בני יששכר, חשוןBnei Yissaschar, Cheshvan

א׳בו ידובר מהות החדש מרחשון וצירוף השם המאיר בזה החדש ומזל זה החדש ושאר ענינים:
צירוף השם הנכבד המאיר בזה החדש. היא והה"י יוצא מפסוק פ' תבא ו"דבש ה"יו"ם ה"זה י"י התיבות הללו בגימ' י"ו הוי"ת ובגימט' ב"פ יצח"ק ויתבאר אי"ה:

ב׳בספר יצירה המליך אות נ' בריח וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בו עקר"ב בעולם ומרחשון בשנה ודקין בנפש זו"נ. ע"כ להבין כמעט קט כיון דהמליך אות נ' בחוש הרי"ח מהו השייכות יצירת מרחשון לחוש הרי"ח ולמזל עקר"ב וליצירת הדקין באדם (בנפש זו"נ)

ג׳והנה עיין מה שכתבתי לעיל (במאמרי חדש תשרי מאמר חינו"ך המקדש דרוש ד') בפסוק לפני אפרי"ם ובנימי"ן ומנש"ה עוררה את גבורתיך ולכה לישועתה לנו (הוא במזמור שאמרו בני קרח) ונאמר בכאן בקיצור דהנה קשה א' מהו הנרצה שבחרו בני קר"ח בתפילתם הנך שלשה שבטים דייקא. ב' מהו כוונתם לעורר את הגבורות לפני השבטים הלא יותר טוב לעורר החסדים ג' מהו שסיימו ולכה לישועתה לנו איך תלוי' ישועתה בהנך ג' שבטים ד' הזכירו את הג' שבטי' הללו שלא כסדר תולדותם ולא כסדר הדגלים כתבנו ע"פ הקדמה ידועה במדרש המשכן שעשה משה הנה נשלם בכסל"ו וצוה הש"י להמתין בחינוכו עד ניס"ן. ירח שנולד בו יצח"ק והי' כסלי"ו מתבייש ושילם השי"ת שכרו בחינוך בית שני בזמן החשמונאים. והוא לדורות ימי חנוכ"ה (והוא הי' עיקר חינוך בית שני כי מה שחנכוהו בימי אנשי כנה"ג עדיין הי' עבדים למלכי פרס כמו שאמרו שם כי עבדים אנחנו ובעבדותינו וכו'. כנ"ל) והנה בית ראשון שבנה שלמ"ה נשלם בחדש הזה מרחש"ון כמבוא' בכתוב ירח בו"ל (ופירשו חז"ל שהוא מרחשו"ן. ויבואר להלן אי"ה ענין שם בו"ל) והנה ע"פ רוה"ק לא חינכו שלמה עד ירח האתני"ם תשר"י והי' מרחשון מתבייש והבטיח הש"י לשלם שכרו לעתיד ב"ב בבנין הג'. ע"כ תוכן דברי המדרש. הובא בילקוט מלכים עיי"ש. א"כ נראה מבואר מזה דחינוך בית הג' ב"ב יהיה במרחשו"ן א"כ חינוך כל השלש' בתים הם באלו הג' חדשי' תשרי (בית ראשון) מרחשו"ן (בנין עתיד) כסלו (בית שני בימי החשמונאים שזה עיקר חינוכו כמש"ל):

ד׳והנה אלו הג' חדשי' ע"פ סדר הדגלים אל השבטים הלא הם מתייחסים תשר"י לאפרי"ם. מרחשו"ן למנש"ה כסל"ו לבנימין. והנ' תמצא לפ"ז חינוך כל הג' בתים המה בחדשים המתייחסים לבני' של רח"ל. כי היא נק' עקרת הבי"ת הבן (תמ"ך אשורי במעגלותיך בל נמוטו פעמי. תמ"ך ר"ת ת"שרי מ"רחשו"ן כ"סלו כשיושלמו חנוך הבתים של אולי הג' חדשים אז לא ימיטו פעמי):

