בני יששכר, חשון א׳:ב׳Bnei Yissaschar, Cheshvan 1:2
א׳בספר יצירה המליך אות נ' בריח וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בו עקר"ב בעולם ומרחשון בשנה ודקין בנפש זו"נ. ע"כ להבין כמעט קט כיון דהמליך אות נ' בחוש הרי"ח מהו השייכות יצירת מרחשון לחוש הרי"ח ולמזל עקר"ב וליצירת הדקין באדם (בנפש זו"נ)
1
ב׳והנה עיין מה שכתבתי לעיל (במאמרי חדש תשרי מאמר חינו"ך המקדש דרוש ד') בפסוק לפני אפרי"ם ובנימי"ן ומנש"ה עוררה את גבורתיך ולכה לישועתה לנו (הוא במזמור שאמרו בני קרח) ונאמר בכאן בקיצור דהנה קשה א' מהו הנרצה שבחרו בני קר"ח בתפילתם הנך שלשה שבטים דייקא. ב' מהו כוונתם לעורר את הגבורות לפני השבטים הלא יותר טוב לעורר החסדים ג' מהו שסיימו ולכה לישועתה לנו איך תלוי' ישועתה בהנך ג' שבטים ד' הזכירו את הג' שבטי' הללו שלא כסדר תולדותם ולא כסדר הדגלים כתבנו ע"פ הקדמה ידועה במדרש המשכן שעשה משה הנה נשלם בכסל"ו וצוה הש"י להמתין בחינוכו עד ניס"ן. ירח שנולד בו יצח"ק והי' כסלי"ו מתבייש ושילם השי"ת שכרו בחינוך בית שני בזמן החשמונאים. והוא לדורות ימי חנוכ"ה (והוא הי' עיקר חינוך בית שני כי מה שחנכוהו בימי אנשי כנה"ג עדיין הי' עבדים למלכי פרס כמו שאמרו שם כי עבדים אנחנו ובעבדותינו וכו'. כנ"ל) והנה בית ראשון שבנה שלמ"ה נשלם בחדש הזה מרחש"ון כמבוא' בכתוב ירח בו"ל (ופירשו חז"ל שהוא מרחשו"ן. ויבואר להלן אי"ה ענין שם בו"ל) והנה ע"פ רוה"ק לא חינכו שלמה עד ירח האתני"ם תשר"י והי' מרחשון מתבייש והבטיח הש"י לשלם שכרו לעתיד ב"ב בבנין הג'. ע"כ תוכן דברי המדרש. הובא בילקוט מלכים עיי"ש. א"כ נראה מבואר מזה דחינוך בית הג' ב"ב יהיה במרחשו"ן א"כ חינוך כל השלש' בתים הם באלו הג' חדשי' תשרי (בית ראשון) מרחשו"ן (בנין עתיד) כסלו (בית שני בימי החשמונאים שזה עיקר חינוכו כמש"ל):
2
ג׳והנה אלו הג' חדשי' ע"פ סדר הדגלים אל השבטים הלא הם מתייחסים תשר"י לאפרי"ם. מרחשו"ן למנש"ה כסל"ו לבנימין. והנ' תמצא לפ"ז חינוך כל הג' בתים המה בחדשים המתייחסים לבני' של רח"ל. כי היא נק' עקרת הבי"ת הבן (תמ"ך אשורי במעגלותיך בל נמוטו פעמי. תמ"ך ר"ת ת"שרי מ"רחשו"ן כ"סלו כשיושלמו חנוך הבתים של אולי הג' חדשים אז לא ימיטו פעמי):
3
ד׳יצא לנו מכל זה. חנוך הבית המקוו' ב"ב יהי' בחד' הזה מרחשו"ן וטעמא רבה אית בי' ע"פ אשר שמעתי מפי כבוד אדומ"ו הרב הקדוש מהרמ"מ זצק"ל אשר עינינו רואים כל הגזירות המתחדשות על שונאי ישראל מן המלכיו"ת וכן נתינת המסים וארנוניות התחלתן תמיד מן מרחשון. ואמר הטעם שבחדש הזה הית' המריד במלכות בית דוד וימליכו את ירבע"ם (ויעש ירבעם את החג בחדש השמיני בחדש אשר בדא מלב"ו. בו"ל נ"ל כאשר יתבאר אי"ה) ע"כ גזירת המלכיו"ת במרחשו"ן ע"כ דברי קדשו:
