בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:ג׳Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:3
א׳ועל הפורקן (ג) פורקן הוא לשון תרגום של ישועה ויוש"ע י"י מתרגמינן ופרי"ק י"י וכן ואין מושי"ע לה מתרגמינן ולית דפרי"ק לה ולמה תקנו בלשון תרגו"ם והנראה דהנה קשה הלא נסים הרבה נעשו לישראל ולא תיקנו לזכרון לדורות לעשות הימים שאירע בהם הנ"ס יו"ט כמו שתיקנו בחנוכ"ה ופורים ולמה לא עשו לזכרון גם דיהושע בהעמדת החמה וגם דאסא ויהושפט וחזקי' וכיוצא אך הוא דהנה כל נס וישוע' הנעש' לישראל הוא ע"י שמתגלה איזה אור עליון בשמי' ממעל ועי"ז מתהוו' הנ"ס בזמן הצורך והנה לפעמים בגזירת היוצר נקבע הנ"ס בשמים ממעל היינו שנקבע הדבר אשר בכל שנה ושנה בהגיע הזמן הזה שוב נתגלה האור ההוא בשמים ממעל כמו שהיה בפעם הראשון והנה ע"פ נבואה ורוה"ק ידעו אם היה הנס רק לשעת' לא קבעו יו"ט לדורו' משא"כ אם נודע לישראל אשר זה האור נקבע ויתגלה בכל שנה הנה קבעו יו"ט לדורות (ויתבאר אי"ה בפסוק זכר עשה לנפלאותיו וכו' ובמאמר חז"ל שלחה אסתר לחכמים קבעונ"י לדורות) והנה האור המתגלה בשעתה בעת הצטרכות הישועה הוא עיקר התגלות ומה שמתגלה בכל שנה אח"כ נק' זכר לדורות כעין הכתוב זכ"ר עשה לנפלאותיו היא מלשון זכ"ר המשפיע ומוליד בדומה ע"כ בכל שנה ושנ' האור המאיר הוא כעין מקבל מהאור העיקרי הנעשה בעת הישועה וזהו הנאמר זכר"ו נפלאותיו וכו' היינו ליתן להם כח המשפיע שיהיו מולידים בכל פעם בדומה והנה לשון תרגו"ם היא מצרנית ללה"ק והוא כמקבל מלה"ק והנה הנס אשר נתגל' בזמן המצטרך נק' תשוע"ה בלה"ק אבל האור שמתגל' בכל שנה ושנה הנה הוא כמקבל כנ"ל נק' בלשון תרגו"ם פורק"ן ויתבאר עוד אי"ה לקמן בנוסח עשית תשועה גדולה ופורקן וכו':
1
ב׳ועוד י"ל על הנסים היינו נסים נגלים נראים לעין כל שהם מוגבהים למעלה מן הטבע ועל הפורק"ן נסים הבאים מלובשים בטבע ע"כ פורקן הוא תרגו"ם כי תרגו"ם הוא לבו"ש המקרא ויתבאר אי"ה בנוסח ההודא"ה ולעמך ישראל עשי"ת תשוע"ה גדולה ופורק"ן כהיום הזה:
2
ג׳ויש לומר עוד ע"פ מ"ש בגמרא סוטה יוחנן כ"ג שמע ב"ק מבית קה"ק שהוא אומר נצחו טלי"א דאזלו לאגחא קרבא באנטוכיא וכו' וכתבו אותה שעה וכונו ובלשון ארמי הי' אומר עכ"ל ופירש"י נצחו טליא וכו' שהלכו פרחי כהונה בני בית חשמונאי להלחם עם היונים לפני יום כפור ונלחמו ביוה"כ ושמע יוחנן כ"ג כשהיה עובד עבודת יוה"כ עכ"ל. והנה לפ"ז התחלת הישועה בנצחו"ן למלכות יון היה ביוה"כ
3
ד׳הג"ה הגם שנרא' שהמעש' הזאת לא היה באות' השנ' של הנס דנרות כי זה היה עדיין בימי יוחנן והישוע' העיקרית בפריקת עול מלכות יון והנס הנעשה בנרות זה היה בימי מתתיה בנו עכ"ז לא במקר' הוא: וגמר הישועה בחנוכה תתבונן הדבר ע"פ הזהר אימ"א עילא"ה עד הו"ד איתפשטת הבן זה וזה שיסד הפייטן בני בינ"ה (דייקא) אימיא ימי שמנ' קבעו שיר ורנני' הבן הדבר:
4
ה׳והנה נתבשרו ביוה"כ בלשון תרגו' י"ל ע"פ דברי האריז"ל בענין קדי"ש. וז"ל דע כי תרגום הוא אחוריים (רצ"ל תרגום בגימ' ט' שמות הוי' באחוריים היינו י' י"ד יד"ו ידו"ה בגימ' ע"ה תרגום) לכן הוא מכניע הקליפות כשאומרין קדיש בלשון תרגום עכ"ל ונראה לפענ"ד להתבונן בזה במעט קט דהנה יניקת הקליפות הוא מבחי' אחוריי' כמאן דשדי לשנאוי בתר כתפוי והנה הארת ישראל מבחי' פנים והנה כשנתגדלה ההארה יומשך גם לבחי' אחוריים ונתוודע לקליפות כי חפץ הש"י בישועת ישראל ונכנעין ע"כ אנחנו אומרין יתגדל ויתקדש שמי' רבא וכו' ויצמח פורקני' וכו' בחייכון וכו' ואומרין זה בלשון תרגום שיכנעו הקליפות (וא"א להרחיב הדבור והש"י יודע האמת ודברינו בדרך אפשר) וזהו לדעתי אתם תקום תרח"ם ציון תרח"ם בגימ' ט"פ ע"ב כנ"ל סוד התרגו"ם וע"כ נתבשרו בלשון תרגום ולפ"ז תתבונן ג"כ מה שאומרין על הניסים העיקרים בהארת אור פנים ע"י הייחוד השלם כמבואר לעיל כונת תיבת נ"ס ועל הפירק"ן בתרגום שנכנעין הקליפות וכנ"ל ואין להאריך ויתבאר אי"ה להלן עוד בנוסח ההודאה כנ"ל:
5