ה׳יצא לנו מכל זה. חנוך הבית המקוו' ב"ב יהי' בחד' הזה מרחשו"ן וטעמא רבה אית בי' ע"פ אשר שמעתי מפי כבוד אדומ"ו הרב הקדוש מהרמ"מ זצק"ל אשר עינינו רואים כל הגזירות המתחדשות על שונאי ישראל מן המלכיו"ת וכן נתינת המסים וארנוניות התחלתן תמיד מן מרחשון. ואמר הטעם שבחדש הזה הית' המריד במלכות בית דוד וימליכו את ירבע"ם (ויעש ירבעם את החג בחדש השמיני בחדש אשר בדא מלב"ו. בו"ל נ"ל כאשר יתבאר אי"ה) ע"כ גזירת המלכיו"ת במרחשו"ן ע"כ דברי קדשו:

ו׳והנה לפ"ז תתבונן להיות שחטאו ישראל ואמרו אז בחדש זה ראה בית"ך דו"ד. ע"כ בעת התיקון ב"ב הנה ימלוך מלך בית דוד משיח צדקינו ויתחנך הבי"ת במרחשו"ן ויתוקן העולם במלכו"ת והנה לפ"ז סדר החינוך של הבתים הי' בתחיל' בית ראשון. בתשרי המיוחס לאפרים ובית השני בכסל"ו חדש המיוח' לבנימין בית המקוו' ב"ב נזכה נראותו יהי' חינוכו במרחשו"ן חדש המיוחס למנש':

ז׳ועוד אקדים לך ידוע מחלוקת קר"ח הי' דהנ' כה"ן הוא בבחינ' חס"ד והוא במעל' על הלו"י שהוא. בבחי' גבור"ה. ע"כ הלוי"ם המה משרתים בעבודת' אל עבודת הכהנים כדי שיהי' תגבורת החסדים על הגבורות. והנה קר"ח שהי' לו"י רצה להיות במעל' על אהר"ן שהי' כה"ן הנה רצה להגביר הגבורות על החסדי"ם והנה באמת לעתיד ב"ב יהיו הגבורות במעל' על החסדים כמעלת הזהב על הכסף אלא קרח אכלה פגה: ע"כ לעתיד יתעלה קר"ח וכמ"ש האריז"ל צדי"ק כתמ"ר יפר"ח ס"ת קר"ח:

ח׳ובזה תבין מ"ש בתור'. ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת קרח וכו' באכל האש את הנ' ומאתים איש ויהיו לנ"ס הנה ויהיו לנ"ס אינו מובן אבל הקדים לך הנה הי"ב אותיות פשוטות הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק אשר בהן נוצרו הי"ב חדשים כמבואר בספר יציר' הנה ג' אותיו' לנ"ס בהן נוצרו הג' חדשים תשרי מרחשון כסלו כמבואר בס"י והנ' כבר כתבתי שהחינוך של כל הג' בתים המה בג' חדשים הנ"ל וכאשר יוגמר חינוך של הג' בתים של הג' חדשים הנ"ל שנוצר ע"י אותיות לנ"ס אז יקנו עדת קר"ח הו"י' וקיום וזה שרמז' התורה ויהי"ו לנ"ס הבן: ולפ"ז זהו שהתפללו בני קר"ח לפני אפרי"ם ובנימי"ן ומנשה (שזהו סדר של אלו הג' שבטים. בג' חדשיהן כנ"ל כפי סדר חנוך הג' בתים בי"ת ראשון בתשרי מיוחס לאפרי"ם. בית שני בכסל"ו מיוחס לבנימי"ן. ובית המקווה ב"ב יהי' חינוכו במרחשו"ן שהוא מיוחס למנשה. אז) עוררה את גבורתי"ך (אז יהיו הגבורו' במעלה על החסדי' כסברת קר"ח וע"כ יתעלו אז עדת קרח. וז"ש) ולכה לישועת' לנו הבן:

ט׳ומעתה נחזור לענין בנין הבית לעתיד ב"ב שיהי' ע"י משיח צדקינו הבא מן דוד יהי' חינוכו במרחשו"ן שאז פגמו ישראל ואמרו אין לנו חלק בדו"ד וכו' ראה בית"ך דו"ד הנה בו בחדש יהי' התיקון ויתוקן העולם במלכות:

י׳והנה ידוע מענין חטא אדה"ר אשר נתפגם העולם על ידו וגרם מי' לו ולכל העולם והנה תלת גלגולין דילי' נרמז בר"ת אד"ם ר"ת א"דם דו"ד מ"שיח הנה כאשר ימלוך המלך המשי"ח הוא אד"ם בעצמו אז יתוקן חטאי אדה"ר ואז יבולע המות לנצח כידוע והנה במלך המשיח נאמר והריח"ו ביראת י"י היינו חוש הרי"ח. ונ"ל הטעם דהנה אצל חטא אדה"ר נאמר שם כל החושים. ותר"א האשה וכו' ויאכל. וישמעו וכו' חוץ חוש הרי"ח שלא נזכר שם במעשה ההוא. ממילא לא נשתמשו בו בפועל ההוא ולא נתפגם כ"כ כאינך החושים הגם שקיבל פגם מחמת שהוא מצורף בגוף עם שאר החושים עכ"ז כיון שהחוש הזה בפ"ע לא הפעיל בפועל ההו' הנה לא נתפגם כאינך. ע"כ גם היום הוא אינו גופני כאינך והוא דבר שהנשמה נהנה ממנו כמאמרם ז"ל:

י״אהג"ה ועפ"ז יונח לנו מאמרם ז"ל בברכות מנין שמברכין על הרי"ח דכתיב כל הנשמ"ה תהלל איזה דבר שהנשמ"ה נהנה ממנו ולא הגוף הוה אומר זה הרי"ח ע"כ והנה לכאורה קשה מאד אומרם ז"ל מנין שמברכין על הרי"ח הלא בריש שמעתין אסקו בטעם לכל הברכות דסברא הוא אסור ליהנות מהעוה"ז בלא ברכה. וע"כ כל הפוסקים הראשונים והאחרונים השתדלו ליתן טעם למה אין מברכין על הזיוג ועל שמיעת קול ערב פרק בשיר וכלי זמר דכיון דסברא הוא דאסור ליהנות וכו' וא"כ מהו זה דהוצרכו לחפש איזה לימוד מנין שמברכין על הריח וע"פ הנ"ל יונח ע"פ מה דידוע דטעם הברכות הוא לברר הטו"ב מן הר"ע בכל עניני העולם שנתערב הכל בבחי' עץ הדע"ת טו"ב ור"ע ואין להאריך בכאן וזהו שאמרו חז"ל סברא הוא אסור ליהנות וכו' והנה סד"א כיון שחוש הריח לא נזכר באכילת ע"ץ הדע"ת. א"צ לברכה כי לא מצרך בי' בירור. ע"כ הוצרך להביא ראי' דאעפ"כ מיצרך צריכי לברכ"ה כי אעפ"כ הוא פועל גופני בהדי אינך ועוד המבין יבין הבירור הכולל מעניני הרפ"ח ניצוצין קדמאין ואין להאריך:

י״בומזה תתבונן ג"כ סוד הבשמים במו"ש ובמ"א הארכנו בזה על כן בעת תיקונו של אדם הראשון במשי"ח צדקינו ב"ב זה החוש יהי' למעלה לראש והריח"ו בירא' י"י ואז יתוקן העולם לגמרי מן זוהמת הנח"ש ע"י מלך המשיח (חושבני' דדין וכו') י"י מל"ך י"י מל"ך י"י ימלו"ך בגי' כנ"ל: ומעתה נחזור לענינו המליך אות נ' ברי"ח וכו' וצר בי' עקר"ב בעולם (היא המזל של חדש מרחשו"ן) עקר"ב עק"ר ב' רמז עיקר בי"ת המקווה יהיה בחדש הזה חינוכו. גם עקרב בגימ' דו"ד משי"ח אשר בחדש מרחשו"ן יהי' התיקון אשר פגמו ישראל באמרם אין לנו חלק בדו"ד וכו' ראה בית"ך דו"ד הנה יבקשו את י"י אלקיהם ואת דו"ד מלכם במהרה בימינו אמן:

