בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:כ״הBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 2:25
א׳ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנ"ה יש להתבונן למה שלח לפניו. (ודרשות רז"ל ידוע. וגם לדבריהם ז"ל קשה למה שלח את יהוד' דייקא) גם גשנ"ה הל"ל לגש"ן הגם שבמקום למ"ד בתחילה מטיל הכתוב לפעמים ה' בסופה עכ"ז טעמא בעי ולא דבר ריק היא):
1
ב׳ונראה דהנה ידוע דגלות הראשון גלות מצרים היה בדבר שרשי לכל הד' גליות מן הד' מלכיות. אשר הכבידו עולם על ישראל כ"א מן הד' מלכיות היה מנגד לאות אחד מן השם כביכול השם הוי' ב"ה אשר ישראל דבקים בו ע"י מעשיהם כמד"א ואתם הדבקים בהו"י' אלקיכם וגו'. וגלות מצרים מנגד לבחי' עליונה היא קיצו של יו"ד שהוא שורש לד' אותיות הו"י' כנודע וז"ס ויקיצו מפני ב"י והבן. א"כ בגלו"ת מצרי"ם היו כוללים כל הד' גליות וז"ס ויהי בימים הרבים כמבוא"ר במג"ע רבי"ם ר"ת ר"ומי בב"ל יו"ן מד"י והנה בנפול השורש יפלו הענפים ממילא ע"כ הושם יסוד מוסד בתוה"ק זכרון יצ"מ שבזה נוושע מכל הגליות והנה כתב הרב הגדול בעל גואל ענין הד' מלכיות דהנה באדם יש כח גופנ"יי וכח נפש"יי וכח שכל"יי וכח עליון הכולל כולם (ויציבא מלתא דנא. להט עם מעה"ח (כח הגופניי הוא נפש הדוממת שבאדם נפש"יי הוא נפ"ש הצומחת שבו שכליי"ת נפש החיוני"ת שבו כ"ח הכול"ל נפש המדברת שבו נ"נ) והנה מלכות בבל הי' מנגד לכח הנפש"יי דהנה הם היו המבטלים הראשונים את עבודת ביהמ"ק היינו הקרבנות והקרבנות הם תקנת הנפש כמד"א ונפש כי תקרי"ב מד"י היה מנגד לכח גופניי (שהיו חפצים לאבד הגופ"ת גזרו להשמיד להרג ולאבד וכו') יו"ן היה מנגד לכח השכל"יי שהיא תורתינו שהיא עיקר החכמ"ה המיישרת השכ"ל הם רצו בחכמתם חיצוניות הפילוסופיית לבטלם מחכמת התורה) ומלכות הרביעית היא המדקא ורמס הכולא. והיא המנגדת לנפש הכוללת העליונות אשר היא כוללת כל הכחות והיא מחבר' אותם ע"כ מלכות הרביעי"ת מנגדת לגוף ולנפש ולשכל הרעו לנו מכל מלכי האדמה (ותמצא שבתחלת ממשלתם עלינו בעוה"ר בטלו הקרבנות בחי' נפ"ש כנ"ל בענין בב"ל ואח"כ קמו על הגופות להשמיד וכו' גזרו מאן דלא קטיל יתקטיל כמ"ש בגמ' כמה וכמה גזירות השמדיות אשר שפכו כמים דם קדושי עליונין באכזריות חמה ירא י"י וישפוט ארץ אל תכסי דמם ואל יהי' מקום לזעקתם עד ישקיף וירא י"י מן השמים וינקום נקמתם ונקמת תורתו ונקמת דם עבדיו הנה זאת היא כעין עשיית מלכות מד"י אשר גזר להשמיד וכו' ואח"כ בימינו זה קמו עלינו בניגוד כח השכלי"י של תורתינו ומנגדים אותנו בחכמת חיצוניות שפחות נכריות צידוניות חתיות מואבית כנודע. עד אשר בעוה"ר נלכדו ברשתם כמה אלפים נפשות ונדחו והיה לחרבות עולם ה"ס הבירור האחרון בעקבות משיחא אשר כמעט כמוהו לא נהייתה וכמוהו לא תוסף. ובמהרה יאר הש"י אלינו ברחמים אור שפעת יקרת כבודו כמד"א והי' י"י לך לאור עולם הנה בבחי' זו המלכותא חייבתא הוא כעת בדוגמת מלכות יו"ן מזה תדע אשר המלכות הזאת בה כח הג' מלכיות הראשונות בבל מדי יון בתחילה היו מנגדים בבחי' בבל שבהם ואח"כ בבחי' מד"י וכעת בבחי' יו"ן ניגוד אל השכל של התור"ה כחכמות חיצוניות לחושבם לבטל התורה ח"ו):
2
