בני יששכר, ניסן ב׳:ה׳Bnei Yissaschar, Nisan 2:5
א׳ויש לפרש. דרצו לדרוש. החדש הזה לכם ראש וכו' מהו לכם. לגם כל הענין כפל. דהרי כתוב מבואר אח"כ ראשון הוא לכם. ע"כ דרש דהש"י הראה למשה סימן שכבר נשלם הגלות. והסימן הוא. מיד גילו הצדיקים את ראשיהם. דהנה בכל דור ודור יש צדיקים גדולים יכולים לפעול פעולות נוראות. אבל הוא כשהדור אינו ראוי לכך. כל מדריגת הצדיקים הם באיתכסייא. ואינם נודעים בשם ובאפשר הם לפעמים חוטבי עצים ושואבי מים וכיוצא בשארי ענינים. וכמ"ש בגמ' שיצאה להם ב"ק יש בכם אחד שהוא ראוי שתשרה עליו שכינה וכו' אלא שאין דורו ראוי לכך. כיון שהוא בחשכות הגלות בכל דור ודור בימי גלותינו. וכן היה במצרים ודאי הוה בהם צדיק' גדולים. וכמו שאמרז"ל אין לך דור שלא יהא בו כאברהם וכו'. ובפרט שבט לוי שהיו צדיקים אבל לא היה נודעי' בשם ולא היה ניכרין (כמשפט לאוהבי שמו דכ' בהו. וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נק' עליך) דמחמת חשכות הגלות לא היה ניכר מדרגתם. וכיון שהגיע תור הגאולה מיד גילו הצדיקים את ראשיהם ונתגלה לעין כל צדקתם וקדושתם ומדריגתם. וזה שדרש על הפסוק הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע. ובזה רוצה לדרוש גם בכאן. החדש הזה לכם ראש חדשים. הראשים הללו של הצדיקים שהוא דבר חדש אצליכם. החידוש הוא רק לכם אבל אני ידעתי מאז ומקדם גודל צדקתם וקדושתם. נ"ל:
1