בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:ל״דBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:34
א׳ורביעי בקדש טעם שנעש' הנס ע"י כהני"ם (והוא דרך חידוד פטטיא דאוריית' טבין הנה כתבו הראשונים טעם שנפלו ישראל ז' עממין מן הע' אומות מפני שיש להם בעוה"ז דין בנות וניטלין רק עישור נכסי' ולעתיד ב"ב יורשו הכל כדין בנים ועוד כתבו טעם היות שניתן לאברהם אבינו הכהונ"ה וניתן לו המעש"ר (כי יוצאין י"ח בנתינת מעשר לכהן ובפרט כשאין בן לוי נ"ל) וכתב הרב הגדול מ' חיד"א זללה"ה דנ"מ בין ג' הטעמים הוא לענין אי מצי לסלקינהו בזוזי דאי הטעם משום מעש"ר לכה"ן לא מצי לסלקינהו בזוזי ובזה אמרתי טוב טעם על מה שארז"ל אשר כל השבטים הניחו בא"י יתידות הארץ והיינו שהניחו מן האומות בחלקם בארץ וישומם למס עובד והורש לא הורישום) משא"כ יששכ"ר לא הניח יתידו' הארץ ואמרתי הטעם דסברת השבטים שהניחו אותם ולקחו מהם מס הוא סברו דירושת ז' הוא מטעם עישור נכסים ע"כ יכולין לסלק אותם בזוזי ע"כ נתנו את הכנעני למס והורש לא הורישום מן הארץ וסברא יששכר דגם בעוה"ז דינם כבנים דאי הוה לנו הדין בנות הרי כתיב בתור' ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם והנ' יששכר הוא העיקר העוסק בתור' דן דין זה מהנתן לנו הש"י את התור' על כרחך דינינו כבנים ממילא על כרחך טעם נתינת ארץ ז' עממין לנו הוא מטעם כהונ"ה וא"א לסלק אותם בזוזי ע"כ לא הניחו יתידות הארץ והנ' מלכות יו"ן עמדו על ישראל להשכיחם התור"ה וכיון שאין עסק התור"ה ח"ו אין כאן הוכח' שא"י דוקא של ישראל כי יכולין לומר שניתן להם א"י מטם עישור נכסי ויכולין לסלק אותם בדבר אחר ע"כ בשעת הנס שחזרו ישראל לתורתם נר מצו' ותור"ה אור נעש' הנס ע"י כהנים דייקא להורו' שניתן להם הארץ מטע' כהונ"ה ושלהם היא עד עול':
1
ב׳ובזה תמצא טוב טעם במה שכתבתי לך לדעתי שע"פ החשבון נרא' לידת יששכ"ר היה בכסל"ו חנוכ"ה. ע"כ שבט יששכ"ר לא הניחו יתידות הארץ והנ' הסנהדרין שהם משבט יששכ"ר הם היו מבית דינו של חשמונא"י המה תקנו ההודא"ה ויתבאר אי"ה להלן בענין מה שאמר יעקב עש' אעשרנו תרין עישורין היינו חומש והנ' משנאבק המלאך עם יעקב בקטרגו על מעשר הבנים הנה נתן את לו"י למעשר לעבוד' ובכדי שיהי' חומש נתן את יששכ"ר לתור"ה וכתבתי שם בשם הגדולים מעשר היא בסוד ה' אחרונ' וחומש בסוד ה' ראשונ' בינ'. והנ' יששכ"ר ניתן לחומש ע"כ יסד הפייט בני בינה (היינו יששכ"ר) ימי שמונה קבעו שי"ר ורננים וכיון שהם היו הקובעים שיר והודא' הנה בדקדוק הזכירו הכהונ"ה בהודאה להורות על סברתם כנ"ל. הבן:
2