בני יששכר, ראש חודש ג׳:ג׳Bnei Yissaschar, Rosh Chodesh 3:3
א׳בנוסח תפלת מוסף ראש"י חדשי"ם לעמך נתת יש להתבונן דבשלמא בשבתות וי"ט (שאומרים ולא נתתו ה' אלקינו לגויי הארצות וכו' כי לישראל עמך נתתו וכו' וביו"ט ותתן לנו ד' אלקינו באהבה את חג פלוני הזה וכו') ניחא שהן המה ימים האסורים במלאכה והש"י לא נתנם לגויי הארצות דגוי ששבת חייב מיתה וכן המצות הנהוגות בהן לא נתנם לגויי' משא"כ ר"ח הלא יום הראשון של חידוש הלבנה נראה לכל העולם שהוא ראש וראשון לכל הימים שלאחריו ובפרט אומה ישמעאלית הנה מונים ללבנה וגם בר"ח אין מלאכה נאסר שנאמר הכוונה על איסור המלאכה ואם נאמר הכוונה על קרבן המוסף הנה נאמר בכ"י על קרבן התמי"ד אבל נראה הכוונה עפ"י פשוטו ראש"י חדשי"ם לעמך נתת דהנה אוה"ע ג"כ מחשבין מולד הלבנ"ה באיזה שנה יתיילד המולד אם בשעת שליט' שבתא"י או צד"ק וכולי ושופטים עי"ז מה יהיה בימי החדש אם חם ולח או קר ויבש או גשם או שלג וכיוצא כי כפי הראש כן יתנהגו שארי הימים אבל הש"י מסר הדבר לישראל החוד"ש הזה לכם מסור בידכם אפילו אם יארע המולד באיזו יום וישראל ירצו לדחותו ליום אחר לעשות רא"ש חד"ש ביום אחר כך יהיה התנהגות טבע החדש וכמשארז"ל על פסוק אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי. ומעתה תתבונן היטב ראש"י חדשי"ם לעמך נתת והנה תראה זה בעליל האומות חושבים בחשבונן מה יהיה מקרה כל חודש ומדפיסים זה בלוחות ונואלו שרי צוען ואינו כן כי המה חושבים ראשי חדשים יום המולד וישראל כיון שקובעי' ראש"י חדשי"ם בימי' אחרי' יהי' התנהגות החדש כפי קביעותיהם:
1