בנין עולם, יורה דעה ל״חBinyan Olam, Yoreh De'ah 38
א׳ונידון מה ששאל מעכ"ת באשה שיש לה וסת הפלגות ורגיל' לראות כמה ימים אם לחשוב מתחיל' הראי' או מסופה נראה ברור דיש לחשוב מתחיל' הראי' דנחזי אנן ד"מ שתחיל' ראתה ר"ח ניסן וך' ניסן וכ"א וכ"ב וכ"ג ואח"כ ראתה י' אייר וי"א וי"ב ואח"כ ב' סיון וג' סיון וא"כ אם נחשוב מתחי' הראי' שפיר הוה וסת הפלגה בדילוג כ' כ"א כ"ב משא"כ מסוף הראיות הוה י"ח מכ"ג ניסן עד י' אייר ואח"כ מי"ב אייר עד ב' סיון הוה כ' יום ומר"ח ניסן עד כ' ניסן הוה ג"כ כ' יום א"כ אין כאן חשש רק לוסת הראשון שהרי וסתה של כ' יום שינתה אח"כ לי"ח ואח"כ חזרה לכ' יום וסת שלא נקבע נעקר בפעם אחת ועיין כרו"פ (סי' קפט סעיף יג) בהג"ה בענין הב' דיעות שכ' שם הרב שהעיקר כדיע' הב' וצידד שם הכרו"פ ליתן טעם לדיעה הראשונה והוא דיותר נכון לומר שיש לה וסת שוה משנאמר שיש לה וסת הדילוג א"כ כ"ש בנ"ד נראה גם דיעה הראשונ' מודה לזה דודאי יותר נכון לומר שכבר יש לה וסת קבוע היינו בדילוג משנאמר שאין לה וסת קבוע רק שתחיל' שינת' וסתה ועתה חזר' לוסת ראשון ומה גם שאינו דומה לוסת ראשון שתחיל' לא ראת' רק יום וסת' ועכשיו רואה ב' ימים ואע"ג דאיכא למימר איפכא דיותר יש לנו לומר שיש לה וסת שוה והיינו שעתה חזרה לוסת' בהפלגה שווית מכ' יום לכ' יום כמו בפעם ראשון משנאמר שיש לה וסת דילוג בהפלג' דזה לא שכיח כלל מ"מ נרא' כמ"ש כיון שוסת ההפלגה מתחיל' הראי' נקבע כבר משא"כ וסת השוה בהפלגה לא נקבע עדיין ועוד נחזי אנן ד"מ אם הי' תחילת ראייתה ר"ח ניסן ואח"כ כ' ניסן וכ"א וכ"ב וכ"ג וכ"ד ניסן ואח"כ י' אייר ויא ויב ויג ואח"כ ב' סיון וג' וד' ואח"כ כ"ה סיון וכו' א"כ אם נחשוב מתחיל' הראיות הוה וסת ההפלג' בדילוג כנ"ל משא"כ אם נחשוב מסוף הראיות אין כאן שום וסת כלל שהרי תחיל' מכ"ד ניסן עד י' אייר הוה י"ז ואח"כ מי"ג אייר עד ב' סיון הוי י"ט ואח"כ מד' סיון עד כ"ד תמוז הוה כ' יום וא"כ הוא וסת חדש והא ודאי דיותר יש סברא לומר שיש לה הפלגה בדילוג הקבוע כבר משנאמר שהיא משנית תמיד וסת' בלא סדר כלל ועש"ך (שם ס"ק לא) ואף דלהט"ז שם שסובר שחושבים הפלג' מכ' ניסן עד ט' אייר ולא מר"ח אייר לחוש לי"ב בו כדעת הש"ך שם וא"כ ס"ל להט"ז דחושבין ההפלגה מזמן הפלג' ראשונ' ולא להפלגה חדש' יעו"ש שטעמו משום דס"ל דראיית א' באייר תוספת דמים בלבד הוא וא"צ ה"ה בנ"ד ודאי די"ל ג"כ דעיקר הוא הראי' הראשונ' ואח"כ תוס' דמים הוא וזה פשוט לענ"ד ובפרט בוסתות דרבנן ואף דהמחבר חכמת אדם כ' שיש לחוש גם לדיעה ראשונ' הוא מטעם שכ' הכרו"פ שם ליישב דעת הטור דלא לסתור דבריו למ"ש הוא עצמו בסי' קפד דאזלינן תמיד בתר תחיל' הראי' וכפי מ"ש בשמו משא"כ בנ"ד נרא' דגם הכרו"פ מודה וכמ"ש:
1
ב׳ובזה נרא' ג"כ לענין מה שנסתפק מע"ל בוסת החודש שהתחיל' לראות בפעם ב' מקודם וסת החודש הראשון ד"מ אם תחיל' ראתה י' ניסן ויא ויב ואח"כ ראתה ט אייר ויוד ויא אם נלך בתר תחיל' הראי' לא מיקרי וסת החודש אלא וסת ההפלג' שהרי ראתה ליום שלשים מי' ניסן עד ט אייר וא"כ צריכ' לחוש לט' סיון ואין כאן נ"מ כלל משא"כ אם נאמר דאזלינן בתר סוף הראיות א"כ מיב ניסן עד ט אייר הוא כח יום וא"כ צריכ' לחוש ליום כח מיא אייר וצריכ' לחוש ג"כ לט' סיון וזה ודאי נרא' דכאן מודה הכרו"פ דלא שייך כאן טעמו הנ"ל דהרי הכל שוה וכמבואר וא"ל שתחוש ג"כ ליוד סיון שמא קובעת וסת דילוג למפרע בימי החודש שהרי כבר דילגה מיב ניסן עד יא אייר וא"כ תחוש ג"כ לדילוג י' סיון למפרע דזה ודאי אינו דהרי גם טעם הכרו"פ לא שייך כאן דודאי יותר נכון לומר שקבעה וסת הפלג' ואזלינן בתר תחיל' הראי' וכמ"ש תחיל' וזה ברור ופשוט וכן מוכיחים דברי הרשב"א שהביא הב"י (סי' קפד) כמ"ש מע"ל דאזלינן בתר תחיל' הראי' כנ"ל בזה אך מה שנסתייע מע"ל מדבריו לנ"ד לא ידעתי שלפ"ד מע"ל לא הוצרך להביא ממרחק לחמו דהא מפורש בש"ע (סי' קפד סעיף ו) והסכימו בזה כל האחרונים וגם הרב לא הגיה שם כלום ודין זה מקורו מדברי הרא"ש ורשב"א שהביא מע"ל ומה שהביא מע"ל מדברי הרשב"א אין ראי' משם כלל דהרשב"א עצמו ס"ל ג"כ בהא דכ' בהג"ה (סי' קפט סעיף יג) כדיע' שני' שכ' הרב שכן עיקר ע"ש שהוא מתוך דברי הרשב"א אבל באמת כבר חילק הכרו"פ בין הא דסי' קפד ובין הך דסי' קפט שלא יסתור הטור א"ע כמ"ש בשמו למעלה אבל מ"ש הוא הנכון וכן עיקר לדינא:
2