בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:ח׳Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:8
א׳שעשית לאבותינו בימי"ם הה"ם בזמ"ן הז"ה (ח) בימים ההם בזמן הזה הנה היא כפל לשון ועוד בזמ"ן הז"ה מורה על זמן המוקדם מהראוי לומר בזמ"ן ההו"א כענין שדרשו חז"ל ביום הז"ה באו מדבר סיני (מדלא קאמר ביו"ם ההו"א. הנה דרשו כל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים ע"כ שפיר קאמר ביו"ם הז"ה דקאי על הזמן ההווה כעת כן תראה בנוסח ברכת שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ"ן הז"ה דהכוונה על הזמן ההוה בעת לפנינו והנה לבאר זה אקדים לך לבאר מאמר אחד בשאילתות דר"א גאון פ' וישלח. וז"ל:
1
ב׳שאילתא דמחייבין דבית ישראי"ל לאודי"י ולשבוח"י קמ"י שמי"א בעידנא דמתרחיש לה"ו ניס"א הנה על כרחך אין כוונת הגאון להשמיענו דבאותו הזמן שצריכין ישראל לישועה ולנ"ס והש"י מושעם בנפלאותיו שיצטרכו אז להודות דזה פשיטא וגם אם נאמר דזאת היא כוונת הגאון ה"ל להביא ראיה מפסוק יותר מפורש חננני י"י ראה עניי משונאי מרוממי וכו למען אספרה כל נפלאותיך ועוד פסוקים רבים וגם ה"ל לגאון לומר בלשונו כ"ד מיתרחיש להו ניסא ואמר בעידנ"א אבל הוא להורו' דמחוייבין להודות בכל שנה בזמן שאירע נס מפורסם בשני' קדמוניו' וכאשר יתבאר לך להלן. ואמר הגאון לראי':
2
ג׳דכתיב הללו את י"י כל גוים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו אטו משום דגבר עלינו חסד הללו את י"י כל גוים אלא ה"ק הללו את י"י כל גוים מה דעביד עמכון וכ"ש אנן דגבר עלינו חסדו הנה דרשת הפסוק הזה היא ג"כ בתלמודא דידן פסחים והנה ע"פ פשוטו אינו מובן דהק"ו פריכא הוא דאדרבא כיון דאנן מלומדים בנסים שב לנו הדבר כהנהגת הטבע ואין אנחנו חייבים להודות על כל נס ונס משא"כ האומות כשיארע להם איזה ישועה הוא להם ענין חדש כמו פרי חדשה וצריכין להודות ובישראל אין כאן חידוש אבל לפי מ"ש דכוונת הגאון אינה על זמן ההוה שנעשה הנס רק על השנים המאחרות אחר הנס כשיגיע הזמן שאירע ביום כזה נס מחוייבים להודות ברוך שעשה ניסים בימים ההם וכו' הנה לפ"ז יונח שפיר ואקדים לך דהנה כמה וכמה ניסים נעשו לישראל ולא נקבעו לדורות להודו' ולהלל ביום ההוא בכל שנה ושנה כגון יום שהעמיד יהושע את השמש ויום מפלת סנחרב ונחלי ארנון וכיוצא. ויש מהניסים שנקבעו לדורות אפי' אינן מבוארין בתורה כגון חנוכה ופורים. אבל הוא דהנה ישוע' ונס הוא ע"י שהפועל ישועות מאיר איזה אור חדש בשמים ממעל בספירות עליונות ועי"ז מתהווה הישועה ונס בארץ מתחת והנה ישנו נס וישוע"ה שהתגלות האור בשמים ממעל הוא רק לשעתו בעת הצטרכות הישוע'. וישנם ניסים אשר נעשו בחיב' יתיר' לישראל אשר האור ההוא הנגל' בשמים ממעל בעת הצטרכות הנס נקבעו הימים האלה לדורות בגזירת היוצר אשר שוב בכל שנה ושנה בהגיע היום ההוא שוב מתגלה האור ההוא כמו בשעת הנס ע"כ נקבעו הימים האלה לזכרון לדורות להודות לי"י כי טוב כי לעול"ם חסד"ו והנה בזמן הנבואה הנה כשמבואר בדברי הנבואה באיזה י"ם בשנה ובחדש נתהווה הנס נדע שהתגלות האור יהי' בכל שנה ושנה בזמן הזה וכשאינו מבואר בדברי הנבואה יום הנס לא היה ההתגלות רק לשעתו ולא נקבע לדורו' והנ' זה כוונת הגאון בכאן באומרו בעידנ"א דמתרחי"ש ולא אמר דאיתרחי"ש משום דאיתרחי"ש משמע כבר איתרחי"ש אבל באומרי בעידנ"א דמתרחי"ש משמע עד היום מתרחי"ש הנס בזמן הזה הבן הדבר:
3
ד׳ומעתה יתבאר לך ראיית הגאון מן הפסוק הללו את י"י כל גוים וכו' דהנה כשיארע איזה ישועה לגוים כגון פלשתים מכפתור וארם מקיר הנה התחדש' הישועה אין רק לשע' אבל מעולם לא נעשה ישוע' לגוי וממלכה אשר יהיו להם הארת הישועה בכל שנה ושנ' בבוא הזמן ההוא אבל בישראל כתיב זכ"ר עשה לנפלאותיו היינו עושה הש"י לנפלאותיו כענין כח הזכר המוליד בדומה כן יום הישועה מוליד בדומה הארה ההוא בכל שנה וכן כתיב זכר"ו לנפלאותיו וכו' זרע ישראל עבדו וכו' אשר בהם דייקא נוהג המנהג הזה שיהיו הנפלאות מולידים האר' ההוא לדורות עולם והנה זה נק' התגברות החס"ד ואמ"ת לעולם קושטא קאי וז"ש הללו את י"י כל גוים מה דעביד עמכון הגם שהיה ישוע' רק לשע' התגברות שר על שר ואומה על אומה ברצון הגוזר וכש"כ אנן דגבר עלינו חסד"ו ואמת י"י לעולם שנתהוו לנו ניסים בהתגברות החסד אשר יהי' אמת י"י לעולם אשר בכל שנה יתגלה האור הנערב ההיא לפעול ישועות בקרב הארץ ולפ"ז הרי שלך לפניך להבין נוסח ההודא' שעשית לאבותינו בימים ההם וגם הם ההוים בזמ"ן הזה בכל שנה ושנה. ובזה תבין נוסח הברכה שמברכין בשעת הדלקת הנרות שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה שהביא הלבוש ז"ל נוסח לומר ובזמן הזה (וכן מצאתי בסידורי הספרדיים) ותמהו האחרונים ע"ז שאין לגירסא הזאת טעם ולפמ"ש יונח אבל עכ"פ העיקר הוא כגירסתינו כיון שאומרים שעשית וכן בברכה שעש"ה הכל לשון עבר היינו שפעל פועל הישועות מכבר מאז ומקדם בשע' התגלות האור בגבהי מרומי' שיתגלה האור גם בזמן הזה הבן הדברים:
4