י״גוארמוז לך עוד ג"כ בריאת הדקי"ן בנפש כי הנה ישראל בפגמם ונתחלקו במריבה על מלכות בית דוד הנה ירבעם ב"נ החטיאם חטאה גדולה ואמר הנביא ע"ז חבור עצבים אפרים הנח לו אבל כשחלק לבם עתה יאשמו הנה ב"ב בזמן התיקון העיקר הוא שיהיו ישראל באחדות ב"ב ואין שטן ואין פגע רע וזה רמיזת הדקין שכל אחד מדובק בחבירו ומגין על חבירו (הלא תדע אפי' להלכה ע"פ הדין וההלכה כשניקב אחד מהן לחבירו כשר כי חבירו מגין עליו) ע"כ בריאת הדקי"ן מרמזין על האחדות. ועוד נ"ל לרמוז ע"פ חשבון הרמב"ם במנין המצות הנה מצות קטר"ת שהוא סוד הרי"ח הוא בתורה במנין ד"ק. הבן. והשם הטוב יכפר בעדינו וכל דברינו בדרך אפשר ויה"ר שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו:

י״דוהנה כתבתי לך ע"פ סדר הדגלים החדש הזה יתייחס למנש"ה הנה נברא אתו עמו חוש הרי"ח כנ"ל והוא דבר שהנשמה נהנה ממנו ע"כ יתייחס החדש למנש"ה אותיות נשמ"ה וכיון שחוש הרי"ח נברא עם החדש הזה ע"כ גם בנח בצאתו מן התבה בחדש הזה כתיב בי' וירח י"י את ריח הניחוח הבן:

ט״והחדש הזה נק' במקרא ירח בו"ל. נ"ל ע"פ הדברים הנ"ל דהנה למ"ש דנראה מדברי רז"ל חינוך בית המקווה בית השלישי יהיה בחדש הזה מרחשו"ן והנה ידוע משארז"ל בית הראשון נגד אברה"ם שקראו ה"ר ולא נתקיים בית השני נגד יצחק שקראו שד"ה ולא נתקיים בית השלישי יהי' ב"ב נגד יעקב שקראו בי"ת ויהי' קיימו לעד (כענין הנאמר בי"ת יעק"ב לכו ונלכה באור י"י) דכתיב תתן אמ"ת ליעקב. קושט"א קאי ניתן אמ"ת ליעק"ב שהוא בבחי' תפארת קו האמצעי כולל קו הימין חסד לאברה' וקו השמאל פחד יצחק ע"כ נק' אמת אתוון שבימין ושמא"ל ואמצ"ע באל"ף בי"ת. הנה לפ"ז תבין כיון שבחדש הזה אנו מקוים שיהי' בו חינוך הבית השלישי אמת ליעקב כללות כל הקוין ראש סוף אמצע. ע"כ נק' החדש הזה בו"ל. ראש (התורה ב') אמצע (התורה ו' דגחו"ן) סוף (התורה ל') ובזה תבין ג"כ סדר חינוך של הבתים בג' חדשים של בני' של רחל (עקרת הבית) הלא הסדר הוא חינוך בית ראשון שהוא נגד אברה"ם ימין הוא בחדש תשרי המיוחס לאפרים ראש הרגל שהוא ימין. וחינוך בית שני שהוא נגד יצח"ק ק"ו שמאל הי' בחדש כסלו המיוח' לבנימין סוף הדגל ובנין העתיד שהוא נגד יעקב קו האמצעי (הכולל כולם) הנה יהיה ב"ב בחדש האמצעי מרחשו"ן המיוחס למנש' שהוא אמצעי לדג"ל (ובמ"א דברנו באריכות דזה שאמר יוסף בלידת מנש"ה כי נשני אלקים את כל עמלי ואת כ"ל בי"ת אב"י היינו בי"ת יעק"ב אכ"מ להאריך. הבן:

ט״זובזה תבין הנאמר בברכת יעקב לבני יוסף וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים וכו' שכל את ידיו כי מנש"ה הבכור והנה כל המפרשים השתדלו להבין מהו הנתינת טעם כ"י מנשה הבכור ואדרבא. ולפי הנ"ל יתכן שפיר דקשה למה לא צוה יעקב ליתן את מנשה בשמאלו ואת אפרים בימינו למה הוצרך לשכל את ידיו אבל הוא באמת כי מנשה הבכור והבנין העתיד החשוב מן כולם יהי' החינוך בחדש המיוחס לו חדש האמצעי והוא יהי' בדגל האמצעי לזה אמר דכתיב שכל את ידיו (ולא החליף את מנשה לשמאלו) כי (באמת) מנש' הבכור והוא בחשיבות אבל שם את אפרים לפני מנשה לענין הקדימ' כנ"ל וברכו בימינו מטעם הנ"ל. הבן ותתן מעדנים לנפשך והא דכתיב וישם את אפרים לפני מנשה היינו לענין הקדימ' בזמן כי חינוך בית ראשון אשר היה בחדש המיוחס לאפרים הוא היה מוקדם בזמן משא"כ החינוך של עתיד בחדש המיוחס למנש' הוא עתיד להיות אבל יתעלה במעלה יותר מכל הבתים וזה שתמצא שגם הבית ראשון נשלם במרחשון ולא חנכוהו עד תשרי ברוך המגיד מראשית אחרית להיות האמת הוא דעיקר חשיבות הבית אשר יקויים לעד הוא הבית אשר יהיה חנוכו במרחשון אבל יעקב אבינו שם את אפרים לפני מנשה ע"כ המתינו בחינוכו עד חדש תשרי המתייחס לאפרים. הבן:

י״זאחרי שביארנו לך אשר חדש הזה בו בחי' הרי"ח ובו יהי' חינוך הבית לעתיד ב"ב ע"י משיח אשר בו נאמר חוש הריח והריח"ו ביראת י"י והבית הנבנ' ב"ב יהיה נגד יעק"ב שקראו בי"ת והוא יהיה בנין עולם כי יעקב מדתו אמ"ת תתן אמ"ת ליעקב בו נכללי' הראש והסוף ואמצע (ע"כ גם החודש הזה נק' בו"ל ראש וסוף ואמצע התורה כמו שכתבתי) קושטא קאי לא יהרס ולא יחרב לעולם הנה ע"פ הדברים האלה תבין מה שרמז שלמה והחו"ט המשולש לא במהרה ינתק חו"ט משולש היינו ג"פ חו"ט בגימ' הד"ס אשר זכינו לריח"ו. והנה ידוע הד"ס בגימ' חיים עם הכולל מן אלופו ש"ע חיי החיים ב"ה כמ"ש ואתם הדביקים בי"י אלקיכם חיים וכו' הבן הדברים:

י״חבגמ' מפני מה לא נאמרה נ' באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל שנאמר נפלה ולא וכו' ואפיל"ו הכ"י חזר דוד וסמכ' ברוה"ק שנאמר סומך י"י לכל הנופלים ע"כ הנה תיבות אפיל"ו הכ"י אין להם ביאור גם אמרם וסמכ' ברו"ח הקוד"ש וכי עד השתא לא ידענו אשר כל דבריו ברוה"ק אבל ידועים הדברים מדרושי חנוכ"ה שכתבתי להלן במאמרים כ"פ נק' שם המועד חנוכ"ה שהוא חינוך והרגל לגאולה האחרונה העתיד' והנ' בזמן הנס דחנוכ"ה זה הי' אחרי פטירת נביאי' האחרוני' חג"י זכרי' ומלאכ"י ונפסק' הנבוא' והתנוסס הש"י עמנו בנר ניסיי והוא הארה מן או"ר הגנו"ז (אשר האדם מביט בו מסוף העולם ועד סופו) והוא היתה מתנה טובה מן הש"י שנקבע לדורות כל ימי עניינו ומרודינו בגלות הארוך הזה שנפסק' הנבוא' ומן הארה ההוא עכ"פ אינו נפסק רוח הקודש והכל מן הארה ההוא הארת נ"ר חנוכ"ה האר' מן אור הגנו"ז. עד כי יצמח צמ"ח צדיק ב"ב ויהי' החינוך בחדש מרחשו"ן סוד הרי"ח (כמ"ש בס"י המליך אות נ' ברי"ח וכו' וצר בו עקר"ב בעולם מרחשו"ן בשנה וכו') דבר שהנשמ"ה נהנית ממנו ולא הגו"ף (נשמה אותיו' מנש"ה חדש המיוחס למנש"ה גו"ף בגימט' חנוכ"ה ויתברר אי"ה ע"כ תמצא:

