בני יששכר, כסלו-טבת י״א:ה׳Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 11:5
א׳עיין עוד במאמר הנ"ל סי' ח"י ברכה של מעלה אינה פחותה מאלף כמבואר בזהר ובתלמודא דידן וא"כ בכאן על כרחה לא היתה הברכה פחות' מן שיעור אלף פכין והנה ח' מהן הדליקו בח' ימים ונשארו עד לעתיד תתקצ"ב פכין בגימ' עול מלכות שמים שיהי' מלכו' שמים שלימה באורו של מלך המשיח (ג"כ בגימ' כנ"ל) וא"כ שהיתה הברכה אלף פכין הנה הפך הטבעיי נתבטל והי' כלא הי'. וע"כ קבעו גם יום הראשון להודו' ולהלל ולהדלקה וזה שאומרים בנוסח ההודאה וקבעו שמנת (בחיבור הימים) ימי חנוכה. עיי"ש במאמר הנ"ל ותבין ועיי"ש עוד באות ך'. תקנו ל"ו נרות נגד האור הגנוז ששימש ל"ו שעות וכן הם בתורה ביום ראשון דמ"ב ה"פ או"ר בגימ' אלף ל"ה ובהחזרת האלף לאלף סוד הכתוב איכה ירדוף אחד אלף הנה יהי' מספר ל"ו אל"ה יעמדו לברך את העם והנה ביום הראשון תיכף כשנתגלה הברכ' העליונה אינה פחותה מאלף. הוא סוד האל"ף. אחד. ושאר הימים ל"ה נרות. הבן הדבר ועיי"ש במקומו הנ"ל:
1