ג׳והנה הד' מלכיות הם הקמים בכח הקליפות על ישראל רצים לבטל האחדות ח"ו והם הגורמים שאין יחודו ואחדותו ית"ש בהתגלות לכל באי עולם וישראל גוי אחד הם הדבוקים באחדו"ת כמד"א ואתם הדבקים בהו"י' וכו' ע"כ המלכיות הם ארבע"ה. שהם מן בחי' עלמא דפרודא פירוד לארבע קצוות (וז"ש הכתוב ויראו יושבי קצוות מאותותיך) וישראל הם נקודה האמצעית וכבר ידעת בחי' אמצע מאחר לכל הקצוות וכשיתבטלו כל המלכיות ישוב הכל לנקידו' האחדו' כדכתיב אז אהפוך על עמים שפה ברורה יחד לקרוא כולם בשם הוי' וכתיב והי' הוי' למלך עכ"ה ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד ואז תשוב המלוכה לבית ישראל גוי אחד בארץ הדבקים באחדות הוי' ב"ה וב"ש. הנה תוכן הדברים האלה המה דברי הרב הגאון בעל גו"א זלה"א עם הרחבת הענין בביאור דברינו אלה כאשר הם לעיניך ונ"ל שעל כן מלכות ישראל הוא מן יהוד"ה שיש בשמו אותיות השם הוי' אח"ד ועוד נוסף בשמו אות ד' להורות כי מלכות ישראל מאחדת בפרסום לכל באי עולם אחדות השם המיוחד ומקרבת ומאחדת הפירוד סוד עלמא דפרודא שגרמו המלכיות יושבי קצוות ה"ה ד' קצוות וכמש"ל:
3
ד׳והנה ידוע דלעתיד לבוא ב"ב תהי' התחלת הגאולה ע"י משיח בן יוסף והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ואח"כ תהיה גמר הגאולה בשלימות ע"י משיח בן דוד הבא מיהוד"ה ותכון בידו המלוכ"ה וטעמ' רבא אית בי' סוד סמיכו' גאול' והבן כי הוא הייחוד הגמור ועי"ז ישיבו לאחדות כל הנפרדים ויהי' הו"י' אחד וישראל עם קרובו גוי אח"ד:
4
ה׳ובזה תשכיל ותבין בהתחלת הגלות השרשיית כאשר בא יעקב מצרימה וראה שהוא גלות שרשיית לכל הד' גליות הנה את יהוד"ה שלח לפניו אל יוס"ף (כנ"ל ב' משיחין) להורות לפניו (היינו שיורו הדרך לפניו היינו לכל ישראל הכלולים בו ונקראים על שמו ישרא"ל) גשנה (המה כתות ד' מלכיות אשר הם בסט"א מנגד"ם לארבע כחות אשר הם בקדושת ישראל בסוד נפשותיהם והוא גשנ"ה ר"ת ג"ופניי שכליי נפשי ה"כל הכ"ל היינו מלכות הרביעית הכוללת כולם והוא נגדיית לנפ"ש הכולל וע"כ מתנגד' לגו"ף ולנפ"ש לשכ"ל וכאמור לעיל יבוטל כולם יהי' בשלימות ע"י משי"ח בגימ' בשנ"ה ותתבטל זוהמת נח"ש בגימ' כנ"ל אשר ממנו כח המלכיות ואז יהי' ב"ב הוי' למלך עכ"ה ביום ההוא יהי' הו"י' אח"ד ושמו אח"ד ע"כ הו"י' מלך הו"י מל"ך הו"י ימל"ך ג"כ בגימ' משי"ח כנ"ל הנה לכל אלה עשה יעקב אבינו הכנה דרבה תיכף בהתחלת ביאתו למצרים גלות שרשיי הנ' את יהוד"ה שלח לפניו אל יוסף סוד תרין משיחי"ן סוד סמיכת גאולה לתפלה יחודא שלים הוי' אחד ושמו אחד. וזהו יתפרש עוד אי"ה להלן בפסוק כח מעשיו הגיד לעמו וכו':
5
ו׳הג"ה ובזה תבין מנהג אבותינו תורה הוא אשר המנהג בימי חנוכ"ה (אשר היא חינו"ך לגאול' העתידה ב"ב וכמ"ש לך כ"פ) משחקין הנערים בחתיכת ע"ץ מרובע" ועליו בד' קצותיו חקיקין אותיות גשנ"ה בפר"ד אות אחד לכל רוח והע"ץ הזה מתגלגל על נקידת קוטב מרכז האמצעי להורות שהמלכיות הללו המרומזין בתיבת גשנ"ה כנ"ל המנגדי' בפירודם בקצוות הנה כולם סובבים על המרכז נקיד' האמצעית ישראל המאחדים הקצוות ע"כ הקצוות סוברים על המרכז וכולם יתבטלו אל המרכז ואז יהפוך על עמים שפה ברור' יחד לקרוא כולם בשם הו"י' ואז תתבטל לגמרי זוהמת נח"ש בגימ' גשנ"ה. אז הו"י' מל"ך הו""י מל"ך הו"י' ימלו"ך (בגימ' כנ"ל) וזה יהי' בביאת משי"ח (בגימ' כנ"ל) צדקינו ב"ב אמן: והנה המנהג הזה היה מקודם נהוג בישראל דוקא בחתיכת ע"ץ ע"ש הנאמר בנבואה ליחזקאל (הוא הפטרה לפ' ויגש אליו יהוד"ה) ואתה בן אדם קח לך ע"ץ אחד וכתוב עליו ליהוד"ה וכו' ולקח ע"ץ אחד וכתוב עליו ליוס"ף וכו' וקרב אותם אחד אל אחד לך לע"ץ אחד וכו' וכל הענין שם עד ועבדי דוד מלך עליהם עי"ש בין והתבונן בפני מ"ש בפסוק ואת יהוד"ה שלח לפניו אל יוס"ף תרי"ן משיחין סמיכות גאולה לגאולה הנה נעשה הוראה זו דוקא בע"ץ כי האד"ם ע"ץ השדה וכבר ידוע לך שם הוי' בגימטרי' ע"ץ בכפל האותיות ביחודם כידוע הבן הדברים:
6