בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:קמ״הBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:145
א׳בנוסח הפיוט שנוהגין להודות בימי חנוכה מעוז צור וכו' ומנותר קנקני"ם נעשה נס לשושנים. הנה יש לתמו' לא קנק"ן היה רק פ"ך ואם הי' רוצה המחבר שיהיה החרוז בתנועה מיושרת היה יכול לומר ובנותר השמני"ם אבל יתפרש ע"פ הדבר שכתב האריז"ל במשנה אל תסתכל בקנק"ן אלא במה שיש בו דקאי על המד' הי"ג ונק"ה לא ינק"ה שיש בו אותיו' קנק"ן והוא הרמוז למט"ט שהוא ק"ן ביומי דחול והנ' לא יסתכל האדם שיש בו ח"ו שום יכולת מבלעדי הוי"ה ית"ש. והנה נרמז השם הוי"ה בר"ת וס"ת ואומר לך עוד דהנ' הגבורות הם ה' אותיות מנצפ"ך ע"כ הם ה' גבורות ובהחלק מספר' למספר השוה יעלה מספר כ"א נ"ו (עמש"ל סי' כ"ו ורמזתי ג"כ בסימן קמ"א) והם ה"פ נ"ו שבפסוק ויהי נועם בס"ת היינו אלקינ"ו עלינ"ו ידינ"י עלינ"ו ידינ"ו והנה כתיב א"ל הוי"ה ויא"ר לנ"ו (עיין בסי' הנ"ל) היינו להאיר ולהמתיק הגבורות ממתיקין כל גבורה שמספר' נ"ו במספר א"ל הוי"ה שמספרם נ"ז ז"ן ועי"כ מתהוו' מן פ"ר פר"ה וזהו א"ל הו"י' ויאר לנ"ו היינו אלו הב' שמות חסד ורחמים מאירין אל הנ"ו היינו הגבורות והנה ונק"ה לא ינק"ה זולת אותיות קנק"ן יש אותיות אל הו"י. והנה בעת הזעם היה הסתר פנים מחמת הגבורות והיתה ההנהג' בהסתר ע"י הקנק"ן (כנאמר לעיל בשם האריז"ל) ואחר כך בעת הישועה הנה הית' ההארה להמתיק הגבורות ע"י שמות א"ל הו"י המה המאירים אל הנ"ו כמד"א ויאר לנ"ו. וזהו ומנותר קנקנים רצ"ל אותיות הנותרים במדת ונק"ה ל"א ינקה זולת הקנק"ן על ידם נמתקו הגבורות ברחמי"ם עולה ג"כ מספר קנק"ן הבן הדבר:
1