בני יששכר, כסלו-טבת י״ד:ג׳Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 14:3
א׳השיבנו י"י אליך ונשובה. אות הה"א בתיבת ונשובה היא קרי ולא כתיב יש לפרש דהנה לפ"ז הה"א נמסרה בע"פ והיא מן תורה שבע"פ והנה ידוע מה שמבואר בזוהר דעל חטא הברית ח"ו לא מהני תשובה והנה עיין בר"ח דא"א לומר כפשוטו דהרי קי"ל שאין לך דבר שעומד בפני התשובה ואמרו רז"ל במדרשם שובה ישראל עד י"י אלקיך (דרש' וכי ישנה תשובה שאינה מגעת עד הש"י ודרשו אפי' כפרת בעיקר (ורצ"ל אפי' היה עונך הנוגע אל י"י אלקיך שכפרת בעיקר ח"ו) וא"כ איך יתכן לומר שלא תהני תשובה על דבר עבירה בעולם וע"כ פי' הרב הקדוש בעל ר"ח דכוונת הזהר הוא דאית תשובה ואית תשוב' היינו אית תשוב' נק' תשובה תתאה תשוב"ה תשוב ה' היינו ה' אחרונה ונק' תורה שבע"פ ואית תשובה עילא' היינו תשוב ה' ראשונה אימא עילאה היא בחי' תורה שבכתב כי הוא עופפת על אות ו' כידוע. והנה לפ"ז מ"ש בזוהר דלא מהני תשובה על חטא הברית היינו תשוב' תתאה (שהוא בחי' תורה שעומד בפני' ע"ש בר"ח. ועפ"ז פירשנו ג"כ בפ' התשוב' שובה ישראל עד י"י אלקיך (דכבר העידו אומרו עד י"י אלקיך כמש"ל) וגם קשה הנתינת טעם אומר וכי כשלת בעונך נ"ל ליתן טעם דודאי באם לא יחטא האדם לא יצטרך לתשוב':
1
ב׳הג"ה והנה לזאת הקושי' י"ל דאף אם לא יחטא האדם מצטרך לתשובה דהרי התשוב' הוא מצות עשה ממנין תרי"ג שצריך כ"א מישראל לקיימן וא"ת האיך יעסוק בתשובה כיון שלא חטא י"ל אעפ"כ הנה חטא מחמת הערבות ואפשר גם הוא בעצמו חטא בגלגולי' אחרים לזה אמר הנביא שובה ישראל כ"א ג"כ בפ"ע כי כשלת בעונ"ך בפ"ע בזולת הערבות:
2
ג׳ועפ"י האמור מובן שובה ישראל עד י"י אלקיך (היינו תשובה עילאה שהיא בינה דתמן הוי"ה בניקוד אלקי' וזה אומרו עד הוי"ה אלקיך ולא סגי לך בתשובה תתאה) כי כשלת בעוניך (סתם עו"ן נקר' בירושלמי ובמדרשי' חטא הברית כי עו"ן במילוי עי"ן ו"ו נו"ן בגימ' רמ"ח וחטא הברית נעשה בהרגשת כל רמ"ח איברים וז"ש לנתינת טעם צריך אתה לשוב בתשוב' עילא' ולא מהני לך תשובה תתא'. כי כשלת בעונ"ך היינו חטא ופגם הברית:
3
ד׳ועפ"ז פירשנו ג"כ מדרש' ז"ל וישב ראובן וכו' ששב לשקו ולתעניתו אמר הקב"ה לראובן אתה פתח' בתשוב' תחלה חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחלה ומנו הושע (שהוא התנבא שובה ישראל עד י"י אלקיך) ע"ש דקש' ע"ז מ"ש הקב"ה לראובן אתה פתחת בתשובה תחלה וכי עד ראובן לא היה שום בן אדם ששב בתשובה הרי מצינו אד"ם הראשו"ן וקי"ן ששבו בתשובה ולפי הנ"ל יתפרש היטב דהנה ראובן חטא בשביל יצועי אביו והתורה מכנה את החטא בעון חטא הברית דהרי כתיב וילך ראובן וישכב וכו' הנה היה צריך לזה תשובה עילאה והיא נקראת תשובה תחלה היינו שהיא תחלה וראש מלמעלה למטה וז"ש אתה פתחת בתשוב"ה תחלה היינו תשובה עילאה חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחילה ומנו הושע שהתנבא שובה ישראל עד י"י אלקיך היינו תשובה עילאה הוי"ה בניקוד אלקים כנ"ל בין והתבונן:
