בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:ל״בBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:32
א׳ועוד אפרש לך טעם כי בפגם ההו"ד דקדוש' הנה נתגבר ח"ו הו"ד דסט"א זה לעומת זה (לזה תמצ' בעוה"ר עיקר התגברות האומות על ישראל בשמדות וגזירות משונות הי' באלף החמישי הו"ד כל היום דו"ה כמ"ש הכתוב והוד"י נהפך וכו' ומה שקדם החורבן והגלות עוד קע"ב שנה קודם אלף החמישי בסוד הכתוב ואת' תשופנו עק"ב הוא כי בהדי הוצא וכו' כמש"ל ובעונותינו שרבו יצאו מה שיצא גם מן אלף הששי) והנ' הז' עממין שכבשו בנ"י הם חג"ת נהי"ם דסט"א וסדרם מקובל בידינו מפי כבוד אדומ"ו הרב הק' כק"ש מו' יעי"צ זצוק"ל. הכנענ"י חסד דסט"א החתי גבור'. האמורי ת"ת הפריז"י נצ"ח החו"י הו"ד היבוסי יסוד הגרגשי מלכותו. והנ' החוי הוא הו"ד דסט"א שנתגבר ע"י אביקת הס"מ עם יעקב הנה המלחמה הראשונה להתגבר על החו"י (הוד דסט"א) הי' המתגברים בזה שמעו"ן ולו"י בשכ"ם החוי נשיא הארץ והנה המתחיל במצו' אומרים לו גמור אבל שמעון אבד מעלתו בשיטים להיות בשכם קינא על הזנות ובשיטים וכו' ונשאר המעל' הזאת רק ללוי ע"כ גם בכאן תיקון אור ההו"ד ולהתגבר על הו"ד דסט"א הוא ע"י הכהנים בני לו"י המתחיל במצו' ובז' תבין כוונת הקליפה יו"ן בעת התגברות' גזרו בתול' הנשאת וכו' תבעל לטפסר תחל' והוא כענין שעש' החוי במעש' דינ"ה והכהנים החשמונאים בני לוי בהתגברם גזרו על בת אל נכר לעשו' משמרת למשמרת:
1