בני יששכר, כסלו-טבת ג׳:כ״דBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 3:24
א׳מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רמ"ה ועד כמה עד דכליא ריגלא דתרמודאי הנ' קיבלו הגאונים שהוא שיעור חצי שעה והנה מהראוי להתבונן למה לא אמרו סתם משתשקע החמה עד חצי שעה וגם מה הוא זה שנתנו סימן לסימן היינו ריגלא דתרמודאי ונרא' לרמז ע"כ מ"ש כ"פ בענין נר חנוכה ניתקן לרמז אור חכמת התור"ה וביטול חכמות החיצוניות הנק' חש"ך זה יו"ן כסיל בחשך הולך (מלך הצפו"ן מקום החש"ך) והנה בזמן שהי' חזו"ן נפרץ היינו נבואה למעלה מן הטב"ע והשכ"ל לא היה כ"כ חשש סכנה מחכמת הטבעיית החיצוניות כיון שהי' נבואה והנהג' ניסיית למעלה מן הטב"ע והשכ"ל משא"כ כשנסתמ"ה הנבוא"ה וההנהגה עליונה מוסתרת בטבע יש חשש סכנה שלא יטו ח"ו אחרי חכמות החיציניות בטבעיית אבל ע"י אור חכמ"ו' התור"ה אין לחוש והנה בזמן שליטת היונים כבר בטלה הנבואה (בסוד ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב וכו' אתחליש הירך דרגא דנבואה ותשש כחה של נבואה כמבואר בזהר ואז התחלו היונים להתגבר בחכמות חיצוניות ע"כ נעשה הנס בהארת או"ר הל"ז דרגא דנבואה) והנה רצו היונים להגביר חכמות החיצוניות (הטבעיים באמרם שהכל הוא בטבע בתנועת הגלגלים מבלי השגחה ע"כ יו"ן בגימ' גלג"ל) שנק' חש"ך ולבטל חכמו"ת התור"ה אשר לאור"ה ניסע ונלך ע"כ הי' הנס באו"ר רמז לתור"ה אור ובמנור"ה בדרום ובשמן כמש"ל. והנה מי שמבין באמת שכל ההנהגות הטבעיית המורגלת הם ע"פ התורה בהשגחה הנה גם בהולכו בשו"ק למסחר וכיוצא לא ישים מגמתו שע"י הדבר הזה השיג מבוקשו רק כפי השתדלותו בתורה ומצות כן השיג מבוקשו ע"י המסחר וכיוצא (עמ"ש על מאמרם ז"ל הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אד"ר הנה איש כזה א"צ כלל להתהלך בשווקים וברחובות למסחר וכיוצא כי הגם שרצונו ית"ש שיתנהג הכל מלובש בטבע עכ"ז יזמין לו הש"י הענין הנרצה גם בביתו ובזה היה הענין באוכלי המן שט"ו העם ולקטו שטותא נקטי בליבייהו כאמור בזהר ע"כ הוצרכו לטירחות משא"כ לצדיקי' ירד המן לפני פתח אהליהם כחצי קומת איש שלא יצטרכו אפילו לשוח קומתם ועיקר טירחות ויגיעות באים לאדם מצד שהוא מאמין עדיין בטבעיית וחכמות חיצוניות בהתחכמו שע"י זאת הפעול' יבא לו מבוקשו זה וע"י פעולה אחרת מבוקש אחר הוא האיש הצדיק להשתדלות ויגיעות ע"כ ב"ב עתידה הארץ שתוציא גליסקאות וכלי מילת ויהיה הכל מוכן ולא יצטרכו למסחר וז"ש הנביא ולא יהי' כנענ"י עוד בבית י"י וכו' היינו שלא יהיו עוד סוחרים בשווקים וברחובות כי יתבטלו הטבעיית וחכמת החיצוניות ויכירו וידעו כל באי עולם כי כל מעשי איש ותחבולותיו מסור בחפץ הבורא לא יוסיף ולא יגרע המשתדל בחכמתו רק כפי זכותו בחכמת התורה כן יהיה והנה כל החכמות החיצוניות הם מן הנפילים עזא ועזאל אשר הם הטעו את העולם בדור המבול כנודע (והמה יושבים בתרמו"ד תחת הרי חש"ך ע"כ מלכות יו"ן שעסקו בחכמות חיצוניות נק' חש"ך וכמש"ל) עיין נ"א מ"ש בזהר בענין שלמ"ה שבנה את תרמו"ד עיי"ש שנסע בכל עת לתרמו"ד (פרח באויר ובכ"מ שעבר דרך שם אתחשיך שמשא להיות שנסע להרי חש"ך ולמד שם כל החכמות החיצוניות שהיו לו מצטרכים להראות את יופי בת המלך היא התורה וכמ"ש הרמב"ם ע"ע שעסק בשארי החכמות אמר שלקחם לשפחו' לרקחו' ולטבחות ולאופות עיי"ש עמש"ל בסימן ט"ו וי"ז בענין מדליקין מנר לנר וא' מותר ע"י קינסא ותבין מ"ש בזהר שגם שלמה בנסעו חתם את כסאו בגושפנקא דשמא רבא כי מורא על ראשו ומה יעשו אזובי קיר הלא חלילה בנפשם הוא) וכמו שהיו הסנהדרין צריכין ללמוד גם כישוף וזהו שרמזם חז"ל בתקנתם המצוה הזאת (לרמז אור תורה ולבטל חכמות חיצוניות):
1
ב׳מצותה משתשקע החמ' (היינו מעת הפסקת הנבואה וניסים נגלי' שאז התחילה החשש סכנה מחכמו' הטבעים) ועד שתכל' רגל מן השוק ב"ב לא יהי' עוד כנעני כי יכירו וידעו שההשתדלו' באיזה חכמה בענייני מו"מ וכיוצא לא יגרע ולא יוסיף רק ע"פ סדר הנהגת התורה והנ' אמרו עוד ע"ד כמ"ה רצ"ל עד אימתי יתמשך הענין אמרו עד דכלי"א ריגל"א דתרמודאי הם אותן החכמות שהם מתרמו"ד שהם החיצוני' ובמהר' יתבטלו אותן החכמו' והאלילי' כליל יחלוף ונשגב י"י לבדו:
2
ג׳ובהעמיק יותר רג"ל רמז לחו"ב (שכן כל החכמות ובינות נשפעין מחו"ב העליונים אשר נרמזין בב' שמות ע"ב קס"א בגימ' רג"ל ממילא כל החכמות ובינות מכונים רג"ל) ורמזו כנ"ל עד שתכלה רגל מן השוק:
3