בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:ל״חBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:38

א׳ועוד יתבאר לך ביתר שאת אמרינן בגמ' מצאו פ"ך אחד שהי' מונח בחותמו של כ"ג הנה הנס לא הי' במקרה יש להתבונן למה מצאו פ"ך דוקא ולא כלי אחרת גם יש להתבונן למה הי' חתו"ם בחותמ"ו של כ"ג דייקא וכי ס"ד שכך הי' המנהג שהכה"ן הגדו"ל הי' מחתים השמנים גם את"ל שכך הי' המנהג למה משמיענו החידוש. הל"ל סתם מצאו הפ"ך חתו"ם. ואחשבה לדעת דברי חכמים וחידותם דהנ' גילה לנו מרן האריז"ל במעשה דהמ"ן שהוא הי' יונק (משמרי הגבורות) הגבורות הקשים (נודע כי אותיות מנצפ"ך הג' הם) היינו הוא הי' יונק משני גבורות הראשונות מ"נ דמנצפ"ך והארורה זרש מן צ' דמנצפ"ך וחכמיו היועצים לו מן פ"ך דמנצפ"ך הנה תרא' שהחכמי"ם הרעים המתחכמים בחכמו"ת חיצוניות המה יונקים מן שמרי הגבורות דאותיות פ"ך דמנצפ"ך:
1
ב׳הג"ה ויציבא מלתא דנא להטועמים מעה"ח אימא עילא' עד הו"ד איתפשטת וכבר ידעת שהחמשה גבורות מתפשטים מחס"ד עד הוד ויסוד דאמא מסתיים בת"ת (דז"א) ומשם והלא' מתחיל התגלות החכמ"ה אב"א על כן בפ"ך שהוא גבורו"ת נצח הו"ד משם יותר התגלות החכמ"ה ע"כ גם הקליפות שיונקים מן שמרי הגבורות אותן שיניקתן מן גבורות פ"ך הן המה חכמים להרע לחכמות עולמיית חיצוניות הבן הדבר היטב:
2
ג׳והנה כבר כתבנו עיקר התגברות היוני"ם היה להיות ניגוד לחכמו"ת התור"ה ורצו להגביר חכמו' חיצוניו' יונים
3
ד׳הג"ה והי' להם כח להגביר א"ע בזה מחמת הפגם שנגע הס"מ בכף ירך יעקב ונפגם ההו"ד ובהדי הוצא וכו' ע"כ תמצא שהאלף החמישי מדת הו"ד כל היום דו"ה סוד והוד"י נהפך עלי למשחית. ונהפך הו"ד לדו"ה ונקדם החורבן עוד באלף הרביעי קע"ב שנים בסוד ואת' תשופנו עק"ב כי בהדי הוצא לקי כרבא: הנה היו בודאי יונקים משמרי הגבורות פ"ך גבורות נצ"ח והו"ד כיון שהי' להם התגברות חכמות חיצוניות כדחזינן בחכמי ויועצי המן כאשר למדנו מתורתו של מרן האריז"ל כנ"ל ומעת' כעת התנוסס הש"י עמנו גם בזמן הישועה מצאו פך (דקדושה) דייקא וחתם בחותמו של כה"ן גדו"ל דייקא כמש"ל כה"ן הדיו"ט בנצח כה"ן סתם בחס"ד כה"ן גדו"ל בחכמ"ה להורות לנו כי דידן נצח הש"י האיר אור החכמ' ונתבטלו חכמת יו"ן חכמת החיצוניות ובזה תבין ביותר ג"כ מה הי' הנס ביום הראשון כי זה עיקר הנס שמצאו פ"ך כנ"ל וחתום בחותמ"ו של כה"ן גדו"ל הרומז לחכמ"ה הבן הדבר:
4
ה׳ומעתה תבין שפיר גם בנוסח ההודא' מה שהזכירו שהנס נעשה ע"י כה"ן גדו"ל דייקא ועוד יתבאר אי"ה:
5