בני יששכר, אדר ו׳:י״בBnei Yissaschar, Adar 6:12
א׳ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהוד"י. והוא תמיה מהו הנתינת טעם שהגיד להם שהוא יהוד"י. ועוד וכי לא ידעו עד היום שהוא יהוד"י. והנראה לפרש עפ"י מ"ש הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה בשם ס' ערכי הכינויים כת"י להרמ"ז ז"ל מרדכ"י היה גלגול יעקב והמן גלגול עש"ו ועל שהשתחו' יעקב לעשו. הוצרך מרדכי לתקן שלא השתחו' להמן. עיי"ש ועוד כתב בשם הגלאנטי שכתב בשם הרמ"ק ז"ל דיעקב אבינו לא פגם כלל בהשתחוותו שהוא השתחו' להשכינה (כמ"ש בזהר בפסוק והוא עבר לפניהם וישתחו וכו'). אך בפני השבטים שלא ידעו זה היה פגם עיי"ש ועפי"ז מובן כשהיה ישראל במלכות אחת היה כי ישראל מתייחסים בשם ישראל ראש ייחוסם משא"כ כשנחלק' מלכותם. הנה מלכות בית דו"ד היה מולכי' רק על יהוד"ה ונקראו כל אנשי ישראל שבמלכות ההוא בשם יהוד"י כי יהודה הוא ראש היחוס. והנה אם מכונים בשם ויחוס ישראל סבא הנה הוא לא פגם בהשתחוותו לעשו כי לשכינה השתחו' ולא לעשו הנה הזכות תעמוד לו לאיש הישראלי. ולא יכרע ולא ישתחו' לסטרא בישא משא"כ כאן במרדכ"י שהוא מתייחס אחר יהודה הנה השבטים השתחוו לעשו ממש ומדוע הוא לא יכרע וכו'. וז"ש היעמ"דו דברי מרדכי (שאמר שתעמוד לו זכות ישרא"ל אביו שלא השתחות לעשו רק אל השכינ') כי הגיד להם אשר הוא יהוד"י (הנה מתייחס רק אחר יהודה ויהודה השתחוו' לעשו ממש. ועפ"י הדברים האלה אין קושיא על מרדכ"י מדוע לא השתחו' להמ"ן ולמה היה לו להכניס את ישראל בסכנה אבל הוא מרדכ"י אשר הוא גלגול יעק"ב והמ"ן גלגול עש"ו והנה ידע את אשר נעשה בגלגולא קדמא' כשהיה יעק"ב צריך להכניע א"ע לפני עשו הנה כתיב והוא עבר לפניהם וישתחו (והוא היינו השכינה כמבואר בזהר) כשראה שהשכינה קודמת לפניו אז השתחו' אל השכינה הנה מרדכ"י כאן בגלגול זה התבונן שאין רצון הבורא שישתחו' להמ"ן דאם היה רצון הבורא שישתחו'. היתה קודמת השכינה לפניו כדי שישתחו' אל השכינה הבן:
1