י״טמרחשון בגימ' אר"ח נשמ"ה ואותיות מרחשו"ן מורכבים מן רי"ח נשמ"ה). והנה הסגול' בזה כל ימי עניינו בנר חנוכ"ה בחדש כסל"ו הארה מן האור הגנו"ז כל ימי הפסקת הנבואה שעכ"פ לא נפסק רוה"ק. ורוה"ק הוא בהלבשת מלכות שמים נק' גופ"א קדישא ע"כ חנוכ"ה בגימ' גו"ף עד אשר יהי' החינוך ב"ב בחד' מרחשו"ן סוד הרי"ח כנ"ל דבר שהנשמ' נהני' ממנו ולא הגו"ף אז כתי' ושפכתי רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם ע"כ נקראים הנפלאות נ"ס כי חודש כסל"ו נברא באות ס' כמ"ש בס"י המליך אות ס' בשיני' וכו' וצר בו קשת בעולם וכסל"ו בשנה וכו'. והנה מרחשו"ן הנוצר באות נ' כנ"ל בו התחילה הנפילה בעוה"ר והיתה המריב' במלכות בית דוד ויעש ירבעם את החג בחדש השמיני. החדש אשר בדא מלב"ו (בו"ל כנ"ל) ואמרו אין לנו חלק בדו"ד ראה ביתך דוד הנה בעוה"ר בחדש הזה התחיל' הסיב' לנפילת אות נ' וסיב' לדורות אחרונים להפסקת הנבואה אבל הש"י ברוב רחמיו נתן במתנה בחדש כסליו אות ס' הארה מן אור הגנוז שעכ"פ לא תפסיק רוה"ק כל ימי עניינו ומרודינו ע"כ נק' הנפלאות נ"ס אות הס' סומכת לנפילת אות נ'. ע"כ נ"ס דחנוכ"ה לא ניתן לכתוב בדברי נבואה רק בעל פה כי אדרבא כל מתנתה הוא לכל ימי הפסקת הנבוא' שהיו ישראל צופים עכ"פ ברוה"ק עד כי יבא זמן ונבאו בניכם ובנותיכם. ע"כ אמרז"ל דו"ד לא רמז נ' באשרי מפני שיש בה מפלתן וכו' כי הנה החדש הנוצר באות נ' בו התחילה המריד' במלכותו ואמרו ראה ביתך דו"ד וזה היתה ניסבה מאת הש"י שתופסק הנבואה בדורות האחרונים. ואמרו אפיל"ו הכ"י חזר דו"ד וסמכ"ה (באות ס') ברוה"ק שע"י הארת נר חנוכ"ה בחדש כסלו הנוצר באות ס' לא יופסק עכ"פ רוח הקודש עד אשר נזכה ב"ב ובקשו את י"י אלקיהם ואת דו"ד מלכם. אז יהי' החינוך בחדש מרחשון אז יקויים ונבאו בניכם ובנותיכם ושפכתי רוחי על כל בשר ב"ב אמן:

כ׳כתיב במכירת יוסף' וישאו עיניהם ויראו וכו' וגמליהם נושאים נכאות וכו' עיין ברש"י (והוא מרז"ל) מפני מה פירסם הכתוב את משאם להודיע מתן שכרן של צדיקים שאין דרכן של ערביים לשאת אלא נפט ועטרן שריחן רע ולזה נזדמנו בשמים שלא יוזק וכו' עכ"ל והנה כל משכיל ישתומם הנה בזה היה נשמר בהשגחה עליוניו' שלא יריח ריח רע והנה נמכר לעבד והכהו פצעוהו הערביים והיה משתטח על קבר אמו. כמבואר בספר הישר. ואיה שמירתו אבל היה הדבר בגזיר' אלקית. והנ' בזה לבדו נשמר שלא יוזק מריח רע הוא לפלא ונאמר בזה שיובנו הדברים ע"פ דברינו הנ"ל אשר אנחנו רואים אשר כל הגזירות והשיעבודים והמסים בגלות החל הזה התחלתן בחדש מרחשון (הוא חודש הרי"ח כנ"ל) והיא להיות המרידה במלכו"ת בית דוד הי' בזה החדש כנ"ל ע"כ כל גזירות המלכיות התחלתן בזה החדש. עד יגאלינו גאולת עולם ויהי' חינוך הבית בזה החדש (והוא תיקון על שאמרו אין לנו חלק בדו"ד אז ב"ב נאמר ובקשו את י"י אלקיהם ואת דו"ד מלכם) ויתבטל שיעבוד מלכיות והנה חדש הזה בבחי' הרי"ח כמש"ל גם בנח נאמר בחדש הזה וירח י"י את רי"ח הניחוח ע"כ נאמר במשי"ח והריחו ביראת י"י והוא דבר שהנשמה נהנית ממנו וכו' והחדש הזה מיוחס למנש"ה (אותיות נשמ"ה) בן יוסף:

