בני יששכר, ניסן י״ב:י״בBnei Yissaschar, Nisan 12:12
א׳ראיתי בספר הנחמד צדה לדרך טעם נחמד עפ"י פשוטו. למנין ומספר ימי הספירה קודם יום מתן תורתינו מ"ט ימים ואח"ז יום מתן תורתינו ביום החמשים. ואעתיק לך לשונו. וז"ל. דע כי זה הענין בעצמו. שבא בספירת העמ"ר בא ביובל ואמר. וספרת לך שבע שבתות שנים וכו' תשע וארבעים שנה וכן אמר לקדש שנת החמשים שנה. ואחר שמצאנו זה בשביתת עבודת אדמתינו שהוא חיי הגופות. וכן בקבלת תורתינו שהוא חיי הגופות והנשמות. הורה שבא לענין גדול ונכבד כבר נודע שהקדמוני' היו מייחסים כוחות כל הנמצא לשבעה כוכבי לכת ולשבעת גלגלים. והיו מייחסים שבעה האקלימים שהם שבעה חלקי היישוב אליהם והיתה אמונתם שהשמש הוא האלהי הגדול. כמש"ל. ואחריו הירח ואח"כ החמשה הנשארים. סוף דבר כולם היו אלקות אצלם. ולכל אחד מהם היו מייחדין ממשלה. וכ"א בששה האחרי'. ודעת' זה היו לפי שהיו רואי' שבעליית' וירידת'. ושאר תנועתם. היו מתחדשות פעולות בעוה"ז. עד שהיתה תפלת' ועבודתם אליה'. וכפי מספרם הוו מקריבים שבעה ממיני בעלי חיים. כמו שראה בלעם הקוסם. שצוה לבנות ז' מזבחות ולהקריב ז' פרים. וז' אילים ולפי שכל אחד מהכוכבים. היו מוצאים לו ממשלה מיוחדת. ושאר הכוכבים יעזרוהו. והכל כמו שחלק אותם לכל העמים. ולשבע הארצות נמצא להם שבעה ממשלות. עד שהיו הקוסמי' קוסמים ע"ד המספר הזה. כמו שתירגם יונתן על מאמר יחזקאל שבועי שבועות להם. ונאמר שם על קסם נבוכדנצר. וזה הי' נמשך לדעת הקודמי' בתנועת הגלגלים שהם תשע וארבעים. כי לגלגל שבתא"י צד"ק מאדי"ם תשע תנועות לכל אחד. ולגלגל חמה. שתים ולגלגל כוכב תשע. ולגלגל נוגה חמש. ולגלגל לבנה שש. עד שחשבו קצת מהראשוני' כי לפי התנועות האלה היו הגלגלים מ"ט. כפי התנועות של כוכבי לכת וכו' ולפי"ז הענין הי' הקדוש ביום חמשים ובשנת החמשי' להורות על המניע שלא יתנועע (רצ"ל השם ב"ה אשר הוא מניע את הגלגלים וכל כוחותיה' כרצונו. ואין להם שום כח מבלעדי שפעו וכחו ויכולתו ית"ש) וענין זה המספר הזכירו ישעי' הנביא. ואור החמה יהיה שבעתי' כאור שבעת הימים. וזה כולו להעיר אותנו שלא נטעה בדעת הקדמוני'. אלא שנאמין שכל הממשלות תחת ממשלתו ית'. כי לו לבדו הממשלה וכול' משרתיו עושי רצונו. ולפיכך צותה התור' שלא לעבוד שום אחד מהם כלל. ואמר לא תעשה לך פסל. ואמר ופן תשא עיניך השמימה וגו' וכמה מצות באו בתור' למחות זה הדעת. וכן קצת המספרי' הנה ימות עולם מספרין שבעה. ובהיקף יריחו ז' כהנים וז' שופרות בשבעת הימים ובשביעי הקיפו ז' פעמים. וכן מספר הספיר' והיובל הכל למסורת בעת זה לידע ולהכיר כי אין מושל זולתו. וזה יוודע במופת כי כל הגלגלי' צריכים למניע ראשון שאינו מתנונע. ובדרך זה יודע מציאות הש"י ואחדותו. ובמה שטעו הראשונים באותו דרך יוודע לנו ממשלתו וגדולתו לקיים מ"ש כי ישרים דרכי י"י צדיקי' ילכו בם ופושעים יכשלו בם. כמשארז"ל בשעת מתן תורה קרע הקב"ה ז' רקיעי' ופתח ז' ארציות. ואמר להם בינו בעליונים והביטו בתחתונים. ודעו שאין אלוה זולתי מיד פתחו והקדימו נעשה לנשמע עכ"ל. והנה לפי הנ"ל הנה ימי הספירה מתחילין ממחרת יום צאתנו מאמ"צ. והנה ב' הנהגות הם. אחת הנהג' הניסיית בשידוד המערכה מערכת הגלגלים והכוכבים. והנה זה נתפרסם ביום צאתנו מאמ"צ. שהראה הש"י האיך הוא משדד מערכו' השמים וכוכבי השמים וכסיליהם. ע"י הארת חסדו לבניו. וההנהג' השנית הוא הנהג' הטבעיית. אשר מתנהגת עפ"י סידור הכוכבי' במשמרותם ברקיע מבראשית. והנה הקדמונים היו סוברים. שמסר הש"י מבראשית ההנהגה לכוכבים. והם מתנהגים בטבע מבלי השגחה עליונה (רק בזמן שנצטרך המשגיח לשדד מערכתם בהאיר מדת חסדו לבניו כמו בזמן צאתנו מאמ"צ) והנה לפי הטעם הנ"ל. צונו הש"י לספור בהשגחת המשגיח בכל עת ורגע. ואין להם שום תנועה מבלעדי השגחתו ויכולתו בכ"ז ועידן. נמצא לפי"ז אין לנו לירא מן שום דבר רק מהבורא ית"ש וזה שיש לרמז בכתוב. אם תבקשנה ככסף (היינו הוראת ההנהגה הניסיית. אשר נתגלה בפועל ביום צאתנו מאמ"צ והוא מבחי' החסד אשר רמוז בכסף כידוע) וכמ"ט מונים תחפשנ' היינו מנין מ"ט אשר אנו מונים. להורות על הנהגת הטבע (בגי' אלקים) והם מ"ט תנועת כוכבי השמים. הכל הוא בחפץ אלקי מבלי הסיר ההשגחה כרגע) אז תבין יראת י"י והנה קצרתי והמשכיל ירחיב הדבר:
1
