בנין עולם, יורה דעה ט׳Binyan Olam, Yoreh De'ah 9
א׳לחכם אחד
1
ב׳שאלת לבאר לך דברי הגהת מנהגים שהביא בד"מ הובא בש"ך (סי' ךח ס"ק ה) וז"ל דכיסוי הוי מצוה כדאמרינן בזכות שאמר אברהם ואנכי עפר ואפר זכו בניו לשתי מצות כו' והוי כמו ציצית וסוכה דמברך שהחיינו עכ"ל והם דברים תמוהים חדא מה צריך ראי' דכיסוי הוי מצוה והלא מקרא מלא הוא בתורה ולמה תלה תניא בדלא תניא וגם מה שמביא ראי' ממה שאמרו בזכות שאמר אברהם כו' והוא נגד המבואר בפ' כ"ה) (פה א) דחשיב התם עפר סוטה ואפר פרה, ומקשה למה לא חשיב עפר כיסוי הדם ומשני התם הנאה ליכא והרי אדרבא עפר כיסוי אינו בזכותו של אברהם ובאמת דברים אלו תמוהים אבל הנלע"ד בכוונת דבריו שהו' מביא ראי' שעל כיסוי הדם צריך לברך שהחיינו כמו בציצית וסוכה דלא נימא דכיסוי הדם אינה מצוה פרטיית בפ"ע אלא גמר תיקון השחיטה ושייך לה וא"כ לא שייך לברך שהחיינו על פלגא דמצוה לזה קאמר דאין הדבר כן דמוכח דכיסוי הדם הוא מצוה חשובה בפ"ע מהא דקאמר בש"ס בשכר שאמר אברהם אבינו כו' ופריך התם ולחשוב כיסוי הדם כו' ולמה לא משני דלא חשיב אלא דבר שהוא מצוה בפ"ע ולא גמר ותיקון למצוה שלפניו אע"כ מדהוצרך הש"ס לתרץ בשינויא אחרינא מכלל דבאמת נחשב מצות כיסוי למצוה בפ"ע וחשובה היא ולכך צריך שהחיינו והגהת מנהגים קיצר בלשונו במ"ש כדאמרינן בשכר כו' וכוונתו לסיים הסוגי' שם במאי דמקשה ומשני התם וכמ"ש ועי' בא"ח (סי' כ"ב) ובביאורי הגר"א ז"ל שם וע"ש מ"ש בטעם למה אין מברכין שהחיינו על קריאת ההלל וכ' שם דאפשר משום שאין זה מצוה בפ"ע וכמ"ש אפשר ישראל נוטלים את לולביהם ומקריבים כו' מבואר דמה שהוא טפל למצוה אחרת אין מברכים עליו שהחיינו וא"כ ה"ה במצות כיסוי אי הוה שייכא לשחיטה לא שייך בזה שהחיינו והוא ממש כמ"ש בביאור דברי הגהת מנהגים ולענין דינא אי מברכים שהחיינו על כיסוי עי' בתבו"ש ופר"ח ובתבו"ש הסכים לברך ומ"מ ספק ברכות להקל כנלע"ד:
2