כ״אהג"ה ותבין בזה מש"ל חנוכ"ה בגימ' גו"ף אשר בתוכו מאיר' הנשמ"ה בהסתר והנה החנוכ"ה הזאת של גו"ף המסתיר היא מאיר עד כי יהיה ב"ב החינוך לעתיד בחדש (המיוחס למנש"ה) נשמה ובו בחי' הרי"ח דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגו"ף:

כ״בוהנה תשכיל ותתבונן כל ימי גלותינו התחלת הגזירות הם בחדש הזה תבין מזה הפסולי עדות הנה מצות ק"ש שצונו הש"י היא נק' עדות שמחוייבין אנחנו להעיד בכ"י על יחודו ואחדותו ית"ש ע"כ אותיות ע"ד המה רברבין בפסוק הייחוד להורות על הנ"ל ומי שהוא פסול לעדות הנה מצות ק"ש שלו יקובל לרצון ואסור לקרות ק"ש במקום שיש ריח רע הבן הדברים ברמז מועט והנה ב"ב יתבטל מן העולם הריח רע ויבוא הרי"ח טוב ע"י משיח צדקינו והריחו ביראת י"י כשתבין כל הנ"ל הנה לנבון ניקל דעת הנה יוסף היה הראשון שנכנס לגלות ולשעבוד. ובחדשו (היינו חדש המיוחס למנש' בנו) שבו בחי' הרי"ח יוגמר השיעבוד ותהי' גאולת עולם ב"ב ע"י משיח צדקינו דכתיב בי' והריחו ביראת י"י וכו' הנה בתחילת הליכת יוסף בגלות שמרו הקב"ה מן הרי"ח ר"ע וב"ב יתבסם העולם בריח טוב בחדש המקווה אשר בו יהיה החינוך הבית ב"ב אמן:

כ״גבענין החלומות אשר חלם יוסף כתיב ויחלום עוד חלום א"חר וכו' והנה השמש והירח וכו" ויספר אל אביו ואל אחיו וכו' הנה אומרו חלום אח"ר. תיבת אח"ר מיותר ומי לא ידע כי אחר היא. ועוד מהראוי להתבונן מדוע חלום הראשון סיפר רק לאחיו וחלום השני סופר גם לאביו והנראה לפרש כי החלום הזה הוא חלום אחר ואינו מענינו של הראשון כי הראשון הי' פתרונו שיתמנה למושל ולשליט במצרים ויבואו אחיו וישתחוו לו וזה היה בסיבת התבוא' שיבואו לשבור בר ממצרים ע"כ הי' החלום בעומרי השדות של תבואות ואז לא השתחוו לו רק אחיו והחלום השני הוא חלום אחר והחלום הוא בצבא מרום השמש והירח את אשר תהי' אור הלבנ' כאור החמה הכוונה על לעתיד ב"ב הנה בחדשו היינו חדש המיוחס לבנו מנש"ה הוא חדש מרחשו"ן בו יהיה חינוך הבית לעתיד ואז יבא כל בשר להשתחוות לפני י"י בהר הקודש ויבואו ג"כ יעקב ורחל ושבטי ישורון להשתחוות וז"ש משתחוים לי"י היינו בחדש המגיע ומיוחס לי לבני י היינו מנש"ה והנה חלום אחר הוא. ע"כ סיפר גם אל אביו זה החלום כי הבית השלישי נגד יעקב שקראו בי"ת והנה להוציא מלב אחיו אמר יעקב בתימא הבוא נבוא וכו' להשתחוות ל"ך כי אין הכוונה רק בחדשך ע"כ ואביו שמר את הדבר כי היה משכיל על דבר: