בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:ק״יBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:110
א׳אלו (קח) להבין אומרו. ימי חנוכ"ה. אל"ו כמעט תיבת אל"ו אין לו ביאור. אבל זכור תזכור את אשר כתבנו בסי' פ"ו. על אשר אמרו בש"ס ובמג"ת. לשנ' אחרת קבעום וכ' ולמ' לא בשנ' הראשונ' תיכף אך הוא להיות שהנס נעש' אז ביום כ"ה כסלו כי בזמן ההוא ע"פ חשבון העברונות וע"פ תקופות דר' אדא הי' יום ההוא לחשבון תקופת החמ' היום הקצר שבכל הימים היינו סוף תקופת תשרי וחשך הליל' הארוכ' שבכל הלילות ומלכות יון נק' חש"ך וכל מה שהחש"ך הי' מתגבר ביותר תוקפם וממשלתם והנה הי' הליל' ההוא החשך היותר גדול והוא יום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא ויאמר אלקים יה"י או"ר והאירו המנור"ה בדרו"ם חכמת התורה ונתבטלו חכמת יו"ן חכמות החיצוניות (כאשר כתבתי כבר בארוכ') והנה חכמי הדור הגם שנאמר שידעו שהנס יקבע לדורות כי יאיר האור בגבהי מרומים בכל שנה עכ"ז לא ידעו אימתי יקבעו היו"ט לדורו' אם יקבעו תמיד ע"פ חדשי הלבנ' יום כ"ה כסלו כאינך המועדים הנימנים ללבנ' או יקבעו תמיד יום המועד מן יום האחרון של תקופת החמ' תקופת תשרי שהוא ליל היותר ארוכה שזה הי' עיקר הנס בימי היונים ביום אשר שברו וכו' ונהפוך הוא ע"כ לא קבעוהו למועד בשנ' הראשונה כי היו מסופקים בדבר. עד לשנ' האחרת שראו ברוה"ק שהאור בגבהי מרומים נתגל' ביום כ"ה כסלו הגם שלא הי' עדיין יום אחרון של התקופ' אז קבעו"ם בקביעות לעד לעולם מיום כ"ה לחדש כסלו לחשבון חדשי הלבנ' וזה שתיקנו בנוסח ההודא' וקבעו שמונת ימי חנוכ"ה אל"ו (דייקא) היינו אשר נמנים מן יום כ"ה כסל"ו לחדשי הלבנה לא למנין תקופת החמה וידוקדק תיבת אל"ו כמין חומר:
1