בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:נ׳Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:50

א׳על עמך ישראל וכו' עד ואח"כ באו בניך וכו' (מט) על עמך ישראל הנה מהראוי להתבונן בנוסח ההודאה דפורים תקנו כשעמד עליהם המן וכו' ולא תקנו לומר כשעמד המן הרשע על עמ"ך ישרא"ל כי הוא באמת כעין שפת יתר דבאומרו כשעמד עליהם קאי על שלמעלה שאומרין על הניסי"ם וכו' שעשית לאבותינו וכו' בימי מרדכי וכו' כשעמ"ד עליהם וכו' היינו על אבותינו הנ"ל הנה גם בכאן היה מספיק שיאמרו כן כשעמדה עליהם מלכות יו"ן וכו' ולמה תקנו לפרט על עמך ישראל ואגב נדקדק עוד (הגם שיתבאר אי"ה במקומו) אומרו בכאן ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם וכו' מהו לשון עמידה ועוד נדקדק הנה בהודאה דפורים לא נאמר רק סיפור הישועה שנתלה המן עם בניו אבל לא נאמר מה עשו אח"כ בני ישראל ובהודאה הזאת אמרו ואח"כ באו בניך וכו' ופנו את היכלך וכו' וטהרו וכו' והדליקו נרות והנה להבין כל הנ"ל הנה אדברה וירוח לי:
1
ב׳והנה נבא לחקור הנס דחנוכה נעשה ע"י המנור"ה הנה בודאי לא במקר' הוא ועוד נשובה ונחקורה מה נשתנה הנס הזה מכל הניסים שכל הניסים שנעשו לישראל הי' הנס לצורך הישועה וההצלה והנס הזה דחנוכ"ה לא הי' לצורך הישוע' והנה לבאר כל הנ"ל:
2
ג׳אקדים לך מ"ש תלמידי הבעש"ט על הא דאמרו רז"ל דנתקש' משה במעש' המנור"ה עד שהראה לו הקב"ה מנורה של אש ומהראוי להתבונן למה נתקשה משה במעש' המנור' יותר מן כל מלאכת המשכן ועוד יקשה דהנה הש"י יודע תעלומות לב וכיון שידע הקב"ה אשר משה לא יהי' יכול להבין מתוך האמיר' והדיבור רק ע"י ראי' למה אמר לו הש"י מתחיל' באמיר' למה לא הראהו תיכף מנורה עשוי' אבל הוא להיות דמלאכת המשכן נגד מעשה בראשית וכמשארז"ל יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ ממילא מובן אשר למלאכת המשכן היו צריכין לידע צירופי מ"ב והנ' עשרה מאמרות הן במ"ב כי בראשית נמי מאמר הוא (כמשארז"ל ומהראוי להתבונן למה לא נאמר ויאמ"ר כמו באינך והוא להיות שהוא מאמר עליון שאינו מתגלה כי בחי' המאמר אצלו ית"ש הוא בחי' שפעו המתגלה אל הנבראין כדמיון המשל באדם שיאמרו מגלה לאחרים פנימיות לבו והנה מעשה המנורה נגד המאמר הראשון בראשי"ת דלא נאמר בי' מבואר ויאמ"ר שאינו בבחי' גילוי לנבראין ע"כ נתקש' משה במעשה המנורה באמיר"ה (והיוצר כל הוא אלקינו ברצותו שיבין משה מעשה המנורה נגד המאמר הראשון דאינו מבואר בו ויאמ"ר כנ"ל כי אינו מושג הנה אמר לו הש"י באמירה ולא השיג אז הבין משה שהוא נגד המאמר הראשון בראשי"ת והבן. ואי"ה יתבאר להלן ביתר שאת בענין משארז"ל חנוכה לא ניתן לכתוב:
3
