בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:ק״מBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:140
א׳ראשית חכמה יראת י"י שכל טוב לכל עושיהם תהלתו עומדת לעד: (קלח)
1
ב׳הנראה לפרש דהנה המתפלספים אשר לא נגה עליהם או"ר התור"ה סוברים ענין מצות התורה כחוק ונימוס ונותנים טעם למצות כפי דעת' באמר בכל מצו' יש רמז איז' מושכל וחכמה פליסוכית וכיוצא ועי"ז גוזרים בשכלם שהעשי' בעצמה של המצוה אינה הכרחית אל האדם רק שנצטו' לעשות כדי שעי"ז יתעורר ויתבונן מושכ' החכמ' אשר נרמז בציווי הזאת ממילא המתבונן כבר בחכמה הזאת ובמושכל אין מן ההכרח לו לעשות המצו' בפועל. והנ' תדע הכתות האלה הם מן הערב רב והן המה קוץ ממאיר לזרע ישורון ומפתים בפתויי הזונ' לקלי הדעת להקל מעליהם טורח משא סבל עבודת המצות וכבר קהלתי עליהם קהל' גדולה (במ"א בדברינו) להתוודע ולהגלות שהאנשים כאלה אין להם חלק ונחלה בישראל ויהיו לחרפות (וכבר היתה עלינו רוח י"י בדברינו הקודמים שזהו ענין הנס דחנוכ"ה לבטל חכמת החיצוניות ולהגביר אור התורה ונר מצו') אבל קבלתינו האמיתיית שהמצות האלה הם כביכול רמ"ח האיבר"ן דמלכא וכל מצוה ומצוה מרמזת לשורש עליון באצילות הקודש כביכול עצם השם הו"י ב"ה ובעשיית המצו' דוקא בפועל מעורר השורש העליון ההיא ועי"ז יושפע על העושה דוקא שכל מן החכמ"ה העליונה מהשורש ההוא וזה שמברכין בעשיית המצוה אשר קדשנ"ו במצותי"ו דייקא (קד"ש היא חכמ"ה כנודע והבן) וז"ש ראשית חכמה יראת י"י רצ"ל כשראשית חכמת האדם היא יראת י"י דייקא אזי יבין כי המצות המה שכל טוב לכל עושיהם דייקא עשי' בפועל (ולא בידיעת חכמה על ידם כאשר הבינו הפלסופים) ע"כ תהלתו עומד' לעד שמברכין על המצות ברוך אשר קדשנ"ו במצותיו דייקא הבן הדבר כי קצרתי בכאן וכתבתי הדברים באריכות בספרי מעיין גנים:
2
ג׳עוד אפרש לך איזה גרגרים מפסוקי ההלל מן הנמצא תחת ידי:
3