בנין עולם, יורה דעה מ״הBinyan Olam, Yoreh De'ah 45
א׳בעזה"ש יום ה' ט"ז מ"א האדר"ת לפרט טיקטין:
1
ב׳רב שלום וברכה לידידי הרבני המופלג בתורה חריף ושנון ומפורסם כ"ש מוהר"ר שמרי' היילפרין ני' מק"ק וואלקאוויסק:
2
ג׳מכתבו הגיעני לנכון ואחר עד כה להשיבו מרובי טרדותי העולים על צוארי ממילי דשמיא ומילי דציבורא ומה גם אשר שאלתו אינה בדבר הנוגע למעשה ולא לדינא לכן הנחתי מכתבו למועד שמור באשר מצאתי מעט פנאי למען אהבתו להשיבו מה שעלה במצודת עיוני אשר נתקשה כ"ת בהא דאיתא במס' נדרים (פד א) במ"ש שם שאני הכא דמוכחא מילתא דעל התירא קא אסרה נפשה שתמה מעכ"ת דלא מוכחא מילתא כלל דהא אפשר לומר דבאמת לא כוונה על בעלה רק על אחרים לאחר שיגרשנה או ימות דהוי נמי התירא ואי משום דהוי דבר שלא בא לעולם הא מסקינן לקמן (פה ב) דקונמות הואיל ואדם אוסר פירות חברו עליו אוסר נמי דשלב"ל עליו דהא ע"כ צ"ל דמיירי דאסרה הנאת תשמישם עלי' כן הם ת"ד מעכ"ת בקצרה הגם שיפה הקשה מ"מ י"ל בפשיטות דכוונת הש"ס הוא דיותר מסתבר לומר דדעתה לאסור עצמה על בעלה המותר לה עכשיו משנאמר דדעתה על אחרים אם יגרשנה או ימות כיון דהוי דבר שאינו בידה ודשלב"ל עדיין ולמה לה לאסור עצמה עתה על אחרים דבר זה תוכל לעשות כשיגרשנה בעלה או אחר שימות ולכן יותר מסתבר לומר דכוונתה על בעלה אף דבסתם אין בעלה בכלל בריות ובלא"ה י"ל קושיית מעכ"ת לפי מ"ש הר"ן בהא דקאמר נתגרשה יכולה להנות כו' והיינו דלכך יפר לה בעלה משום דאע"ג דעכשיו לאו בכלל בריות הוא מ"מ לכשתתגרש יחזור להיות בכלל בריות ותאסר עליו ולכך יוכל להפר באם אמרה קונם שאיני נהנה לבריות וא"כ מאי מקשה הש"ס אי אמרת בעל לאו בכלל בריות למה לי' להפר הא מהני הפרתו לכשתתגרש ממנו ומ"ש במשנה יפר חלקו היינו לאחר שתתגרש ומ"ש ותהא משמשתו היינו עכשיו דעתה אינו בכלל הנדר אע"כ דהמקשן ס"ל דמסתמא מה דאמרה במתני' שם לא מיירי במה שעתיד להיות אחר שתתגרש אלא עיקר כוונת נדרה הוא במה דהוי השתא אע"ג דממילא מתסרא גם לאח"ז ולכך פריך שפיר למה לה הפרה כו' וע"ז משני שפיר לסברת המקשן דכיון דעיקר כוונת נדרה הוא במה שהוא עתה א"כ ודאי דעל בעלה כיונה דמותר לה עכשיו לא על אחרים שאסורים לה עתה גם יש לפ"ש דברי הש"ס דזה עצמו מה שתי' ש"ה דעל היתירא כו' ר"ל כיון שבמה שאמרה נטולה אני מן היהודים ובעל לאו בכלל הוא ודאי דהי' כוונתה לאחר שתתגרש וא"כ אז תהי' אסורה גם לבעלה כסברת ר"נ גופי' דפריך לי' רבא וא"כ א"ש דיפר לה וצריך הפרה כדי שלא תאסר עליו לאחר שתתגרש ודוק וע"ש בר"ן וברא"ש שמפרשים הגירסא שהיא בספרים שלנו דאי אמרת בעל לאו בכלל בריות הוא נדרי עינוי נפש הוא ויפר לה כו' דהיינו דאם נאמר כן דלאו בכלל בריות הוא א"כ ע"כ א"א שכוונתה הי' על תשמיש כיון דבלא"ה אסורה להם וע"כ שכוונתה על שאר הנאות כו' יעו"ש ולפ"ד מע"ל גם על המקשן יקשה כן דהא אפשר דאעפ"כ כוונתה על תשמיש רק שכוונתה על אחרים אחר שתתגרש וא"כ אז גם על בעלה חל וא"ש דיפר חלקו כו' אלא ודאי כמ"ש דמסתמא דעת הנודר במה שהוא עתה לא מה שיהי' לאחר זמן דווקא דא"כ למה תדור עכשיו וכמ"ש וע"ש בר"ן מה שהביא דברי הירושלמי בנודר מיורדי הים לאחר שלשים כו' ודוק:
3