ד׳והנה במאמר הראשון בבראשית שם עלו ישראל במחשבה בראשי"ת בשביל ישראל שנק' ראשי"ת עם היות שלא הי' במציאות עדיין להפריח מצות ומע"ט הספיק מחשבתן של ישראל מה שיפריחו אח"כ והנה ידוע בעת הצרה והזעם כשעמדה מלכו"ת יו"ן. לא הי' יכולין ישראל לבטל הגזרה ע"י תשובה ומע"ט ותפלה וצעקה (כאשר עשו בימי מרדכי ואסתר) כי מלכו"ת יו"ן ביטלו אותם מן המצות ולא הניחו אותם להתאסף ובעבור זה לא היה איתערותא דלתתא (כ"כ לשיספיק לתשועה ולגאולה) רק הי' הנ"ס כעין מעש"ה בראשי"ת שהספיק מחשבת"ן של ישרא"ל מה שיסגלו אח"כ מצות ומע"ט והמחשבה הזאת היא שעמדה להעלאת מ"ן איתערותא דלתתא ע"כ נעשה הנס במנור"ה שנתקש' בו משה להיותם נגד המאמר הראשון בראשי"ת שגם שם הספיק מחשבתן של ישראל שיפריחו אח"כ מצות ומע"ט הבן מאד והנה חכמי ישראל שבאותו הדור ביודעם כ"ז ברוה"ק שהישועה הית' באופן כזה הנה בבואם לביהמ"ק העריכו עבודה הראשונה הדלקת המנור"ה והש"י התנוסס עמהם נס במציאות הפ"ך והאיר להם בנר באריכת זמן הדלקתו שלא כטבע לידע ולהודיע חיבתו לבניו שעש' להם ישועה מעין מעשה בראשית היינו שהי' לבחי' איתערותא דלתתא (הוא בחי' מ"ן מה שיסגלו אח"כ מצות ומע"ט בעת הישוע' הבן מאד:
4
ה׳ומעתה תתבונן בלשון ההודא' אמרו כשעמד"ה מלכות יון הרשע' ע"ל עמ"ך ישרא"ל דייקא אשר כביכול זה דרכך עמהם לחוננם בשביל העתיד (כמו שהיה במעשה בראשית בשביל ישרא"ל שיסגלו אח"כ מצות) וז"ש ואת"ה ברחמי"ך הרבי"ם עמד"ת לה"ם היינו עמד"ת על אופנים וטבעם ומנהגם אשר אחר הישוע' יודו לשמך כי טוב והיא שעמדה להם הנס שלא היה בידם זכות עדיין עשית עמהם מעין מעש"ה בראשי"ת וכביכול אתה עמד"ת להם אתה ערבת בעדם ובשבילם לפני מה"ד אשר אח"כ יעבדוך ויודו לשמך ע"כ אמר אח"כ בהודא' אשר כ"ן עשו זרע ישורון ואחרי כן באו בניך וכו' והדליקו נרו"ת וכו' עשו עבודה הראשונה בנרו"ת המנור"ה דייקא להורות הישוע' באיזה בחי' הי' כי ידעו והבינו ברוח קדשם כי ביד הדור זכות אין כל כך. רק לי"י הישועה מעין מעש' בראשית
5
ו׳הג"ה עפ"ז תפרש הכתוב לי"י הישועה (אפילו ח"ו אין זכות להעלאת מ"ן) על עמך ברכתיך סלם מה שמברכין לשמך אחר הישועה הוא העומד להם סלה בלי הפסק. הבן: משא"כ בנס דפורים לא הוצרכו להזכיר בהודא' מה עשו ב"י אחר הישועה כי עשו קודם הישוע' צום ובכי ומספד ותעל שועתם אל האלקים הבן:
6
ז׳ובזה יתפרש לך הכתוב ברוך י"י אלקי' אלקי ישראל עוש' נפלאות לבד"ו וכו' דקשה מה משמיענו דהוא ית"ש עושה נפלאות לבדו ומי הוא הפתי אשר יאמין שיש מסייע ח"ו אך הוא כאשר יש איתערותא דלתתא בפעולת מצות ומע"ט הנה הוא ית"ש ימהר ישוע' ויחיש גאול' ע"י מעשה ישראל אבל כשאין איתערותא דלתתא ח"ו בזכיות (אעפ"כ לא יטוש י"י את עמו) הנה הש"י עושה נפלאות לבד"ו כביכול בלי איתעריתא והאיתערותא דלתתא הוא שהוא אלקי ישרא"ל שעלו במחשב' בראשי"ת הבריאה קודם שעשו מצות ומע"ט הספיק מחשבתן למה שיעשו אח"כ בעת הבראם הבן הדבר:
7