בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:ע״דBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:74
א׳עוד יתפרש לשון עמד"ת להם וכו' ע"פ מה שפירשנו פי' התפלה בר"ה (והוא מאנשי כנה"ג) היום יעמיד במשפט וכו' אם כבנים רחמינו כרחם אב על בנים אם כעבדים עינינו לך תלויות וכו' והנה החלוק' דאם כעבדים אינו מובן והנראה שהוא ע"פ דברי חז"ל במעשה דשמעון בן שטח בעבדים דינאי מלכא דקטל גברא ואמר שמעון ב"ש לינאי ינאי המלך עמו"ד על רגליך ויעידו בך כי העבד אין לו מציאות בפ"ע רק עיניו תלויות אל האדון וא"כ מה שדנין את העבד זה מיקרי שדנין את האדון ומצטרך המלך לעמוד (והנה באות' שעה אמרו המלך לא דן ולא דנין אותו) וזה תתבונן אומרו אם כעבדים עינינו לך תלויות שאין לנו מציאות בפ"ע וכביכול ע"פ משפטי התורה יצטרכו לומר עמוד וכו' ויעידו בך (והכל הוא לשבר את האזן) וממילא בטל הדין:
1
ב׳וזה שיש לפרש בנוסח ההודאה (ואתה ברחמיך הרבים בראותך מיעוט הזכות) עמד"ת להם (רצ"ל בשבילם עמד"ת באומרך כביכול שאין להם מציאות בפ"ע כי הם עבדיך ואתה אדוניהם ומן הצורך לעמו"ד ועי"ז נתבטל כל הדין השם הטוב יכפר בעדינו ילא"פ:
2