בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:קל״גBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:133
א׳ועתה נתחיל לפרש פ' הודא' בתהלים סי' קי"א:
1
ב׳הללו י"ה אוד' י"י בכל לבב בסוד ישרים ועד'. גדולים מעשי י"י דרושי' לכל חפציהם להתבונן קישור הדברים בטעם גם הדקדוקים שיש לדקדק " א' אומרו בכל לב"ב משמע ב' לבבות. ב' אומרו בסו"ד ישרים. מהו בסו"ד הל"ל בתו"ך. ג' אומרו ישרי"ם ועד"ה מהו ישרי"ם ומהו עד"ה. ד' אומרו גדולים מעשי י"י דרושים וכו' משמע בזה הם גדולי' כי הם דרושים וכו' ואינו מובן מה זה. והנה כדי להבין הענין נקדים הקדמ'. והוא. דהנ' המתפלספים לא יאמינו במציאו' הנסים באמרם שאין זה מכבוד הבורא כי פועל אומן זה כבודו שלא יגיע הפסד ושינוי למעש' ידיו. ויהי' לו כח הקיום כפי אשר כבר עשהו והבורא ית"ש הנה פעל ועש' הנבראים על טבעם זהו כבודו ית"ש שיעמדו נבראיו לעד על טבעם שהטביעם מששת י"ב. לא שיגיע להם שינוי והפסד מטבעם. והנה אל החקיר' המזוייפת הלז כבר הכה על קדקדם הרב הגדול הגאון הקדוש בעל גו"א בהראות טעותם וזיופם. והוא מ"ש בס' הגבורת שלו ותוכן דבריו. כי הנהגת הטבע הוא בעולם הטבעיי אשר ברא הבורא. וההנהג' הנסיית הוא מעולם הנבדל אשר ברא הבורא. ולכל דבר הוא הנהג' מיוחדת מבראשית. ואין זה קלקול (ואם תרצ' לרוות צמאונך עיין בדבריו שם) ומסיק שם שבאותו העת שישנו בעולם הנהגה הניסיית ישנו ג"כ הטבעיית. דהיינו בדמיון בעת העמדת השמש ליהושע. יכול להיות שעמד' השמש ליהושע בנס ואעפ"כ הלכה ונשקע' בזמ' בטבע. ואין כאן הפסד מן הטבע. וכן בחזקי' שבה אחורנית לחזקי' ואעפ"כ הלכה כסדר'. והנה השכל המשוקע בטבע לא יקבל זה. כי איך אפשר לצייר ב' הפכיים בנושא אחד הן אמת בטבע א"א לציר אבל בנס יכול להיות הלא לזה הוא מעשי יי ונפלאותיו אשר הוא יכול עשות דבר והיפוכו בנושא אחד כי הוא כל יכול. והבן. וכ"ה בכל הנסים. וכאשר תתבונן בזה אין מקום לקושיית המתפלספים כי הטבע תעמוד על עמד' בלי הפסד. והנס מעולם הנבדל יתהוו' בגזירת הבורא דבר בלתי טבעיי ואיש אמונות הגם שלא יצוייר לו בשכל איך הוא באפשרי ב' הפכיים בנושא אחד יאמין באמונ' הדבר. שהוא דבר אשר לא יצוייר בשכל אבל האמת כן הוא. ובזה יתפרשו הפסוקים. אודה י"י בכל לב"ב היינו בשני לבבות אאמין במעשי נסים שהוא ית"ש משדד המערכות ופועל נסים שלא כטבע ואאמין אשר הפועל אומן ית"ש אינו מקלקל מעשי ידיו ויכונו לעד לעולם ואהודנו בב' הענינים הללו:
2
ג׳בסוד ישרים ועדה. בסו"ד ישרי"ם היינו הישרי"ם בלבותם המה המאמיני' בנפלאותיו והוא סו"ד כי הוא מעולם הנבדל אני אהודנו בסוד"ם ואאמין בזה וגם אהודנו בתוך העד"ה. היינו דעת ההמוניים אשר אין להן השכל' בנפלאותיו רק אומרים אדרבא שזהו כבודו ושבחו שאינו משנה הטבעיים. והנ' אני אהודנו גם בתוכם שאני מסכים על סברת הישרי"ם ועם סברת העד"ה כי סברת שניהן אמיתיית כי בזמן א' וברגע א' ישנם ביחד פעול' נסיית ופעולה טבעיית. והגם שלא יצוייר הענין בשכל דבר והיפוכו הנ' לזה המה גדולי' מעשי י"י אשר המה דרושי"ם לכל חפציהם כפי חפץ השכליים מי שישפוט לו השכל שזהו כבודו ית"ש שלא ישנה מעשי ידיו הטבעיים ויכונו לעד לעולם הנה כדבריו כן הוא. ומי שישפוט לו השכל שזהו כבודו ית"ש להראות גדולתו איך משדד מערכות השמים כרצונו. הנה כדבריו כן היא הבן הדבר וזה שמפרש אח"כ איך הם דרושי' לכל חפציהם היינו הו"ד והד"ר פעל"ו היינו פעולת נסים שבזה מתגלה הודו והדרו על עבדיו וגם צדקתו עומד"ת לע"ד היינו הצדק' והמתנת חנם שנתן לנבראים כח טבען מבראשית תכון לעד לעול' בלי הפסד והגם שהן כפי שכלי אנושיים ב' הפכיים הנה לזה המ' גדולי' מעשי י"י הבן:
3