4
ה׳והנה לפ"ז תתבונן להיות שחטאו ישראל ואמרו אז בחדש זה ראה בית"ך דו"ד. ע"כ בעת התיקון ב"ב הנה ימלוך מלך בית דוד משיח צדקינו ויתחנך הבי"ת במרחשו"ן ויתוקן העולם במלכו"ת והנה לפ"ז סדר החינוך של הבתים הי' בתחיל' בית ראשון. בתשרי המיוחס לאפרים ובית השני בכסל"ו חדש המיוח' לבנימין בית המקוו' ב"ב נזכה נראותו יהי' חינוכו במרחשו"ן חדש המיוחס למנש':
5
ו׳ועוד אקדים לך ידוע מחלוקת קר"ח הי' דהנ' כה"ן הוא בבחינ' חס"ד והוא במעל' על הלו"י שהוא. בבחי' גבור"ה. ע"כ הלוי"ם המה משרתים בעבודת' אל עבודת הכהנים כדי שיהי' תגבורת החסדים על הגבורות. והנה קר"ח שהי' לו"י רצה להיות במעל' על אהר"ן שהי' כה"ן הנה רצה להגביר הגבורות על החסדי"ם והנה באמת לעתיד ב"ב יהיו הגבורות במעל' על החסדים כמעלת הזהב על הכסף אלא קרח אכלה פגה: ע"כ לעתיד יתעלה קר"ח וכמ"ש האריז"ל צדי"ק כתמ"ר יפר"ח ס"ת קר"ח:
6
ז׳ובזה תבין מ"ש בתור'. ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת קרח וכו' באכל האש את הנ' ומאתים איש ויהיו לנ"ס הנה ויהיו לנ"ס אינו מובן אבל הקדים לך הנה הי"ב אותיות פשוטות הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק אשר בהן נוצרו הי"ב חדשים כמבואר בספר יציר' הנה ג' אותיו' לנ"ס בהן נוצרו הג' חדשים תשרי מרחשון כסלו כמבואר בס"י והנ' כבר כתבתי שהחינוך של כל הג' בתים המה בג' חדשים הנ"ל וכאשר יוגמר חינוך של הג' בתים של הג' חדשים הנ"ל שנוצר ע"י אותיות לנ"ס אז יקנו עדת קר"ח הו"י' וקיום וזה שרמז' התורה ויהי"ו לנ"ס הבן: ולפ"ז זהו שהתפללו בני קר"ח לפני אפרי"ם ובנימי"ן ומנשה (שזהו סדר של אלו הג' שבטים. בג' חדשיהן כנ"ל כפי סדר חנוך הג' בתים בי"ת ראשון בתשרי מיוחס לאפרי"ם. בית שני בכסל"ו מיוחס לבנימי"ן. ובית המקווה ב"ב יהי' חינוכו במרחשו"ן שהוא מיוחס למנשה. אז) עוררה את גבורתי"ך (אז יהיו הגבורו' במעלה על החסדי' כסברת קר"ח וע"כ יתעלו אז עדת קרח. וז"ש) ולכה לישועת' לנו הבן:
7
ח׳ומעתה נחזור לענין בנין הבית לעתיד ב"ב שיהי' ע"י משיח צדקינו הבא מן דוד יהי' חינוכו במרחשו"ן שאז פגמו ישראל ואמרו אין לנו חלק בדו"ד וכו' ראה בית"ך דו"ד הנה בו בחדש יהי' התיקון ויתוקן העולם במלכות:
8
ט׳והנה ידוע מענין חטא אדה"ר אשר נתפגם העולם על ידו וגרם מי' לו ולכל העולם והנה תלת גלגולין דילי' נרמז בר"ת אד"ם ר"ת א"דם דו"ד מ"שיח הנה כאשר ימלוך המלך המשי"ח הוא אד"ם בעצמו אז יתוקן חטאי אדה"ר ואז יבולע המות לנצח כידוע והנה במלך המשיח נאמר והריח"ו ביראת י"י היינו חוש הרי"ח. ונ"ל הטעם דהנה אצל חטא אדה"ר נאמר שם כל החושים. ותר"א האשה וכו' ויאכל. וישמעו וכו' חוץ חוש הרי"ח שלא נזכר שם במעשה ההוא. ממילא לא נשתמשו בו בפועל ההוא ולא נתפגם כ"כ כאינך החושים הגם שקיבל פגם מחמת שהוא מצורף בגוף עם שאר החושים עכ"ז כיון שהחוש הזה בפ"ע לא הפעיל בפועל ההו' הנה לא נתפגם כאינך. ע"כ גם היום הוא אינו גופני כאינך והוא דבר שהנשמה נהנה ממנו כמאמרם ז"ל:
9
י׳הג"ה ועפ"ז יונח לנו מאמרם ז"ל בברכות מנין שמברכין על הרי"ח דכתיב כל הנשמ"ה תהלל איזה דבר שהנשמ"ה נהנה ממנו ולא הגוף הוה אומר זה הרי"ח ע"כ והנה לכאורה קשה מאד אומרם ז"ל מנין שמברכין על הרי"ח הלא בריש שמעתין אסקו בטעם לכל הברכות דסברא הוא אסור ליהנות מהעוה"ז בלא ברכה. וע"כ כל הפוסקים הראשונים והאחרונים השתדלו ליתן טעם למה אין מברכין על הזיוג ועל שמיעת קול ערב פרק בשיר וכלי זמר דכיון דסברא הוא דאסור ליהנות וכו' וא"כ מהו זה דהוצרכו לחפש איזה לימוד מנין שמברכין על הריח וע"פ הנ"ל יונח ע"פ מה דידוע דטעם הברכות הוא לברר הטו"ב מן הר"ע בכל עניני העולם שנתערב הכל בבחי' עץ הדע"ת טו"ב ור"ע ואין להאריך בכאן וזהו שאמרו חז"ל סברא הוא אסור ליהנות וכו' והנה סד"א כיון שחוש הריח לא נזכר באכילת ע"ץ הדע"ת. א"צ לברכה כי לא מצרך בי' בירור. ע"כ הוצרך להביא ראי' דאעפ"כ מיצרך צריכי לברכ"ה כי אעפ"כ הוא פועל גופני בהדי אינך ועוד המבין יבין הבירור הכולל מעניני הרפ"ח ניצוצין קדמאין ואין להאריך:
10
י״אומזה תתבונן ג"כ סוד הבשמים במו"ש ובמ"א הארכנו בזה על כן בעת תיקונו של אדם הראשון במשי"ח צדקינו ב"ב זה החוש יהי' למעלה לראש והריח"ו בירא' י"י ואז יתוקן העולם לגמרי מן זוהמת הנח"ש ע"י מלך המשיח (חושבני' דדין וכו') י"י מל"ך י"י מל"ך י"י ימלו"ך בגי' כנ"ל: ומעתה נחזור לענינו המליך אות נ' ברי"ח וכו' וצר בי' עקר"ב בעולם (היא המזל של חדש מרחשו"ן) עקר"ב עק"ר ב' רמז עיקר בי"ת המקווה יהיה בחדש הזה חינוכו. גם עקרב בגימ' דו"ד משי"ח אשר בחדש מרחשו"ן יהי' התיקון אשר פגמו ישראל באמרם אין לנו חלק בדו"ד וכו' ראה בית"ך דו"ד הנה יבקשו את י"י אלקיהם ואת דו"ד מלכם במהרה בימינו אמן:
11
י״בוארמוז לך עוד ג"כ בריאת הדקי"ן בנפש כי הנה ישראל בפגמם ונתחלקו במריבה על מלכות בית דוד הנה ירבעם ב"נ החטיאם חטאה גדולה ואמר הנביא ע"ז חבור עצבים אפרים הנח לו אבל כשחלק לבם עתה יאשמו הנה ב"ב בזמן התיקון העיקר הוא שיהיו ישראל באחדות ב"ב ואין שטן ואין פגע רע וזה רמיזת הדקין שכל אחד מדובק בחבירו ומגין על חבירו (הלא תדע אפי' להלכה ע"פ הדין וההלכה כשניקב אחד מהן לחבירו כשר כי חבירו מגין עליו) ע"כ בריאת הדקי"ן מרמזין על האחדות. ועוד נ"ל לרמוז ע"פ חשבון הרמב"ם במנין המצות הנה מצות קטר"ת שהוא סוד הרי"ח הוא בתורה במנין ד"ק. הבן. והשם הטוב יכפר בעדינו וכל דברינו בדרך אפשר ויה"ר שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו:
12