4
ה׳ומיהו הבטיחנו הש"י פתחו לי אחותי רעיתי וכו' ודרשו חז"ל פתחו לי כחוד' של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם אפי' בדבר עבירה המצטרכת לתשובה עילא' (היינו פתחו של אולם) והאדם המתחרט על עונו ושב לאו בר הכי הוא לדפוק על דלתי תשובה עילאה בסיגופים וייחודים. עכ"ז מבטיח הש"י כשהאדם יעשה את שלו. ויפתח בתשובה וידוי דברים באמת בחרט' ועזיבת החטא וקבל' על העתיד הנה הש"י יפתח פתח אולם השער העליון ויורהו הדרך לבא לתשובה עילאה. ובפרט בימי התשובה דכתיב בהו דרשו י"י בהמצאו הוא הזמן הנורא עשרת י"ת אשר ימינו ית"ש פשוט"ה לקבל ואומרו פשוטה נ"ל דהנה ד' חלוקי התורה הם פרד"ס פש"ט בעשי' (תמן מקננת אימא תתאה תשובה תתא' ה' אחרונ') רמ"ז ביציר"ה (תמן מקננת ך' וכו') דרו"ש בבריא"ה (תמן מקננת אימא עילאה תשובה עילאה ה' ראשונה (ע"כ אמרו רז"ל כשהחכם יוש"ב ודורש הקב"ה מכפר לעונותיהן של ישראל. ישב (דייקא סוד עולם הכסא). גדול' תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שהוא בריא' (דור"ש דייקא דרו"ש שהוא בבריא') הקב"ה מכפר לעונותיה"ן (כבר כתבתי לך סתם עו"ן הוא חטא הברית המצטרך לתשובה עילאה. והנה כשהחכם יוש"ב ודורש דרו"ש דייקא כנ"ל הקב"ה מכפר לעונותיה"ן כי מגיע עד עולם הבריא' דתמן תשובה עילאה) והנה בימי התשובה כביכול ימינו פשוט"ה לקבל שבים (אפי' במק"ם הפש"ט דהיינו בעשי' מקום שמקננת ה' אחרונה תשובה תתאה והש"י מעלהו למקום תשובה עילאה מקום הדרוש וזהו דרשו י"י בהמצאו אלו עשרה ימים וכו'):
5
ו׳והנה מעתה תבין ג"כ מאמר הנביא השיבנו י"י אליך ונשוב"ה חסר ה' ונמסר' בתורה שבע"פ להורות אנו אין כח עוד בידינו לשוב עד י"י אלקינ"ו בבחי' תשוב' עילא' כנ"ל בתעניות וסיגופים ויחודים רק בבחי' תשובה תתאה ה' אחרונה תורה שבע"פ (ע"כ נמסר' אות ה' בתור' שבע"פ) ואתה הש"י תפתח לנו פתחי התשובה עילאה יובל העליון חירות העליון. וזהו חדש ימינו כקדם כאלו היתה תשובתינו מן הימים הקדמונים שנים קדמוניות ואתה רחום מקבל שבי' בין והתבונן בדברי':
6
ז׳הג"ה וזהו הנרמז ג"כ בתורה ופרעה הקריב וכו' קרב לא נאמר אלא הקרי"ב הנה דרשו בו שהקריב את ישראל לתשוב"ה הנה חסר בתור"ה שבכת"ב תיבת לתשוב"ה ונמסר בתור"ה שבע"פ להורות לישראל לדורות עולם אפי' מתקרבין ישראל רק לתשובה תתאה היא תורה שבע"פ (מלכות פה ותורה שבע"פ קרינן לה הם מתקרבין לאביה"ם שבשמי"ם כי הש"י פותח להם מעצמו פתחו של אולם. הבן:
7
ח׳והנה הימים האלה ימי השובבי' הנה מקובל בידינו מן עיר וקדיש מרן האריז"ל אשר סגולתן לתקן עון הברית ולהוציא ניצוצות הנדחות מתוך עמקי הקליפות. והנה צריכין לזה התעוררת תשובה עילאה על ידי תעניות ויחודים המבוארים בדברי מרן הנ"ל:
8