בני יששכר, כסלו-טבת ג׳:י״אBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 3:11
א׳איפסקא הלכתא כבתה אין זקוק לה וע"ז גם כן יפלא האדם למה הקילו כ"כ בנר מצוה הלזה ולפרסומ"י ניס"א יותר הי' מהראוי לתקן שיהיה זקוק לחזור ולהדליק' וי"ל דגם בזה רמזו מעלת חכמות התור'ה (הרמיז' בנ"ר מצוה הלזה) על כל חכמות שבעולם דהנה כל החכמו"ת שבעולם כשאדם עוסק בהן ולא יכוין הענין האמיתי בעיונו יתקלקל הענין הנרצ' ויגיעת עיונו לריק ואדרבא קלקל הענין והזמן משא"כ חכמת התורה באהבת' תשגה תמיד בעסקו בתור' לשמה אפי' לא כיון את ההלכ' קוב"ה חדי בפלפולא. אמרו רז"ל שנים שעסקו בתורה זה אומר בית אב של הלכ' וזה אינו אומר בית אב של הלכ' וכו' ואפי' פטטייא דאוריי' טבין (וידוע היא למשכילים אשר אפי' רק העסק בלבד שהאדם עוסק באותיות התור"ה גורם יחודין עילאין בגבהי מרומים אפי' לא כיון את ההלכ' ואפי' טעה כבר אמרו חז"ל אין אדם עומד ע"ד ההלכ' אא"כ נכשל בה) ולרמז זה תקנו נר מצוה הלזה (הרמוז לתור') כבתה אין זקוק לה לרמז שכן הוא מעלת עס"ק התור' אפי' לא כיון את ההלכ"ה להאיר שילכ"ו רבים לאורו אין זקוק לה ויש לו שכר כמו המאיר לארץ ולדרים בדת וכהלכ' ויישלם ע"י עסקו בחכמת התור' אור נפשו והש"י ישמור רגליו מלכד. ואפי' בחכמת הקבל"ה אשר ח"ו האדם לא יכוין אל האמת הנה תסמר שערות ראשו פן וכו' אעפ"כ כיון שכוונת האדם בעוסקו בתור' לש"ש לא יחוש אפי' יטעה לשעה קלה הש"י ינחהו במעגלי צדק. פיק חזי בפסק הגאון מהר"י דלטאש בעסק הדפוס של ספרי הזהר ותתבונן היטב:
1