בני יששכר, ניסן ג׳:י״דBnei Yissaschar, Nisan 3:14
א׳כתב הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה בס' כסא דוד בשם הרב מ' חנון נבון. פי' הכתוב ולך י"י החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו דהקושיא מפורסמת מהו החסד. כיון שאינו משלם רק שכר כפי הפעול' (וכבר דברנו בזה במ"א בפירושי' שוני') ואמר הרב הנ"ל. ע"פ משאמרז"ל מצוה גוררת מצוה. היינו שסגולת המצוה הוא כך (מאת המצוה ב"ה וב"ש) שתגרור מצוה אחרת (והוא כענין הבא לטהר שמסייעין אותו) וא"כ לפי"ז פעולת המצוה הנגררת הוא ממילא מצדו ית"ש שמסייע מצד מדת החסד שהוא בסוד מי"ם המוגרים זה אח"ז. ואעפי"כ משלם הקב"ה כאלו היתה גם המצוה האחרת פעולת האדם ממש. וז"ש ולך י"י החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. כאלו הי' הדבר מעשהו ממש בלא גרירה והנה במצרים צוה הקב"ה במצו' ראשונ' שנצטוו כל יחיד הנה צוה ליקח את הפסח בעשור לחדש שאיקלע אז בשב"ת. בכדי להורות להם מצוה גוררת מצוה. להיות שנחו ביום השב"ת גם במצרי' עפ"י משה שבירר את יום השב"ת כמשארז"ל בזכות זה הנה מצוה גוררת מצוה ולקחו בשבת את טלה הפסח. וגררוה"ו וקשרהו בכרעי מטותם. ואעפי"כ יקחו שכרם משלם ועבר י"י לנגוף את מצרים וכו' ופסח י"י וכו' ולא יתן המשחית וכו'. והנח להם הקב"ה בשבת זה ענין הזה. ולך י"י החס"ד כי אתה וכו' ע"כ נק' שם השבת הזה שבת הגדול. היינו שנתוודע להם מדת החס"ד שנק' גדול"ה כדכתיב לך י"י הגדול"ה וכו':
1