ד׳גם מה שתמה מעכ"ת על דברי התוס' בדף צ' שהקשו בהא דנטולה אני מן היהודים כו' דהא אין איסור חל על איסור ותי' משום דחל ע"י כולל דמיגו דחל על בעלה כו' והקש' מע"ל דשפיר חל על אחרים אחר שתתגרש ומתלי תלי וקאי כו' גם זה ל"ק לפי מ"ש לפי מסקנת הש"ס כאן דש"ה דמוכחא מילתא דעל היתירא כו' ות"ל דודאי עיקר כונת נדרה במה שהוא עתה לא בשביל לאחר זמן לבד ועיקר כונתה הי' בשביל לאסור עצמה לבעלה רק דאגב נמשכים גם אחרים באיסור כיון שאמרה סתם נטולה אני מן היהודים כו' והיינו כמ"ש הר"ן והרא"ש (שם צ) דלכך אמרה בכלל על היהודים ולא לבעלה לבד כדי להראות לבעלה שתשמיש קשה לה ואנוסה היא כו' ולא תפסיד כתובת' וא"כ שפיר תירץ התוס' דחל על אחרים ע"י כולל מיגו דאסור' לבעלה כו' ומה שהקשו דהא לר' יוסי לית לי' איסור כולל אע"ג דבאמת אסיר' להם אחר שתתגרש זהו ג"כ ע"י כולל והיינו דבאמת אם לא הי' חל האיסור על אחרים השתא בעת שהיא א"א לא הי' אפשר לחול האיסור גם לאחר שתתגרש דבשלמא אם לא הי' כוונת נדרה רק אחר שתתגרש לבד שפיר הי' חל האיסור אבל לפי מה שביארנו שעיקר כוונתה הי' מה שהוא עתה ובשביל בעלה לבד אם כן כיון שבעת חלות הנדר אינו יכול לחול על אחרים היאך יחול לאח"ז וראי' לזה מהא דאיתא בפ"ב דנדרים (יז ב) דפריך שם על רב הונא במה דס"ל באומר הריני נזיר היום. הריני נזיר היום דאינו חל הנזירות השני' מהא דתנן מי שנזר ב' נזירות כו' והקש' שם הר"ן דמאי מקשה דהא אם נשאל על הראשונ' משכחת רווחא וחיילא ותי' דהשתא דלא קים לי' הא דרבא ס"ל דאי לא חיילא השתא לא חיילא בתר זימנא יעו"ש ואם כן י"ל דגם לרבא דס"ל דחיילא היינו דוקא באיסור שבוע' יש מקום לחול לשבוע' שני' השתא כיון דאי בעי מתשיל על הראשונ' ואם כן בידו לסלק האיסור משא"כ באיסור א"א שאסר' תורה ואין בידה לסלק האיסור כיון דהנדר לא חל השתא לא חייל גם כן בתר זימנא ובזה מודה רבא ויש עוד ליתן טעם לדבר דהא קיי"ל נדר שבטל מקצתו בטל כולו וכיון שבאמת אסר' עצמה על אחרים מהיום וכיון שנתבטל הנדר במה שהוא עתה שהיא א"א ואין האיסור חל נתבטל גם כן שלא לאסור להם לאחר שתתגרש ואף דאנן קיי"ל בנשבע שלא לאכול מצה סתם דאסור לאכול מצה בליל פסח וכדאית' בירושלמי הביאו התוס' בפ"ג דשבועות (כה א) היינו משום דאנן קיי"ל דאיסור חל על איסור בכולל וכיון שחל בכל ימות השנה. חל נמי בליל פסח ואם כן לא נתבטל הנדר כלל וגם חל מהשתא משא"כ לר' יוסי דס"ל דאין איסור חל על איסור אפי' בכולל אם כן א"א לו לחול מהשתא גם לאח"ז אינו חל והא דאיתא בפרק ד' אחין (לב א) א"ר אשי איסור אחות אשה מתלי תלי וקאי אי פקע איסור אשת אח אתי איסור אחות אשה וחייל ש"ה דהוא איסור תורה חל ממילא בכל זמן שיכול לחול משא"כ באיסור נדר שהוא ע"י דיבורו של אדם שאז חלות הנדר והאיסור של אחר זמן נמשך ע"י דיבורו הראשון בעת שנדר כיון שלא הי' יכול לחול מאז היאך אפשר שיחול לאחר זמן וזה ברור לענ"ד:
4
ה׳ומה שהקשה מעכ"ת על התוספת יו"ט במ"ש דהוי איסור מוסיף ותירץ מע"ל דהתיו"ט מפרש דאסרה על עצמה הנאת תשמיש מכל אדם וכיון דאנוסה היא דתשמיש קשה לה שפיר חל גם על בעל' יפה הקשה מעכ"ת ויפ' תירץ ובזה אקצר ואו"ש לכבודו כנפשו ונפש ידידו דו"ש באהב' יצחק אייזיק באאמ"ו הרב מוהר"י זלה"ה חופק"ק טיקטין יע"א:
5