בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:קל״אBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:131
א׳עוד אומר לך מה שתקנו הודא"ה דייקא אמרז"ל המוד' להש"י על נס שנעש' לו הש"י מצילו מצר' אחרת הבי' זה הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה ופירש בזה הכתוב כי חמת אדם תודך (כאשר מציל הש"י את האדם מן חימה והוא מודה אליו אז) שארית חמות תחגו"ר (לשון חגירת צפורן שמעכב הצרות אחרות וינצל מהם עכ"ל) ובזה פירשנו בברכת הודא' בשמ"ע מודים אנחנו לך וכו' על ניסך וכו' ועל נפלאותיך וכו' ועל כולם יתברך וכו' וכל החיי' יודו"ך סלה וכו' ע"כ האל ישועתינו ועזרתינו סלה. רצ"ל כיון שאנחנו מודים לך עי"ז אתה ישועתינו ועזרתינו סלה. ובזה תבין מה שתקנו בחנוכ"ה סוף הנסים הודא"ה דייקא דכיון שניצולו מן גלות י"ון והבינו שכן קרבו ימי הפקוד'. גלות הארוך גלות אדום ואנחנו צריכין לישועות הש"י בכ"י. הנה בימים הקבועי' בכל שנה להודא"ה שאנחנו מודים על הדבר עי"ז מצוקה ננצל מכל צרינו העומדים עלינו והש"י מצילנו מידם נהגם שהם נסים נסתרים עכ"ז נבין בכל פעם כי יד הו"י' עשת' זאת. ואין זה בטבע כי הן הן גבורותיו ונוראותיו שה אחד בין וכו') ע"כ הודא"ה בגימ' אהי"י'. הוא ע"ד שאמרז"ל שאמר הש"י למשה בגלות מצרים אהי' אשר אה"י'. אהי' עמהם בצר' זו אשר אהי' עמהם בגליות אחרות. ודי בזה למשכיל ועפ"ז תתבונן אומרו להודו"ת ולהל"ל:
1