בני יששכר, אייר ג׳:ה׳Bnei Yissaschar, Iyar 3:5
א׳ונ"ל לומר עוד טעם על מנהג הקש"ת עפ"י אשר כתבנו (בדרושי חנוכה) בפסוק הדודאים נתנו ריח וכו' דרשוהו חז"ל על יששכר עמוד התור' הנולד ע"י סיבת הדודאים. וזהו הדודאים נתנו ריח טוב בעולם. ויתר הפסוק אינו מתפרש לפי"ז ופירשנו בזה דהנה קיי"ל יום שנתעברה לאה אמנו עיבור יששכר הי' בליל חג השבועות עיין באלשיך (וילך ראובן בימי קציר חטים הוא שבועות) וכ"ה בת"י ואזל ראובן ביומי סיון. וע"כ נולד מזה יששכר עמוד התורה. והנה קיי"ל בדברי חז"ל אשר כל השבטי ישורון נולדו לשבעה. ולמקוטעין. כי יולדת לז' יולדת למקוטעין. א"כ כיון שנתעברה לאה אמנו עיבורו של יששכר בחג השבועות נולד יששכר בכסליו הג"ה ידעתי שישנ' דרכים שונים בזמן לידת השבטים אבל אני כותב כל זה עפ"י מה דמוכח לי מלשון התורה וע"פ דברי התרגום המיוחס ליונתן. ועפ"י הרב האלשיך זצוק"ל: (ומסתמא בחנוכה שבו נעשה באחרית הימים נס באור המנור' הרמוזה לתורה שרצו היונים לבטל ומזה נתקן לנו מצות נר חנוכה. הרמוז לאור תורה אור הגנוז שמזה האור נתהווה הנס כאשר הארכנו במקומו) וזה שפירשנו הדודאי' נתנו ריח (טוב בעולם שנולד יששכר באמצעותם ובסיבתם ועי"כ נתהווה) ועל פתחינו כל מגדים (היינו שנתהוו' על פתחי ב"י) כל מגדים (כל מיני מתיקה. מזוז' נר חנוכה) חדשים וגם ישנים (היינו שיש לנו כעת לפי"ז. מצוה חדשה נר חנוכה עם ישנים מזוז') דודי צפנתי לך (אעמיד לך את נ"ח בצפון שהוא שמאל כי הלכתא מזוזה בימין ונ"ח בשמאל כדי שיהי' מסובב במצות. עיין באריכות בדרושי חנוכה) והנה לפי"ז תתבונן כיון שזמן עיבור יששכר עמוד התורה הי' בליל א' דח"הש זמן מתן תורתינו הנה כבר כתבנו לך הארת הטוב שבתורה מתחיל להתעורר טוב ימים קודם קבלת התורה היינו ביום ל"ג בעמר בו ביום מתחיל להתנוצץ אור הגנוז בתורה אור כי טוב. ע"כ מנ"י שמדליקין בו נרות וכנ"ל. התחלת התנוצצות אור התורה. ובחנוכ' נולד יששכר עמוד התורה מדליקין בו נרות במצוה. כי הוא הזמן שנעשו ניסים לישראל הארת אור ניסיי מן אור הגנוז אל המנורה הרמוזה לתורה. והוא הזמן שנתגלה אור התורה להאיר לישראל עד אשר יתגלה משיח צדקינו נאמר בו יהי אור זה אורו של מלך המשיח. נמצא לפי"ז ביום ל"ג בעומר הוא התחלת התנוצצות של האור כי טוב ובחנוכה הוא נעשה בפועל הטבת המנורה בהיטיבו את הנרות. והנה חנוכה בכסלו מזלו קשת ע"כ בל"ג בעמר ויורו המורים בקש"ת. הבן:
1