בני יששכר, שבתות ג׳:י״אBnei Yissaschar, Shabbatot 3:11
א׳שם שאל טורנוסרופוס הרשע את ר"ע וכו' מ"ש יומא דשבתא משאר יומא: א"ל מ"ש טורניסרופו' מכל גוברין אמר ליה שרצה המלך לכבדיני אמר ליה אף זו שרצה המלך לכבדה ע"כ. לכאורה אינו מובן מאי שאל אותו הרשע. וכי לא ידע ששומרים ישראל את השבת בציווי השי"ת. ואם לא היה מאמין בזה והיה סובר שישראל בודים דבר זה מלבם היה לו לבקש תיכף מופת כמו שביקש אח"כ וגם יש להתבונן בתשובת ר"ע למה היה להמשיל במשל ה"ל לומר תיכף שרצה הקב"ה לכבדה ומה צורך למשל כיון שהוא דבר מובן. וגם מהו התשובה שרצה הקב"ה לכבדה. משמע שהוא חוקה מבלי טעם. והנה הטעם מבואר בתורה. כי בו שבת מכל וכו' וכן וינח ביום השביעי ע"כ בירך י"י את יום השב"ת והנראה עפ"י מ"ש הרב הקדוש בעל אוה"ח זצוק"ל. כתיב כי ששת ימים וכו' ולא כתיב בששת. להורות דהש"י ברא רק ששת ימים זמן ובהם ברא את כל העולמות ואח"כ ברא יום השב"ת וע"י יום השב"ת ובכח קדושתו מתהווים שוב ששת ימים וכן כל ימות עולם והנראה דזה הוא שאלת הרשע שידע פירש הפסוק כי ששת ימים וכו' כנ"ל ושאל מ"ש יום השב"ת משארי הימים שחלק לו הקב"ה הכבוד הזה וכי לא היה יכול הקב"ה לברוא את העולם שיהיה קיימי' במאמרו כל ימות עולם בזולת יום השב"ת. אז השיב לו ר"ע דרך חכמה. דהנה הרשע הזה היה שר ממונה מן המלך להנהוג את העם וכיוצא. וא"ל ר"ע מה גבר בגוברין. וכי לא היה יכול המלך לעשות התנהגות הזה בעצמו. אז השיב לו אמת שהיה המלך יכול לעשות כן רק כי רצה לכבדיני. וא"ל ר"ע שזה הוא ענין השב"ת שרצה הקב"ה לכבדה וחלק לו היקר ההוא. זה מה שנ"ל כעת:
1