בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:ו׳Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 2:6
א׳זית זך כתית למאו' להעלו"ת. ר"ת בגימ' בהלל והודא"ה כלשון הש"ס הנה כתב הרב הקדוש בעל הרוקח הנ"ל אשר בנוסח ההודא' יש קכ"ה תיבות כמנין כהני"ם ואינו יודע נוסחתו (ואי"ה אפרש במקומו המאמר) ולפי נוסחתינו הוא עד סיום תיבת להודו"ת פ"ט תיבות מנין חנוכ"ה שהוא ההודא"ה שקבע ורק לימי חנוכ"ה ומסיים אח"כ ולהלל לשמך הגדול היינו להורות שצריכים ג"כ לומר הלל הנאמר בכל המועדים ובזה תמצא טוב טעם למה יש שינוי בהודא' מלשון הגמ' שבגמ' אמרו בהל"ל והודא"ה ובנוסח ההודא' אמרו להודות ולהלל (ויתבאר אי"ה במקומו במאמר הנ"ל) והנה כפי נוסחתינו יש בהודא' צ"ב תיבות מנין הנ"ל והודא"ה:
1
ב׳והנה בצירוף נוסח על הניסים י"ו תיבין הנה יש ק"ח תיבין נ"ל לרמז על ריבוי האור כי טוב הייני ריבוי טו"ב זה על זה (כנהוג בין המקובלים) כזה ט' פעמים ו' הוא נ"ד ב' פעמים נ"ד הוא ק"ח כמספר תיבות ההודא' כנ"ל ולרמז שהמצוה הזאת מצלת מן דינה של גיהנ"ם בגימ' ק"ח ויתבאר אי"ה:
2