בני יששכר, אדר ב׳:י״גBnei Yissaschar, Adar 2:13
א׳זה יתנו וכו' כתב אדמו"ר הרב הקדוש מהריעי"צ זצוק"ל ז"ל זה יתנו כל העובר על הפקודים וכו' וכן אח"כ כל העובר על הפקודים וכו' יתן תרומת י"י י"ל דהנה איתא תינח בזמן שביהמ"ק קיים וכו' כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עול'. וכן י"ל כאן כי השקלי"ם היו נוהגין בזמן שביהמ"ק קיים לקרבנות אבל כשאין ביהמ"ק קיים ודאי הקריאה נחשב לנו כאילו נותנין שקלי' (בפועל ממש) כפר וכו' (ואני בעניי פרשתי הפסוק והיו לב"י לזכרון לפני י"י לכפר וכו' היינו אפי בזמן שאינן נותנין השקלי"ם היינו בזמן שאין ביה"מ קיים עכ"ז זכרון הפרש' במו פיהם הוא מכפר בעדן) והנה הביהמ"ק נחרב פעמיים ודאי ידוע ע"י עונות וזה י"ל זה פי' הפרש' יתנ"ו לשון גם כי יתנו בגוים לשון לימוד כל העובר על הפקודי"ם פי' שעברו כולן על המצות מבן עשרים שנה ומעלה כי אם לא כן לא היו נענשין כי לא הגיעו לכלל עונשין ועל כן כתיב פעם שנית כל העובר על הפקודים כי נחרב בית המקדש פעמיים על העונות זה יתנ"ו לשון לימוד תרומת י"י עכ"ל:
1
ב׳והנה לפי דברי מרן זצלה"ה יש להתבונן למה נאמר בתור' הרמז הזה בלשון ארמי יתנ"ו (ולשם בגימ' בפסוק גם כי יתנ"ו בגוים וכו' אמרנו כמה טעמים למה נאמר יתנ"ו בלשון ארמי (ויש לפרש דודאי בכל מצו' ובכל לימוד שבתורה יש פנימית וסודות נוראים כי הפשט הוא רק לבושא דאורייתא כמבואר בזהר והנ' תרגום נק' לבוש המקר"א כעין החשמל. חשמל בגימ' מלבו"ש והנ' סד"א הא דהקריאה נחשבת כנתינת השקלים לקרבנות דוקא ביודע סוד השקלים בפנימיות קמ"ל זה יתנו כלשון תרגו"ם שהוא מלבוש להורות אפי' נק' הפרש' רק כפשוטו שהוא מלבוש יחשב להן לנתינה ויתכפרו:
2
ג׳ועוד יש לומר להורות ע"פ האמור בדברי חז"ל שאין מה"ש נזקקין ללשון ארמי והנה נאמר בכאן והי' לכם לזכרון לפני י"י וכו' כביכול הש"י בעצמו יקבל זכרונינו ולא נצטרך שיסייע לנו מה"ש על כן נאמר בלשון ארמי לשון שאין מה"ש נזקקין להורות על הנ"ל אשר לפני הש"י בעצמו עלה זכרונינו לטובה בפרשת שקלים:
3