בני יששכר, ניסן י״ב:ח׳Bnei Yissaschar, Nisan 12:8
א׳עוד אמר הקדו' הנ"ל להיו' הימים האלה תיקון הנשמו' בשרשם בחכמה הנה ר' עקיב' שור' נשמתו בחכמ' נאמר עליו למשה שתוק. כך עלה במחשב' ונשמתו היתה גדולה וכו' ומ"ש משרע"ה שלח נא ביד תשלח אמר על ר"ע והיה רוצה שיתנו התור' על ידו אלא שהיה מעול' המחשבה ולא היה יכול לבוא לידי דבור לכך היה דורש תגין קוצין (שהוא שערות) שהוא ג"כ בחכמ"ה והתלמודים על שלא נהנו כבו"ד זה בזה (כבו"ד בגי' ל"ב נתיבות חכמ"ה) היו פוגמין במקום גבוה ולכך מתו. עכ"ד ולדעתי תתבונן בזה סוד הכתוב כבו"ד חכמי"ם ינחלו. וג"כ תתבונן מפנימה מנהג ישראל תורה שלא לגלח השערות בימים ההם. והמ"י טעם למה אין מברכין שהחיינו על מצו' הספיר' אמ' הקדו' הנ"ל להיות שאין זה דבר חדש כי כל העליות (היינו כל המוחין) היו ביחד בליל א' דפסח כנודע (מסוד החפזון) ואח"כ בימי הספירה הם נכנסין שוב מדריגה אחר מדריג' עכ"ד. ונ"ל לבאר עוד יותר דברכת שהחיינו אינה באה רק על דבר שמשמח הלב שלא היו לו זמן רב טובה הלזו. והנה בבוא הטובה יגל וישמח הנה מברך שהחיינ"ו. וכאן אדרב' הנה אתמול היו כל המדריגות בהארה יחד וכהיום שבים לאחור ומתחילין למנות ממדריג' הקטנה עד למחר יותר גבוה וכן בכל הימים עד שמשתלמי' כל המדריגות במ"ט ונשלם שיעור קומה ע"י מעשינו ונמצא זאת המדריג' היא אז ביתר שאת מליל א' דפסח שהיו אז שלא ע"י מעשינו וכהיום הושלמו ע"י מעשינו אז מברכין בחג השבועות שהחיינ"ו והבן עיין סי' י"א:
1
