא נקב בבשר שבין הצלעות עד לחלל והי' ניקב טרפש הכבד רק שנסרך בסירכא ולא נזכר שם כלל שהי' העור שלם מבחוץ ולכן חשש שם שכמו שניקב הטרפש ע"י נקיבת קנה או קוץ כמו כן ניקב ג"כ שאר אברים פנימיים יעו"ש וגם מתשובת בית יעקב ותשו' פנים מאירות שהבי' מע"ל ג"כ נדחה שמדברי' שם בנקב שנמצא בטחול וכמ"ש למעלה ולפ"ז מ"ש כ"ת שרוב בנין ורוב מנין מהפוסקים סוברים דיש לחוש לנקיבת האברים הפנימיים אין כאן לא בנין ולא מנין ולא נשאר לנו רק דברי המחבר פרי תבואה ובודאי אין לחוש לדבריו נגד דברי הב"ח והפר"ח שהביאו ונגד הגאון בעל מעיל צדקה וא"כ נהפוך הוא הדבר שרוב בנין ורוב מנין מקילין בזה וגם דבריהם נכונים בסברא, וכמ"ש באריכות בראשונה ולרוב טרדתי קצרתי דברי דו"ש באהבה יצחק אייזיק בלאאמ"ו הרב מוהר"י זללה"ה חופק"ק טיקטין יע"א:
7